בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
משבר הקורונה מלווה אותנו מחודש מרס, כלומר למעלה מחצי שנה. אם ניקח בחשבון שככל הנראה גם בחורף הקרוב ניאלץ לחיות לצד הנגיף, הרי שהמשבר יימשך כפי הנראה קרוב לשנה, ואולי אף יותר. המשבר המתמשך משפיע על כולנו, כפרטים וכחברה – כלכלית ונפשית. אך כמו תמיד, יש כאלה שסובלים יותר, וביניהם ניתן למנות את בני הגיל השלישי.
על פי נתוני הלמ"ס, בשלהי 2018 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל 1.056 מיליון בני אדם, כ־41% מהם בני 75 ומעלה. נגיף הקורונה גרם לקיטלוגם כ"אוכלוסייה בסיכון גבוה", וניתק את רובם מקרוביהם ומעיסוקים שנעשים מחוץ לבית. רבים מהם אף חששו לחזור לשגרה גם כאשר המחלה דעכה יחסית, בשלהי חודש מאי. התוצאה העגומה: תופעות הולכות וגוברות של בדידות וייאוש כתוצאה מחוסר מעש מתמשך וניתוק כפוי מקרובים ומחברים.
אך מתברר שזה לא חייב להיראות כך. אנשים מבוגרים רבים מצליחים לסגל להם שגרת קורונה של תעסוקה, ספורט ופנאי, שיכולה להיות אף מהנה. אחד מהם הוא אגדת הכדורסל טל ברודי בן ה-77. ברודי נולד בניו-ג'רזי, היה כדורסלן מצטיין בקולג', קיבל הצעה שקשה לסרב לה מה-NBA, אך בחר ממניעים ציוניים לעלות לישראל בגיל 23 ולהצטרף למכבי תל אביב.
הוא הוביל את הקבוצה בעונת 1966/67 לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, הישג חסר תקדים באותה עת, אך לעיקר פרסומו זכה בשנת 1977: לאחר ניצחונה של מכבי תל אביב על צסק"א מוסקבה, אימפריה שסימלה את מזרח אירופה המסוגרת של אותם ימים ואף סירבה להגיע לישראל, אמר ברודי במבטא אמריקאי כבד את המשפט: "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה - לא רק בספורט, בהכל". הניצחון על הרוסים היה רק הפתיח: בסיומה של אותה עונה זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות.
זום עם הנכדים בחגים
ברודי מתגורר כיום בתל אביב עם אשתו (פרק ב') תרצה. הוא אב לשני ילדים בוגרים מנישואיו הראשונים, לתרצה יש בת מנישואיה הראשונים, כך שבסך הכל הוא אב למשפחה עם שלושה ילדים ועשרה נכדים. "למזלי המשפחות שלנו חזקות יחסית בטכנולוגיה, אז בראש השנה האחרון עשינו 'זום' עם הנכדים בדומה לסדר הפסח בחודש אפריל, שגם אותו עשינו עם המשפחה בזום", הוא מספר ללא שמץ תלונה על המצב.
"בחיים קורים המון דברים. אי אפשר להתנהל במחשבה שכל המסלול שלך יהיה רק טוב", הוא מסביר את גישתו החיובית למשבר הנוכחי, "זה כמו בספורט, יש ימים שבהם לא שיחקת טוב, נפצעת או שהיית חולה, ויש ימים שבהם הצלחת ותרמת לניצחון. הסגר אמנם עצר לי את כל ההרצאות שמהן אני מתפרנס בשגרה, אבל צריך לראות את החיים כאתגר מתמשך ולדעת להתמודד. בסופו של יום כולם נפגעים וחייבים להתייחס לכך שמדובר בתקופה זמנית. הכי חשוב שכל אחד יהיה אחראי לעצמו, יעטה מסכה וישמור על ריחוק חברתי. אנשים לא מבינים שאם הם לא עושים את זה הם פוגעים באנשים אחרים".
