15 צעירות, חלקן נפגעות תקיפה מינית, בחרו להתייצב מול המצלמה ולומר בפנים גלויות טקסט נוקב היוצא נגד תרבות האונס והאשמת הקורבן. צפו
צפו בקטע הראפ "לובשת צמוד" בהשתתפות צעירות שחלקן עברו תקיפה מינית:
אגאי כותבת ומלחינה מוזיקת ראפ כבר מגיל 13. מאז שחרורה מהצבא היא מדי שבוע לרשת קטעי ראפ בנושאים כמו צביעות וזיוף ברשתות, דימוי גוף, הגשמה עצמית ועוד.
"'לובשת צמוד' כתוב באופן ציני, כשאני מדברת בעצם בתור הגבר התוקף שמאשים את הבחורה שהיא רצתה את ה'אונס', עם משפטים כמו 'התחלת עם המחשוף, אני אמשיך מכאן', ו'לא סתם שתית את הוודקה, את רוצה להשתחרר'", היא מסבירה.
"אין שום דבר שבעולם שמצדיק מעשה כזה"
מטרת הסרטון היא לבקר את האשמת הקורבן - משפטים כאלו ונוספים שמופנים לא פעם עבור נשים שעברו הטרדה או תקיפה מינית, או אונס. "אין שום דבר שבעולם שמצדיק מעשה כזה", מוסיפה אגאי.
הסרטון הראשון שחשף את השיר צבר תוך יום מאות שיתופים ותגובות ברשתות החברתיות. "כאשר ראיתי עד כמה הסרטון נוגע ומדבר לאנשים וקיבלתי תגובות מנשים שעברו בעצמן פגיעה מינית, הבנתי שיש כאן מקום להעלות לדיון נושא מאוד חשוב באופן רשמי והחלטתי להפוך את הסרטון הזה לפרויקט, שיר מלא יחד עם המפיק המוזיקלי טום פורמן", מסבירה אגאי.
"כתבתי בית נוסף לשיר שמתאר את החוויה מנקודת המבט של הבחורה יום לאחר המקרה, כדי להמחיש לאנשים עד כמה המקרים האלה פשוט גודעים לנשים את החיים בלי דרך לחזור אחורה לחיים נורמליים", היא מוסיפה.
"בשביל לכתוב את הבית השני ערכתי תחקיר, שמעתי עדויות וראיונות עם נשים שעברו תקיפה מינית כדי להבין מה עובר להן בראש. בשלב מסוים לא יכולתי להמשיך להקשיב וכתבתי את הבית נסערת מאוד".
לומר את הטקסט למצלמה, בעיקר לאחר פגיעה
לצילומים הגיעו כ-15 בנות מכל הארץ לומר את הטקסט הקשה לתוך המצלמה. הצילומים לא היו קלים, גם כי חלק מהבנות עברו פגיעה מינית בעצמן. הפרויקט נעשה כולו בהתנדבות מלאה.
"כדי להעביר את המסר היה חשוב לי שאת מילות השיר יאמרו נשים בכל הגילאים גם מנקודת המבט של הגבר וגם של האישה", משתפת אגאי.
"חלק התפרקו ובכו על הסט אך היה חשוב להן להמשיך ולשבור את החומה הזאת גם שמולן אל מול עצמן", היא משחזרת. "הבנתי עד כמה הנושא הזה אמיתי, ולראות בחורה שעברה פגיעה מינית אומרת את הטקסט הזה הרעיד לי את הלב ויצר תחושה מאוד מקרבת בחדר".
הצלמים דור דרור כהן ונופר בן אבי שפעלו בהתנדבות גם הם התייחסו ברגישות לכל אחת מהבנות, ונתנו לכל אחת את הביטחון והזמן לומר את הטקסט הלא פשוט.
לאחר שהפרויקט יצא באופן רשמי גל תגובות חדש הגיע לאגאי, שכלל גם הודעות מנשים שעברו פגיעה מינית שכתבו לה שהצליחה לומר בקול רם את מה שהן לא יכלו.
"היה חשוב לי לשלב בעבודה גברים כי המחאה היא לא נגדם אלא נגד התופעה הזאת", מסבירה אגאי. הופתעתי לגלות עד כמה הם תמכו והעריכו את הפרויקט", היא מסכמת."הייתה לי זכות להוציא את הפרויקט הזה לפועל ואני חושבת שכאמנים זו המחויבות שלנו. לתת במה לנושאים חשובים עם ביקורת ולא להתעלם ממה שקורה".