בשיתוף כנס דב לאוטמן
עושים שינוי: האנשים שמעצבים ישראליות חדשה. סיכום הכנס
(צילום: b.y הפקות)
"הפערים בחברה הישראלית נפתחו בעשורים האחרונים, עד כדי כך שהם צריכים להטריד אותנו יותר מאשר מהחמאס. על ראשי המדינה לשים את החינוך בראש סולם העדיפויות. אנחנו לא נרים ידיים עד אשר לא נראה שינוי". זו הייתה צוואתו של התעשיין והפילנתרופ דב לאוטמן, שעל בסיסה מתקיימת פעילותה העניפה של פורום דב לאוטמן. פרויקט הדגל של הפורום הוא הכנס השנתי שהתקיים אתמול במתכונת קצת שונה.
הכנס, שהפך בשנים האחרונות לזירה המרכזית לקידום שיח ומדיניות לחינוך דמוקרטיה ולחיים משותפים, יצא השנה מהקירות הפיזיים והתחבר לשטח, למקומות שמהם צומחים מנהיגים, אקטיביסטים ויזמים פורצי דרך שעושים שינוי.
כנס דב לאוטמן שודר השנה בשידור חי ב-ynet ויצא למסע ברחבי ישראל, להיכרות עם האנשים והמיזמים מעוררי ההשראה, שנותנים תקווה לחברה ישראלית סולידרית, מאוחדת ודמוקרטית. את הכנס הנחו שיבל כרמי מנסור וענת קורול-גורדון.
מנהיגות מקומית יוצרת פתרונות טובים יותר
המסע שיזם כנס לאוטמן עבר בין שמונה תחנות שונות ברחבי ישראל תחת השם "בשביל הדמוקרטיה". הוא התחיל בבית שאן ועמק המעיינות, בפגישה עם מיזם "עירעמק", פורום משותף של תושבי המקום, ששואפים להתעלות מעל הקונפליקטים המקומיים וליצור ביחד רשת חברתית של עשייה ויוזמה קהילתית.
"עירעמק" מהווה דוגמא ומודל לדרך, שבה מפגש בין קבוצות שונות בפריפריה יכול להוות גשר מאחה להכרת האחר. ד"ר מוטי גיגי ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר התייחס לשאלה על החשיבה האיזורית ואמר כי הביחד האיזורי משמעותי וחשוב. "אנחנו רוצים אותו ורוצים לחיות ביחד אבל אם רוצים לייצר בסיס שוויוני יש להסתכל על בסיס היחסים בצורה עמוקה ומורכבת".
הסופר חיים באר קיים שיחה מעוררת השראה עם יעל נאמן מנכ"לית קרן לאוטמן ואמר כי "היכולת לגלות נדיבות, לפנים משורת הדין זה מה שהקורונה הבליטה יותר מאי פעם. אדם חזק הוא אדם שיכול לגלות נדיבות, שיכול לוותר ועל זה צריך לעבוד עכשיו. זו המסקנה העקרית של התקופה הזו".
פנינה תמנו- שטה, שרת העלייה והקליטה, הוסיפה: "אני קוראת ליותר מנהיגים חברתיים שצמחו מהשכונות, מהפריפריה, להיכנס לכנסת, להיות חלק ממקבלי ההחלטות, לא לוותר על הפוליטיקה. ההחלטות שלי נגזרות ממה שאני חוויתי בתור ילדה. אני יודעת מה זה אפליה וגזענות, אני יודעת מה זה נוער בסיכון. אני מכירה את הפתרונות, ולפעמים הם לא מורכבים".
התחנה השנייה במסע להיכרות עם החברה הישראלית עברה בדליית אל כרמל, שם פועלים המנהיגות והמנהיגים של עמותת "מרכז מעשה", ומייצרים מודל חברתי-כלכלי-תודעתי לחיזוק צעירים באמצעות החינוך הבלתי פורמלי.
בפאנל שנערך באולפן שוחחו האורחים על תפקידו של החינוך הבלתי פורמלי, בייחוד של תנועות הנוער והמכינות הקדם צבאיות, החינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. "אין שום ניסיון לבוא ולהציל אנשים, אלא לשנות", הדגישה נעמה מושינסקי, מנכ"לית שותפה בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר, את המודל האידיאלי של החינוך הבלית פורמלי. "אנחנו באנו לחיות בתוך הקהילה, כחלק ממנה. אנחנו חיים יחד בשכונה וחווים את אותן בעיות. החברה האזרחית חווה את הממשל כמשהו מנותק, ואנחנו מייצרים הצלחות יומיומיות, ניצחונות קטנים, שאפשר להתחבר אליהן, כמו למשל שינוי נתיב תחבורה ציבורית. הדברים הקטנים האלו יוצרים שינוי חברתי".
