בשיתוף הסוכנות היהודית
את פיני קומסקי (36), שעלה לארץ לפני ארבעה וחצי חודשים, אנחנו תופסים בשעה אחת בצהריים, אחרי שהסתיימו שיעורי העברית באולפן, והוא בדרכו לשוק מחנה יהודה. "יש לי דייט היום, ואני הולך לעשות לנו פיקניק. אני בדרך לקנות מצרכים", הוא מספר בחיוך, ומודה שאחת הסיבות שהחליט לעשות עליה היא השאיפה להתחתן עם אישה יהודייה כדת משה וישראל.
הוא רופא פסיכיאטר, שנולד וגדל בגלזגו שבסקוטלנד, בה יש קהילה יהודית קטנה. לפני שש שנים, רגע לפני שהוא יצא להתמחות, הוא החליט לעשות פסק זמן מהחיים הקדחתניים, וללמוד במשך שנה בירושלים. שם הוא התקרב לשורשיו היהודיים ורעיון העלייה לישראל התחיל לקנן בו.
ההחלטה הסופית הגיעה לפני שנה, אחרי שסיים את ההתמחות שלו בפסיכיאטריה בלונדון. משבר הקורונה והסגרים עיכבו את תהליך העלייה, ובינתיים הוא התחיל ללמוד שיעורי עברית באולפן דרך הזום. בסוף ינואר זה סוף-סוף קרה - פיני עלה על מטוס ונחת בישראל במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית "אולפן עציון" בירושלים.
"ההתחלה הייתה מאוד קשה בגלל הקורונה", מודה פיני, שמתעקש לדבר רק בעברית, ועושה זאת בצורה קולחת למדי. "היו מגבלות התקהלות, למדנו אולפן בזום, ולא הייתה אינטראקציה עם שאר התלמידים. החוויה האמיתית התחילה לפני חודשיים, כשחזרנו לכיתה".
אולפן עציון הוא מוסד מיתולוגי וותיק בירושלים. הוא נוסד ב-1949, שנה לאחר קום המדינה, והיה האולפן הראשון ללימודי עברית בישראל. במהלך 72 שנות קיומו נקלטו במרכז עשרות אלפי עולים צעירים מכל רחבי תבל, בהם גם אנשי רוח ותרבות כמו הסאטיריקן אפרים קישון, שלמד באולפן בשנת 1951.
מדי שנה נקלטים באולפן הירושלמי מאות עולות ועולים צעירים בגילאי 22 עד 35, כולם בעלי תארים אקדמיים, שמבקשים לבנות את עתידם בישראל - רופאים, אדריכלים, עורכי דין, אנשי הייטק, מהנדסים, אמנים, מורים ועוד.
העולים החדשים גרים במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית במשך חמישה חודשים. לצד לימודי העברית האינטנסיביים באולפן, הם משתתפים בפעילויות ברחבי ירושלים, מפגשים וסיורים להכרת החברה הישראלית והיערכות לשוק התעסוקה. זוגות רבים ממדינות שונות הכירו באולפן עציון, שזכה במשך השנים לכינוי "אולפן האהבה".
״האתגרים של משבר הקורונה בכל רחבי העולם הביאו דווקא לגידול במספר הצעירים, שביקשו להיקלט באולפן הירושלמי", מספרת אורלי צוקרמן, מנהלת תוכניות לקליטת עולים בסוכנות היהודית. "אולפן עציון נחשב לאחת מתוכניות הקליטה הפופולריות עבור עולים צעירים. בשנים האחרונות, הסוכנות היהודית שכללה את המודל המוצלח של אולפן עציון הירושלמי לערים נוספות ברחבי הארץ, וכיום היא מפעילה בתמיכת משרד העלייה והקליטה אולפני עציון בכרמיאל, באר שבע, חיפה ותל אביב".
