צפו בריאיון באולפן ynet עם שלמה זלמן פורגס ושלמה סיונוב:
(צילום: משי בן עמי)
בעקבות העובדה שתקציב המדינה לא אושר, עשרות תוכניות במשרד החינוך, ביניהן תוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) לנוער שנשר ממסגרות הוקפאו, והמעסיקה, החברה למתנ"סים, החלה בהליכי פיטורים של כ-1,600 מורים. המשמעות - שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, כ-8,000 תלמידים, רובם בסיכון, עלולים למצוא את עצמם ללא מסגרת.
שלמה זלמן פורגס (18), ממשתתפי תוכנית היל"ה מספר: "התחלתי את הלימודים בישיבה רגילה, שחורה חזקה. לא הסתדרתי שם מבחינת החברה והלימודים. עברתי לישיבה תיכונית ושם זה לא הסתדר מבחינת סדר היום, במשך שנה פלוס עברתי לפחות 20 מוסדות.
לפני למעלה משנתיים וחצי והגעתי להיל"ה. אני מצטער שזה לא קרה קודם, ועד היום אני שם. כשהגעתי שמתי לב בעיקר לצוות - הצוות הכי מדהים שנחשפתי אליו. הוא יתמוך בכל דבר שתצטרך, מבחינת טיפולית או אם הסתבכת במשהו, הצוות תמיד יהיה לצידך וזה דבר שהרבה מהנוער מהסוג הזה צריך, וביניהם אני".
איפה אתה חושב שהייתה עכשיו אם לא היית פוגש את הצוות הזה ואם לא הייתה בתוכנית הזאת?
אני חושב שהייתי ברחוב. התוכנית הזאת הוציאה אותי מהרחוב והצילה לי את החיים. אני מודה לאלוהים שהביא אותי למקום הזה כי בזכותם אני אחרי תעודת בגרות. עשיתי בגרות של 5 יחידות אנגלית, ו-5 מתמטיקה. שילבנו בתוכנית קורס צלילה, גלישה וסלולר. קורסים שמתאימים את עצמם לתלמידים. עכשיו אני יודע מה ארצה להיות גדול. אני רוצה להתגייס לנצח יהודה. אני רוצה להיות במאי קולנוע", הוא מצהיר.
"הלמידה בהיל"ה מותאמת לנוער חרדי שהגיע בלי בסיס של לימודי ליבה, יש נערים עם מצבים רגשיים מורכבים שבגלל זה לא מתפקדים בבית ספר ואצלנו הם פשוט פורחים", משכנע פורגס. "אותי שילבו בתכנית "סוללים" בני נוער שעובדים בהייטק, ועבדתי בחברת תדיראן בפתח תקווה כשנה".
"זה אולי המקום הכי הכרחי בארץ"
"הייתי ממש בהלם מהסגירה של המקום, כי זה אולי המקום הכי הכרחי בארץ", מוסיף פורגס. "החברים גם בהלם, בשוק. לא עיכלנו את זה. מעדיפים לקחת את התקציב למשהו שבטוח לא הכרחי כמו זה. יעזור לתלמידים, ימנע פשיעה, ימיין אותם למסגרות בחיים".
שלמה סיונוב, (31) נשוי +2, מלמד בתוכנית בשלוחה החרדית בפתח תקווה. "התוכנית פועלת ברחבי הארץ במסגרת ליחידה לקידום נוער ופועלת ב-151 רשויות מקומיות וב-45 מוסדות חסות הנוער, בתי כלא ובתי מעצר", הוא מסביר. "משתתפים בה למעלה מ-8,000 בני נוער מכל המגזרים מתוכם כ-2,000 מהמגזר החרדי כמו ביישובים החרדים בני ברק, ביתר עילית, בית שמש וגם נתניה ועוד".
"המסגרת הוקמה בעקבות הצורך לתת מענה ייחודי לנוער שנשר מהמסגרת הפורמלית מסיבות שונות ולכן היא מעניקה גם השכלה וגם הכנה לקראת עולם העבודה על ידי הכשרות מקצועיות", הוא מפרט. "היא נותנת מענה ממסלול של עשר שנות לימוד עד לבגרות מלאה כולל ליווי צמוד ומלא לגיוס בצה"ל".
סיונוב מוסיף: "חוץ מהתוכנית הלימודית היא מעניקה גם סל טיפולי לבני הנוער באמצעות עובדים סוציאליים שמקיימים שיחות, עושים ביקורי בית ומנסים לעזור. החשיבות של התכנית הזאת היא שאנחנו תופרים חליפה אישית לכל נער לפי הזמנים שהוא יכול לבוא וללמוד. לפי השעות שמתאימות לו, לפי התכנית שמתאימה לו, ותחומי הלימודים שיותר קלים לו ונותנים גמישות גם בזה. אם חס ושלום התוכנית הזאת תיסגר אנחנו פשוט 8,000 בני נוער ייזרקו לרחובות".
מה אתה שומע בימים האחרונים מתלמידים שלך תלמידים לשעבר?
"אני שומע עשרות סיפורים, מתקשרים אליי מורים, תלמידים שבוכים, זאת הייתה התחנה אחרונה שלהם, אין להם מקום אחר, אם לא יורדים בה הם פשוט יהיו ברחוב. הם מרגישים את המקום הזה אפילו יותר מהבית. מרגישים חמימות, יכולים להיפתח עם הצוות, יכולים ללמוד. במוסדות הפורמליים היה להם קשה: גם לחץ חברתי גם לחץ לימודי, הכיתות היו גדולות, פה זה מענה בקבוצות הקטנות. גם בפרטני, והם מרגישים שחרב עולמם".
תוכנית היל"ה פועלת במסגרת אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך ומופעלת על ידי החברה למתנסים בכל הארץ, במסגרת היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות ובמוסדות חסות הנוער. היא פועלת במגזרי האוכלוסייה השונים: נוער ותיק, נוער עולה דגש על יוצאי חבר המדינות ויוצאי אתיופיה, נוער מהמגזר הערבי הדרוזי והבדואי, ונוער מהמגזר החרדי.
קהילת מורי תכנית היל"ה היא קהילה מקצועית המתמחה בחינוך והוראת בני נוער בסיכון ובנשירה. במסגרת התכנית עובדים כ-1,300 מורים העומדים בדרישות ההשכלה הפורמליות של משרד החינוך.
ייחודה הפדגוגי–ארגוני של התוכנית הוא באפשרות לבנות מסגרת חניכה פרטנית וקבוצתית לאור היכרות מעמיקה, בניית מסלול השכלה מדורג ומותאם למצבם ויכולתם של בני הנועור, הכולל גם טיפול בחסמים האישיים של הנער/ה ותוך מתן גמישות בתהליך כדי לממש הפוטנציאל האישי של כל אחד ואחת.
המסגרת מורכבת ממספר תחומי פעילות המהווים את "הסל החינוכי-טיפולי" המוצע לנערות ונערים המצויים מחוץ למסגרת חינוכית פורמלית. השירותים כוללים: טיפול וליווי אישי של עובד לקידום נוער, מסגרות לימודיות להשלמת השכלה, פעילויות קבוצתיות, חברתיות, חינוכיות והקניית מיומנויות מקצועיות-תעסוקתיות למימוש הפוטנציאל האישי.
סיונוב מסכם: "אני רוצה לקרוא כאן על הבמה הזאת לשר החינוך גלנט: אני מבקש בכל לשון של בקשה להתעלות בעת הזאת מכל השיקולים הפוליטיים ולתקצב את התכנית הזאת, מתוך הבנה שזו הצלת נפשות".