"בעיר מעורבת אין רוב שמכתיב איך לחיות"
המסע בחברה הישראלית של כנס דב לאוטמן המשיך לחיפה, ל"מרחב השלישי" שבבית הגפן, חלל, שמייצר מפגשים רב תרבותיים בין ערבים ליהודים בעיר המעורבת באמצעות אמנות, סדנאות וכנסים.
באולפן התארח רון חולדאי, ראש העיר תל אביב-יפו, שמהווה מודל לעיר מעורבת ופלורליסטית. חולדאי ציין כי לתפיסתו, עיר מעורבת היא ממש לא סיסמא של דו קיום בין ערבים ליהודים. "ת"א -יפו היא עיר פלורליסטית, ואין בה רוב שמכתיב לכולם איך לחיות נכון. גדלתי בקיבוץ, בחברה דמוקרטית בה כולם שווים, וכשכולם שווים - כך מקדמים את החברה, זה הסיפור האמיתי. זה לא הסיפור של להכיר האחד את השני".
למי שייך החינוך האזרחי ואיך מלמדים אותו? בפאנל שנערך באולפן ציינה יעל נאמן, מנכ"לית קרן לאוטמן, כי שיעורי האזרחות בבתי הספר, שנלמדים רק שנתיים, הם ממש לא מספיקים ולא מעמיקים את ההבנה על מהות הדמוקרטיה. "חינוך אזרחי צריך ללוות את הילד מגן החובה ועד י"ב והמכינות הקדם צבאיות. אפשר לעשות את זה באופן אפקטיבי גם מחוץ לשיעורי האזרחות, בחינוך הבלתי פורמלי. צריך לפרוס את החינוך האזרחי וללמד אותו בתור משהו שמגדל את דור העתיד שלנו, ולא כמקצוע".
השינוי מתחיל מבפנים
התחנה הבאה "בשביל הדמוקרטיה" עברה בוואדי ערה, במפגש עם ארגון מהפ"ך למנהיגות נשית ואזרחות פעילה, אותו מובילות נשים יהודיות וערביות, המגיעות מרקעים חברתיים ותרבותיים שונים. הארגון פועל למען קידום החינוך, התשתיות והשירותים החברתיים, מתוך אמונה כי התאגדות של כוח נשי הוא זה שיוביל לשינוי בחברה הישראלית.
התחנה החמישית במסע התמקדה בשינויים הצומחים מתוך החינוך הפורמלי, דרך הצגת הפרויקט "תקווה ישראלית" של בית הנשיא ומיזם הדגל שלו - מסעות תקווה ישראלית בחינוך, במסגרתם נפגשים קבוצה של מורים עם קבוצות שונות בחברה הישראלית.
בפאנל באולפן שוחחו המשתתפים על תפקידה של מערכת החינוך בקידום חיים משותפים. "אנחנו עומדים בפני תפנית גדולה במערכת החינוך", העידה פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ולשעבר שרת החינוך. "הקורונה עשתה שינוי גדול במערכת, התפזרה בגלל המציאות המאתגרת. הרבה סמכות ניתנה למנהלות ולמורים. הרבה מורות רוצות להיות יצרניות של תוכן, הן מקבלות עכשיו העצמה. הקורונה הייתה שוק, אבל המורות יצאו עם עוצמה חדשה, שהן יכולות להוביל בזכות עצמן".
אחלאם אלצאנע מנהלת חטיבת הביניים בלקייה הוסיפה: "לשנות בני אדם לא יכולים, אבל לפתח ילדים עם ערכים של שותפות אנחנו יכולים. חשוב שיהיה גוון בצוותים גוון של צוות יהודים וערבים שיהיה הזדמנות לכל ילד לפגוש את הדמות החינוכית המשדרת שותפות".
6 צפייה בגלריה
ד"ר אימן אגבאריה, מרצה בכיר בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך אוניברסיטת חיפה; יעל נאמן, מנכ"לית קרן לאוטמן; רוחמה גבל-רדמן, מנכ"לית עמותת יסודות; מוטי טאובין, מנהל אגף אסטרטגיה של משרד החינוך לשעבר.
(צילום: b.y הפקות)
התחנה השישית במסע "בשביל הדמוקרטיה" עצרה בבאר שבע, בחוות בארי האקולוגית, שמציעה את ערך הקיימות כדרך לחיים משותפים. בחוות בארי הוצגה התפיסה האקולוגית של עיקרון הגיוון - המגוון כשומר על יציבותן ואיזונן הן של המערכת האקולוגית והן של המערכת החברתית.
