לא הריחוק החברתי, לא הבידוד ואפילו לא הסכנה הבריאותית השפיעו על מצב רוחה של חנה לאיטון (89, הרצליה) בחודשים האחרונים. רק דבר אחד גרם לה עצב גדול ומועקה - הגעגועים העזים למוזיקה קלאסית והקונצרטים אליהם הרבתה להאזין, לפני פרוץ המגפה.
חנה היא ניצולת שואה המתגוררת לבדה ומלווה במסגרת תכנית "בידיים טובות" של מכבי שירותי בריאות, בשיתוף עם הרשות לזכויות ניצולי השואה.
צפו במפגש בין ניצולת השואה חנה לאיטון לדינה הוכמן, כנרית מהאופרה הישראלית:
לפני כשנה נפגשו לראשונה העובדת הסוציאלית יערה מנדלבלט ואיילת פילו מ"מכבי" עם חנה. "בפעם הראשונה שהגענו לביתה, היא הייתה קצת מרוחקת. היה נדמה בהתחלה כאילו שום דבר כבר לא מצליח לרגש אותה", מספרת מנדלבלט.
"חנה מיעטה לדבר ולשתף על חייה האישיים. היא ישבה במיטתה וסביבה עשרות ספרים במספר שפות. הבנו מיד שמדובר באישה שוחרת תרבות ובכל פעם שהעלינו את השיחה סביב נושא התרבות, האומנות והמוזיקה, העיניים שלה נצצו", היא מוסיפה.
"אהבה למוזיקה וגעגועים עזים לעולם התרבות"
וכך, במשך חודשים, הן הגיעו לביתה והקשר ביניהן התחזק. חנה אומנם מיעטה לדבר על השואה, אולם בכל פעם גילו פרט נוסף על החיים שעברה, על משפחתה, על הקשיים והאהבות הגדולות.
ככל שהקשר התהדק, סיפרה עוד ועוד על אהבתה למוזיקה, היא דיברה רבות על יוצרים אהובים, יצירות מועדפות, סגנונות ואומנים, היא אף סיפרה להן שניגנה בעצמה בכינור בילדותה. חנה נפתחה אליהן בזכות האהבה למוזיקה והגעגועים העזים לעולם התרבות אליו הייתה מחוברת.
איילת ויערה הבינו שהגעגועים למוזיקה ותרבות הם הנזק הכי גדול שגרמה מגפת הקורונה לחנה. חוסר היכולת שלה להגיע למופעי תרבות ומוזיקה גרמו לה צער ועוגמת נפש.
"אם חנה לא יכולה להגיע לקונצרט, הקונצרט יגיע לחנה"
"בתוך תקופה רווית בדידות, חוסר וודאות וניתוק מהסביבה, הדבר היחיד שהעלה חיוך והשיב את השמחה לחנה, הוא המוזיקה", מספרת איילת פילו. "רק על זה דיברה, רק לזה התגעגעה בכל נפשה ולכן החלטנו שאם חנה לא יכולה להגיע לקונצרט, הקונצרט יגיע לחנה".
במשך חודשים ארוכים ניסו השתיים בדרכים שונות ויצירתיות למצוא נגני מוזיקה קלאסית מקצועיים שיסכימו להגיע לביתה של חנה ולנגן עבורה. "היה לנו ברור שצריך למצוא נגן קלאסי ברמה מאוד גבוהה, כזאת שחנה רגילה אליה מקונצרטים ומופעים. פנינו לכמה בתי ספר למוזיקה ולכמה נגנים באופן אישי, חיפשנו דרך קבוצות נגנים ברשתות החברתיות, עשינו בירורים מול עשרות אנשים ולבסוף – מצאנו".
דינה הוכמן, כנרית מהאופרה הישראלית, המתמחה בנגינת קלאסיקות, הגיעה לביתה של חנה להופעה אינטימית בחדרה. הוכמן ניגנה עבורה נעימות של באך, היוצר האהוב ביותר על חנה.
"זאת ההופעה הכי מיוחדת ומרגשת שזכיתי לנגן בה", מספרת הוכמן. "היא לא דומה לשום דבר אחר שעשיתי בחיי ואני עומדת כבר 43 שנים על במות, זה היה מצמרר ואני מרגישה בת מזל שזכיתי לקחת חלק במעמד הזה", היא מוסיפה.
במהלך הביקור וניגון אחת היצירות האהובות עליה, הזילה חנה דמעות של התרגשות ואמרה לצוות רק מילה אחת - "תודה".
"לא משנה כמה אנסה לתאר, אי אפשר להסביר את האור שיצא מפניה. היא הזדקפה, פתאום שום דבר לא כאב או הציק לה. פרצה ממנה התלהבות ושמחה", מתארת פילו."היא הייתה כל כולה בהופעה, התענגה על כל תו וצליל. ניצחה באצבעותיה כאילו היא ממש במופע אמיתי", היא מוסיפה.
"זה היה מצמרר לראות איך בתקופה כל כך קשה, אחרי שהצהירה ששום דבר כבר לא יכול לרגש אותה, פרצו מעיניה דמעות של שמחה. הגשמנו לה את החלום שהיא נושאת בליבה מאז פרוץ המגפה וזה היה שווה את המאמץ", מסכמת פילו בחיוך.
המפגש המרגש התאפשר בזכות תוכנית "בידיים טובות" - תוכנית ייחודית המשותפת לרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד לשוויון חברתי ול"מכבי", המעניקה מעטפת תומכת של עובדת סוציאלית מתאמת טיפול בכל התחומים בהם זקוק הניצול למענה בדגש על מענים רפואיים.
