ערב אחד כשהייתי לבד בבית שמעתי צעקה שהרטיטה לי את כל הגוף, כל חלקיק בגוף שלי זעק - סכנה !!! באותו הרגע ממש, מבלי לחשוב צרחתי את נשמתי. הרגשתי כמו לביאה.
חייגתי למשטרה ובמקביל המשכתי לצרוח בקולי קולות. השוטרים מצאו אישה מבוהלת עם דם על גב כף ידה, על הרצפה לידה היו מונחות מספריים גדולות. התברר שהגבר שתקף אותה נבהל כששמע אותי, זרק את המספריים, אחרי שכבר התחיל לדקור את האישה, וברח. השוטר שיתף שהיא לא מעוניינת להגיש תלונה. חזרתי הביתה בוכה מהטלטלה.
צפו בקליפ "את לא לבד" של מעיין רבני נאמן
את לא לבד – סופי
מתחילת הקורונה לא הפסקתי לדמיין את כמות הנשים שכלואות בפחד בבית, המקום המסוכן ביותר שהן יכולות להיות בו, בתקופה מורטת עצבים ומלאת קשיים כלכליים. הרגשתי שהגיע הרגע שלי לקחת חלק פעיל בנושא החשוב הזה שבער בי יותר מתמיד, בדרך שלי – השירה.
יצרתי קשר עם קרן גולדשטיין - אמנית ויזמית המיצב המצמרר "איננה עוד" במסגרתו מוצגים בגדים תלויים מהתקרה על חוט דק עם תויות, של נשים שנרצחו ע"י בעליהן, על התויות מונצחים שם האישה, כלי הרצח וגזר הדין. הצעתי לה שאשתתף באירוע "לא תרצח" שתוכנן להתקיים בכיכר אתרים.
3 צפייה בגלריה
"השוטרים מצאו אישה מבוהלת עם דם על גב כף ידה, על הרצפה לידה היו מונחות מספריים גדולות". מעיין רבני נאמן
שלו, בעלי, שהוא גם מלחין ומפיק מוזיקלי, ישב לידי ועזר לי לארגן את המחשבות. המילים נבעו ממני וכל מקרי האלימות בהם נתקלתי בחיי עברו לנגד עיני. היינו חייבים לפעול מהר כדי לסיים את השיר בזמן לאירוע. שלו פרסם בפייסבוק פוסט בו הוא קורא לזמרים וזמרות לקחת חלק בדקלום וקולות. עשרות התנדבו בהתראה של יומיים.
"אנחנו חייבים להגיב ולעזור להן"
היה מרגש לראות גברים ונשים שאני לא מכירה, שהחליטו לשנות תוכניות כדי לצרף את הקול שלהם לקריאה "את לא לבד". פתאום אמרו לי תודה על העשייה שלי. זו הייתה תחושה נדירה ועוצמתית. היכולת לעורר עשיה בלבם של אנשים טובים, בהתכוונות ושירה.
את הקליפ של "השמיעי קול" צילמנו שבועיים אחר כך בבית הרוס בסביון, העומד על תילו משנות השישים. קירות מקולפים ותקרה מתפרקת, רקע שמתאים לתחושות שנבעו מהשיר. בית הרוס, על כל המשמעות שלו. בחדריו נתלו השמלות, כמו זכר יומיומי ואינטימי של אשה שחיה בבית הזה, שלא הצליחה לברוח ממנו.
3 צפייה בגלריה
"כששירה איסקוב כבר הייתה על סף מוות, פצועה אנושות על הרצפה, היא נזכרה במשפט של לילי בן עמי, וצעקה". מעיין רבני נאמן
אני רוצה שהשיר יחלחל לתודעה ויניע את מי שהשיר נכנס לו ללב, לפעול ברגעי האמת. כששירה איסקוב כבר הייתה על סף מוות, פצועה אנושות על הרצפה, היא נזכרה במשפט של לילי בן עמי, וצעקה. הקול שלה הוא מה שעורר את החברה שסביבה להגן עליה - ואני רוצה שהשיר הזה יהדהד באותם הרגעים: "השמיעי קול, את לא לבד". אני רוצה שנשים יבינו את החשיבות של קולן, ואנחנו חייבים להגיב ולעזור להן, כי הן לא לבד.
מעיין רבני נאמן היא זמרת ויוצרת, בת להורים שעלו מאיראן. היא שרה בעברית, פרסית, ארמנית, לאדינו ועוד, והופיעה בין השאר בטקס המשואות הלאומי. על ההפקה המוזיקלית של השיר ובימוי הקליפ אמון בעלה, שלו נאמן.
