צפו בריאיון אולפן עם אריק אלון במאי הסרט "סיבה לחיות":
סיבה לחיות: סיפורו המופלא של יונתן | ריאיון עם במאי הסרט
(צילום: משה מזרחי)
לאחר פציעתו הקשה במלחמת לבנון השנייה, שהותירה אותו מחובר למכונת הנשמה וללא יכולת לנוע ולדבר, יונתן לוין לא רצה לחיות. רק לאחר שנים הצליח לחדש קשרים ישנים וליצור חדשים, ביניהם הקשר המיוחד עם המלווה שלו אדוה. דרכה, הוא מתקשר עם העולם, על ידי אחיזת ידו וכתיבה משותפת על לוח מחיק. יחד הם כותבים את עולמו הפנימי של יונתן ומנסים לממש את תשוקתו לקשר אנושי.
סיפורו של יונתן לוין מתועד בסרט "סיבה לחיות". אריק אלון, במאי הסרט התארח לריאיון באולפן ynet.
אריק, אתה בעצם מלווה בסרט הזה את יונתן לוין, שנפצע במלחמת לבנון השנייה. איך אתה מגיע לסיפור הזה ואיך אתה גם רוקם אותו?
"כן, קודם כל אמרת שיונתן משותק וזה נכון, הוא משותק בכל הגוף וגם למעשה הוא לא יכול לדבר דרך הפה, אז התקשורת היחידה שלו שהוא מבצע זה באמצעות כתיבה. הוא נעזר בעוד מלווה או מלווה שיכולים להחזיק לו את היד ולכתוב ביחד איתו, יש לו איזשהו שריר באזור הכתף שהוא יכול לדחוף לכיוון מסוים וככה הוא יכול לבצע כתיבה.
אני מכיר את יונתן מגיל 17-18, היינו בקורס מדריכי סיוף בויינגייט, והיינו בקשר כזה כמה שנים אבל הקשר בינינו התנתק, אני רק שמעתי שהוא נפצע במלחמה, ושהוא היה במצב ממש קשה ואחרי כמה זמן, אפילו לא ידעתי שהוא חי, ויום אחד ככה קלטתי את השם שלו בפייסבוק, ראיתי שהוא חי על כיסא גלגלים ומונשם, יצרתי איתו קשר ונפגשנו, ובפגישה פשוט הצעתי לו לעשות סרט, כי זה מה שאני עוסק בו, ורציתי להציע לו דבר מה בעל ערך, לעשות ביחד איתו".
אתה מכיר אותו מעולמות הספורט, כשהוא היה אדם סופר חיוני. אתה פוגש, אני מניחה, אדם לגמרי אחר, שגם מאוד קשה לפענח את העולם שלו ומה שהוא מרגיש כי התקשורת היא שונה לגמרי, ואז להפוך את זה לסרט, זה הדבר הכי לא טריוויאלי שאפשר לעשות. איך אפשר בעצם לשקף עולם של מי שלא מסוגל להעביר את מה שהוא מרגיש, בסרט?
"זה נכון. באמת ההצעה הראשונית הייתה לעשות סרט, ואז במפגש השני אמרנו 'נחשוב על זה קצת', ולקראת המפגש השני כל הזמן חשבתי על זה ואמרתי 'איך אני הולך לעשות סרט עליו?'. אחד הדברים שעלו לי בראש זה שלא יראו אותו בסרט, והיו לזה שתי סיבות, אחת, באמת, לנסות להעביר כמה שיותר את חווית החיים של יונתן מנקודת המבט שלו, והסיבה השנייה היא הייתה פשוט, יש חברתית, לפעמים, קצת רתיעה מלראות אנשים במצבו של יונתן. וברגע שהחלטתי שאם אני אעשה אלימינציה לכל הדבר הזה, אז זה יאפשר גישה יותר לתוך העולם הזה".
קראת לסרט הזה "סיבה לחיות", מצאת כזאת? אולי כמה?
"אני לא אעשה ספוילר לסרט, להגיד במילה אחת מהי, אבל אני יכול להגיד לך שההתמודדות הזאת היא בסופו של דבר התמודדות יומיומית. זה לא שבסופו של דבר, יונתן, כמו רבים מאיתנו, קמים בבוקר לפעמים עם יותר מוטיבציה לחיים, פחות מוטיבציה לחיים, ועבורו ההתמודדות היא כפולה מהמון היבטים אחרים נוספים ממה שאנחנו מתמודדים. אז השאלה הזאת היא שאלה יומיומית, והסיבה לזה היא בסרט ככה, מה בשביל יונתן. לגבי שאלתך אלכסנדרה קודם 'איך אפשר להרגיש את הבנאדם אם לא רואים אותו?, היא שמרגישים אותו. לא רואים אותו, אבל מרגישים אותו בסרט, דרך הדמויות שאיתן הוא מתקשר והסביבה החיצונית".
- ההקרנה האחרונה של הסרט "סיבה לחיות", תתקיים היום (ג') בשעה 17:45 בסינמטק תל אביב, כחלק מפסטיבל בדוקאביב.