בפאנל באולפן דנו האורחים על תפיסת הגיוון בהיבט התעסוקתי: מהו גיוון תעסוקתי? איך עושים אותו נכון, ומה תפקיד המגזר העסקי והציבורי בחינוך לחיים משותפים? "יש לנו נטייה להתחבר למוכר, לקבוצה ההומוגנית", הסביר גיל שמעון, נשיא חטיבת GUM דלתא גליל תעשיות בע"מ. "אבל כשמסתכלים לעומק, דווקא הקבוצה ההטרוגנית עם השונות, היא זו שיכולה להביא ערך מסחרי מובהק, כי אתה פותח את עצמך לתפיסות עולם חדשות. המודל ההטרוגני הוא הדרך הנכונה להשגת ערך מוסף".
6 צפייה בגלריה
האדמה לא מפלה בין בני אדם - קיימות לחיים משותפים: גיל שמעון, נשיא חטיבת GUM דלתא גליל תעשיות בע"מ ונעם לאוטמן, יו"ר קרן לאוטמן.
(צילום: b.y הפקות)
נעם לאוטמן, יו"ר קרן לאוטמן, הציע כלי פרקטי עבור חברות שמעוניינות בגיוון תעסוקתי: "לא מספיק שמנכ"ל או מנכ"לית יחליטו לגייס יותר חרדים, ערבים או כל מיעוט אחר. זה קשה, זה צריך לחלחל וזה דורש שינוי בסינון, בקליטה ובקבלה של העובדים. אבל לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, יש ארגונים בחברה האזרחית שכבר למדו ועשו את זה, ואני מציע - תעבדו איתם".
חיים משותפים - הלכה למעשה
התחנה השביעית במסע בחברה הישראלית עצרה בירושלים, ב"סטודיו משלך", האב רב תרבותי לנשים אמניות יוצרות מכל קשת החברה הישראלית. האמניות סיפרו מה הביא אותן לבחור באמנות כדרך חיים, מה הקשר בין אמנות לדת, מדוע חשוב ליצור מרחב בטוח עבור אמניות, בו הן יוכלו ליצור ולבטא את האמת הפנימית שלהן, וכיצד האמנות הנשית יכולה ליצור שינוי חברתי החוצה מגזרים ותרבויות.
המסע "בשביל הדמוקרטיה" הסתיים במפגש בבית הנשיא עם מובילי פורום דב לאוטמן ועם נציגי כל שבע התחנות, ששיתפו והדגימו איך אפשר לעשות חיים משותפים הלכה למעשה.
"דווקא בעתות של משבר קיצוני, כשהפערים מתרחבים, זו החובה והזכות שלנו להביא לקדמת הבמה את החשיבות של הערבות ההדדית, ולחזק את הערכים המשותפים של כבוד והיכרות", אומרת לסיכום הכנס לני מילוא, מנהלת פורום דב לאוטמן.
"אנחנו רוצים לכתוב סיפור משותף, רוצים שהילדים שלנו יחוו מציאות אחרת. כדי ליצור עבודה של חיים משותפים צריך מרחב, בין אם זה חווה אקולוגית, סטודיו לאמנות, כיתה או מסע, ואנחנו לא מוותרים".
המפגש הסתיים בטקס הענקת אות הנשיא במעמד הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, שהשלים מעגל לקראת סוף הקדנציה שלו. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ביקש להודות לשותפים לדרך בפורום דב לאוטמן למדיניות החינוך, ובראשם נעם לאוטמן, יעל נאמן ואנשי משרד החינוך. הנשיא הוסיף ואמר: "השנה האחרונה הייתה שנה מורכבת ומאתגרת מאין כמוה. נוכחנו לדעת כי לצערנו לא תמיד החינוך הוא בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולצד זה הבנו עד כמה החינוך לשותפות הוא חיוני. הבריאות שלנו, האיתנות הכלכלית והחברתית, החוסן הלאומי שלנו - תלויים כולם באופן שבו נדע לחיות יחד לקחת אחריות יחד".
"תודה לכם שדווקא בשנה כזו, בתוך הקושי האדיר לקיים תהליך חינוכי מסודר, התעקשתם ללמד את התלמידים והתלמידות שלכם להושיט יד החוצה ולא להסתגר. להסתכל בעיניים טובות, רעננות, מפוכחות, על המציאות המגוונת שלנו, וללמוד אותה, להיות פתוחים וקשובים יותר".
בשיתוף כנס דב לאוטמן