8 צפייה בגלריה
בתמונה הרצוג מארח את עולי אולפן עציון ושומע מהם על ההחלטה לעלות לירושלים
(צילום: הסוכנות היהודית)
לגלות כל יום משהו חדש בירושלים
רבים מבוגרי אולפן עציון הירושלמי מחליטים להישאר בעיר הבירה, לבנות בה את עתידם ולהקים בה את משפחתם. גם פיני מעיד כי הוא הגיע לירושלים כדי להישאר, ולבנות בה את חייו. "החלטתי לעלות לירושלים בגלל שכבר גרתי בה לפני שש שנים, ונהניתי מאוד. גם את תל אביב אני אוהב, אבל בעיניי ירושלים היא העיר הכי טובה בישראל. אני אוהב את בנייני האבן, את ההיסטוריה. לפעמים כשאני הולך ברחוב, אני מרגיש שאני חי בזמן אחר, של התורה. אני אוהב ללכת גם לשכונת גאולה, ולהרגיש שאני באמצע השטיסל".
8 צפייה בגלריה
בתמונה יו״ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג בסיור בכותל עם עולים מאולפן עציון לפני תקופת הקורונה
(צילום: הסוכנות היהודית)
אלוירה סבליה (27), מהנדסת במקצועה, שעלתה ממקסיקו סיטי בינואר האחרון, לומדת עם פיני במחזור של אולפן עציון, ומספרת גם היא על הבחירה בירושלים ועל הרצון להמשיך לגור בה. "גרתי פה לפני שנתיים, למדתי במדרשה ועשיתי סטאז' בחברה לאנרגיה סולרית בירושלים. אני מרגישה שירושלים הוא המקום הטוב ביותר בשבילי. יש פה קהילה שאני מאוד מתחברת אליה, וזה מאוד חשוב לעולים החדשים".
מה התכנונים שלכם לעתיד?
אלוירה: "אני מתכוונת לעבוד בתחום האנרגיה. יש כמה חברות בירושלים, וגם בתל אביב. אין לי בעיה לנסוע לעבוד בתל אביב. אני רוצה להישאר בירושלים. אני אוהבת אותה מאוד, כל פעם אני מגלה בה משהו חדש - שכונה, פארק, מוזיאון או מסעדה".
פיני: "אחרי האולפן בירושלים, אני רוצה ללמוד באולפן רפואי לרופאים ולאחיות. לומדים בו עברית שמותאמת לעולם הרפואה, עושים סימולציות ומתאמנים עם מטופלים. אמרו לי שהפסיכיאטריה היא התחום הכי קשה ברפואה לעולים חדשים, בגלל שהשפה היא מאוד גבוהה. אני חולם שתהיה לי עברית מושלמת. בינתיים אני מתנדב בבית חולים 'איתנים' ועובד במסעדה כדי לשפר את העברית שלי".
"ירושלים עבור העם היהודי היא הרבה יותר מעיר הבירה הנצחית שלו", אומר יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג. "הכמיהה לירושלים במשך אלפי שנים הפכה אותה לרעיון נשגב. דורות שלמים חלמו לשוב אליה ורבבות מממשים את החלום מדי שנה. בלשכתי בירושלים תלויה תמונה שצולמה ביום שחרור הכותל ביוני 1967 בה מופיעים אבי, האלוף חיים הרצוג, שהיה אז המושל הראשון של ירושלים, יחד עם ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. הם עומדים ברחבה כשעיניהם נשואות אל הכותל והאור בעיניהם ניבט מהתמונה .
"כמו ששמחנו באיחודה של ירושלים, כך אני מקווה שכולנו - העם היהודי בארץ ובתפוצות - נמצא את כל מה שמחבר ומאחד בינינו, וכל הקהילות והקבוצות בעם הנפלא שלנו ישבו 'יחד שבטי ישראל'".
בשיתוף הסוכנות היהודית
פורסם לראשונה: 13:07, 09.05.21