יש משהו שמרגיז אותך במצב?
"בעיקר הזלזול שהיה בחודשים האחרונים, בכל המגזרים – בין אם מדובר על מסיבות טראנס המוניות של צעירים, בחתונות במגזר הערבי או בהתקהלויות במגזר החרדי. אם לא היו את הדברים האלו לא היינו נאלצים להיות עכשיו בסגר".
מה אתה חושב על מקרים כמו אלה של השרה גילה גמליאל וח"כ מיקי לוי, שהפרו את הנחיות הריחוק החברתי בצורה בוטה?
"מבחינתי הדבר הכי גרוע הוא לפתוח את הטלוויזיה. היא מבלבלת ומפלגת את העם כי שם רואים את כל הוויכוחים הפוליטיים ואת הצעקות. כל אחד, ולא משנה אם הוא פוליטיקאי או אזרח רגיל, צריך לזכור שהוא תושב במדינה וחייב לקחת אחריות ולשמור על הנחיות הבריאות".
גם עכשיו, הוא מקפיד לשמור על אורח חיים בריא, עושה כושר ומקצה זמן לזוגיות סגר איכותית עם תרצה. "אני יוצא פעם, לעיתים פעמיים ביום, להליכה מהירה של 5-7 קילומטר סמוך לבית. כשאני לבד אני מסיר את המסכה וכשאנשים מתקרבים אני מקפיד לעטות אותה. תרצה גם עושה כושר והולכת 2 קילומטר ביום. מלבד הפעילות הגופנית אני ותרצה נהנים לצפות באופרות סבון טורקיות. עד היום סיימנו שבע סדרות כאלה. מה שטוב בצפייה עם תרצה זה שאם אני לא מבין משהו בתרגום בעברית, היא מסבירה לי. אנחנו גם משחקים הרבה רמי בקלפים. מאז הסגר הראשון הגענו ליותר מ-600 משחקים משותפים".
אתה ממש סופר את המשחקים?
"בטח. יש לי לוח תוצאות בבית".
ברודי מקפיד גם על הפעלת המוח ולא רק הגוף. הוא צופה מדי יום באינטרנט בכנסים ובהרצאות על נושאים המעניינים אותו אישית, כמו אנטישמיות ואנטי-ציונות. "בעשר השנים האחרונות אני משמש כשגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ, כך שאני מתעדכן רבות במה שקורה בעולם עם תנועת ה-BDS ומפיץ מסרים וחדשות חיובית על המתרחש בישראל לכל העוקבים והחברים שלי ברשתות החברתיות בארה"ב. מעבר לחשיבות בחשיפת הדברים והבאת התמונה האמיתית, זה גם נותן לי תעסוקה רבה", הוא אומר, "אני רוצה לציין שאתר ynet מאוד עוזר לי בחשיפה הזו כי הכתבות שלו מתפרסמות גם באנגלית ואני יכול להעביר את הלינקים לכתבות לכל העוקבים".
בימי השגרה עוסק ברודי, בהתנדבות, בייצוג של חברות ישראליות בשוק הסיני. הוא מקפיד לשמור על הפעילות הזאת עד כמה שניתן גם בימי הסגר. "מדובר בחברות ישראליות מתחומים מגוונים כמו פארמה, חקלאות, ציוד רפואי ועוד, ואני מסייע להן לקדם שיתופי פעולה עם הסינים", הוא מסביר, "אפשר לומר שהיום שלי מתחלק בין סין בבוקר לארה"ב בשעות הערב, כאשר באמצע אני עושה ספורט, רואה הרצאות, צופה באופרות סבון ומשחק רמי עם תרצה. מלבד החשיבות בלהוות שגריר של מדינת ישראל בכל העולם זה נותן לי תעסוקה מלאה ומסייע לי לעבור את הסגר בצורה טובה".
בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
