בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
"צריך להעלות מיסים. לא מחר - אבל מחרתיים כן". צפו
בימים אלו, על רקע הקמת ממשלה חדשה ועם מבט אופטימי אל מעבר למשבר הקורונה, מדינת ישראל עומדת מול החלטות חשובות וקשות.
לרגל כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, אשר ייפתח מחר (ג') בשיתוף בכירים מהמגזר הציבורי, העסקי והאזרחי, שוחחנו עם יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל והיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ׳ מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת ת"א, על נושאים מרכזיים שיעלו בכנס: הצעדים הנדרשים לחזרה לצמיחה, הפערים המובנים בשוק העבודה, שאלת העלאת המיסים וחשיבות הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה. צפו באולפן בראש הכתבה
"חוסר היציבות הפוליטי הקרין על יכולת התכנון וקבלת ההחלטות"
לדברי פלסנר, "אנחנו על רקע יציאה מהמשבר הפוליטי העמוק ביותר שעברה המדינה - התקציב האחרון שגובש ועבר היה ב-2017. חוסר היציבות הזה הקרין על יכולת התכנון וקבלת ההחלטות. היתה הפרה של כללי ההתנהלות מול אגף התקציבים ואופן ההוצאה הממשלתית. תופעות כאלו סיכנו את היציבות המוסדית, שהיא תנאי בסיסי לטיפול באתגרים ארוכי הטווח של המשק והכלכלה".
פלוג אומרת כי "קודם כל צריך לגבש תקציב שמתאים לנסיבות של משק שמתחיל לצאת מהמשבר, ולשקף את סדרי העדיפויות של המדינה לתמיכה בהתאוששות, כמו תשתיות, תעסוקה ורגולציה". במקביל, אומרת פלוג, "יש לסמן תוואי ארוך יותר להתמודדות עם חוסר היציבות התקציבי שנקלעו אליו. היה צורך בהוצאות גדולות בהתמודדות עם המשבר. צריך לסמן את הדרך להחזרת תוואי תקציבי יותר בר-קיימא".
פלוג ציינה כי "צריך להזכיר שהיו אתגרים עוד לפני הקורונה, בעיקר בתחום התעסוקה. אתגרים ישנים של משק שצומח לאט עם פריון נמוך עדיין נמצאים איתנו, והתקציב צריך לתת מענה גם להם".
מצב חסר תקדים - בעקבות שילוב של 3 תופעות
לדברי פרופ' טרכטנרג "יש כאן צירוף חסר תקדים שלוש תופעות - הקורונה בה חווינו לראשונה ירידה משמעותית בתוצר לנפש, משבר פוליטי חסר תקדים הכולל אי העברת תקציב, וההימצאות שלנו בתחילתו של עידן טכנולוגי, עידן הדיגיטציה, שמוביל לאי התאמה בין סקטורים שעולים מהר מאוד לבין סקטורים שיורדים מהר מאוד. יש אבטלה גבוהה יחד עם משרות פנויות". לכן, אומר פרופ' טרכטנברג, "כל הסתכלות צריכה לקחת בחשבון את שלוש התופעות המתרחשות בו זמנית".
לדברי פלסנר, "הטרנספורמציה הדיגיטלית הביאה גם להרבה הצלחה של ענף ההיי טק, אז במצטבר ראינו פחות פגיעה כלכלית ממה שציפינו. במבט על סקטורים ספציפיים, חלק הצליחו מאוד והיו הקטר של המשק, כמו היי טק, וחלק נשארו מאחור. התפקיד של הממשלה הוא לרתום את הקרונות לקטר, כי אם יותר מידי קרונות יישארו מאחור, הפופוליזם שראינו בשנים האחרונות, אשר ממש סיכן את עצם קיומה של הדמוקרטיה - יהיה כלום לעומת מה שנחווה בעתיד".
העלאת מיסים או הגדלת הגירעון?
בכל הנוגע להעלאת מיסים אפשרית, פרופ' טרכטנברג אומר כי "נצטרך לעלות מיסים - לא היום כי אנחנו עושים מאמץ להרים את המשק ולתמוך בהתאוששות, לא מחר - אבל מחרתיים כן".
לשאלה האם אפשר להמשיך ולהגדיל את הגירעון, אומרת פלוג כי "מדובר במסלול מסוכן. אחת הסיבות לכך שהתמודדנו בצורה מאוד סבירה עם המשבר הנוכחי, היא שהיה לנו מרחב תמרון להגיב עם המדיניות. אם נהיה ברמת חוב גבוהה בהרבה, בנוסף לרמת החוב הגבוהה איתה נכנסו למשבר, היכולת שלנו להגיב לזעזועים, באזור שופע זעזועים, תהיה מוגבלת. אנחנו נהיה משותקים".
חשיבות משרדי הממשלה והדרגים המקצועיים
"כדי לעמוד בפני אתגרים כל-כך גדולים, צריך משרדי ממשלה חזקים", אומר פלסנר. "יש היבטים בהם הסקטור הפרטי מסתדר לבד, אבל ישנם מקומות בהם צריך ממשלה חזקה ואסטרטגית. לא מדובר רק בפקידים שקובעים תקציב - צריך יציבות".
מעבר לכך, מזכיר פרופ' טרכטנברג, "ישנן בעיות יסודיות שלא מטופלות כמו שוק הדיור וענף התחבורה, הדורשות מערך מקצועי חזק מאוד במשרדים הרלוונטיים, לאחר מגמה ברורה של פיחות במעמד של הגורמים המקצועיים בשנים האחרונות".
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
