מיכה (53) סובל מבעיה בריאותית שמקנה לו 84 אחוזי נכות. לפני שחלה עבד כמנהל בכיר במשכורת גבוהה של כ-40 אלף שקלים וכיום, מזה כשנה, שהוא לא מצליח למצוא עבודה בשכר של 8,000 שקלים בלבד.
"ניהלתי עשרות עובדים במחזורי מכירות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ועכשיו אני יושב בבית מאז מרץ 2020", מספר מיכה. "המחלה שלי לא מונעת ממני לעבוד. רק היעדרות של כמה שעות כל כמה שבועות. אני יכול לעבוד משרה מלאה, גם 12 שעות ביום, אבל בכל פעם שאני מגיע קרוב לחתימה במקום עבודה, עולה נושא המוגבלות והמעסיקים נעלמים. לפעמים ממש במועד החתימה עצמו. התסכול הוא בלתי נסבל. אני לא נותן למצבי הבריאותי או אחוזי הנכות להפריע לי בשום דבר בחיי היומיום, אבל נראה שהיא בכל זאת מפריעה למעסיקים".
הנגשה מיוחדת לנושא החל"ת
מיכה, לצערנו, לא לבד. כמוהו יש עשרות אלפי עובדים עם מוגבלות שמגפת הקורונה גרמה להם להיפלט משוק העבודה וכעת מתקשים לחזור חזרה. "אנשים עם מוגבלויות נפגעו יותר באיבוד מקום העבודה אל מול אנשים ללא", מסבירה יוליה איתן, ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד הכלכלה.
"לפניי הקורונה הערכנו ש-43 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות לקחו חלק משוק העבודה (בהשוואה לכ–80% מכלל האוכלוסייה) וכיום הנתון עומד על 37 אחוזים בלבד ואולי אף פחות. הם היו לרוב הראשונים להישלח הביתה, וכעת הם האחרונים להשתלב בחזרה, בדומה לאוכלוסיות אחרות כמו המבוגרים. נקודת המוצא שלהם נמוכה יותר. לדוגמא במענק הגיוס שמעניקה המדינה למעסיקים – הוא מותנה בעובדים החוזרים למשרה מלאה, ועובדים אלה הגיעו למשרות חלקיות ולכן פחות משתלם לאותו מעסיק להעסיק את העובד בחזרה".
איתן מספרת כי זו הסיבה שסיומו של החל"ת הילך אימים על אותה אוכלוסייה. "הפעלנו הרבה לחצים והשקענו המון עבודה בהסברה אודות המצב שלהם. לשמחתי לאחרונה עבר בוועדת כספים חוק שכולל גם אנשים עם מוגבלות למתווה החל"ת החדש".
כל המשרות, ההכשרות וההטבות
אך זו לא הבשורה היחידה עבור אנשים עם מוגבלות. בימים אלה משיק מנהל תעסוקת אוכלוסיות את אתר "עבודה נגישה", אתר ייחודי וכמובן מונגש שיירכז עבורם את כל המידע, הזכויות ומגוון רחב של הצעות עבודה מגוונות בתחומים עיסוק רבים ובפריסה גאוגרפית רחבה.
"באתר ניתן למצוא מידע עדכני על כל תוכניות ההכשרה והתעסוקה מטעם גופים ממשלתיים וציבוריים", מסבירה דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במנהל תעסוקת אוכלוסיות. "בנוסף, מנוע חיפוש מתקדם וסוכן חכם, יאפשרו לכל אחד ואחת חיפוש יעיל וממוקד של משרות נגישות המתאימות להם. יהיה גם אזור מעסיקים בו ניתן יהיה לפרסם ולנהל משרות ולקבל מידע על כלים וגופים המסייעים בהעסקת עובדים עם מוגבלות".
פעילות נוספת וחדשנית וראשונה בתחום היא הקמת מאגר של מחפשי עבודה עם מוגבלות. באמצעות המאגר יוכלו מעסיקים המבקשים לקלוט עובדים עם מוגבלות, למצוא את העובדים החדשים שלהם ביתר קלות, ומצד שני, הנרשמים כמועמדים יוכלו לקבל באופן יזום הצעות עבודה רלוונטיות עבורם.
"הרבה פעמים אנחנו שומעים ממעסיקים שהם רוצים לקלוט עובדים עם מוגבלות, אבל אין להם מאיפה למצוא ואז הם רצים מעמותה לעמותה כשלכל אחת סוג מוגבלות ואג'נדה. בעזרת המאגר, המעסיקים יוכלו לחפש עובדים מבין אלו שיירשמו על פי חיתוכי עיסוק, ניסיון ועוד ולא לפי סוג המוגבלות".
"דבר נוסף וחשוב לא פחות הוא שעשינו סדר בכל הנושא הביורוקרט, ואפשרנו את קבלת כל המידע בנוחות", ממשיכה איתן. "אספנו מידע מכל המשרדים הרלוונטיים: ביטוח לאומי, משרדי הבריאות, החינוך, הביטחון וכל גוף ממשלתי אחר המפעיל תכניות תעסוקה, וכך באופן מתקדם ולראשונה, יש עבור אנשים עם מוגבלות מקום אחד המרכז את כל המידע על כל תוכניות התעסוקה של הממשלה ובהתאמה אישית לצרכיו ונתוניו של כל פונה".
למה משתלם למעסיק להעסיק אדם עם מוגבלות?
לשאלה, למה משתלם למעסיק להעסיק אדם עם מוגבלות? משיבה איתן: "ראשית קיים חוק המחייב כל מעסיק עם 100 עובדים ויותר, להעסיק 3% עובדים עם מוגבלות במגזר הפרטי, ו-5% במגזר הציבורי.
"שנית, המדינה מעניקה תמריצים משמעותיים למעסיקים שיכניסו עובד עם מוגבלות, לרבות עלויות הנגשה והתאמות. שלישית והכי חשוב – כי הוכח מחקרית בארץ ובעולם שמדובר בעובדים נאמנים יותר ויעילים יותר מהממוצע. ארגונים כלכליים מבינים שאדם עם מוגבלות בצוות משפיע מאוד על האחרים – נותן לעובדים חוויה של ארגון סבלני וסובלני גם לאנשים שהם לא 100 אחוז דומים.
"בנוסף, אם למשל בתחום שירות הלקוחות יש תחלופה מאוד גבוהה של עובדים, דווקא אנשים עם מוגבלות מגלים נאמנות גבוהה בחמישים אחוז יותר. זו גם הסיבה שענף השירות הוא המשמעותי ביותר עבור אנשים עם מוגבלות. חברות, כמו מיטב דש לדוגמא, בנו צוות שירות לקוחות בכתב המורכב מלקויי שמיעה בלבד".
במנהל תעסוקת אוכלוסיות משיקים כאמור בימים אלה את האתר הייחודי. "לפני הכל יש פה אתר שרואה את האנשים עם מגבלה ונותן להם את האפשרות להתמודד בשוק העבודה כשווים בין שווים. להיבחן על פי יכולותיהם ולא על פי מגבלותיהם", מסכמת איתן. "הדרך עד להשתלבות מלאה בשוק העבודה עוד ארוכה, אבל אני מאמינה שהאתר הוא צעד נוסף ומשמעותי בדרך".