בשיתוף הליגה נגד השמצה
נגיף הקורונה הביא איתו לא רק משבר כלכלי ובריאותי, אלא גם משבר חברתי הולך ומעמיק - כך עולה מסקר עמדות שמפרסמת הליגה נגד השמצה בישראל לרגל ועידת ישראל ללכידות חברתית, שתתקיים ביום שלישי הבא (9.3) ותשודר בשידור חי ב-ynet.
הסקר, שנערך בחודש פברואר האחרון על ידי מאגר מוחות בקרב מדגם מייצג של למעלה מ-500 בוגרים ישראליים, מגלה כי 81% מהאוכלוסייה מאמין שהחברה בישראל מפולגת יותר, וכי השסעים בתוכה מתרחבים. זאת לעומת 69% מהאוכלוסייה שחשבו כך לפני 4 שנים, ב- 2017.
עד כמה המגיפה אחראית על תוצאות הסקר העגומות? "נגיף הקורונה אכן חידד פערים והעמיק אותם", מעידה קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל. "יש ניכור בין מגזרים, והוא עלול להיות בעייתי לחוסן החברתי ולתחושת השייכות. אנחנו חייבים לחשוב על חיים משותפים, לחנך את הדור הבא להיות יותר מודע חברתית ופחות סקטוריאלי".
על פי הסקר, הגורמים התורמים ביותר לפילוג הם ההנהגה הפוליטית (90%), המדיה החברתית (84%), אמצעי התקשורת המסורתיים (84%) וגם הרבנים והממסד הדתי (74%). "יש כאן קודם כל אחריות גדולה מצד המנהיגות. המנהיגות בישראל צריכה לתת דוגמא של לכידות חברתית. אי היציבות הפוליטית הוכיחה שיש לנו בעיה ביצירת קונצנזוס. הנושא של איך מגיעים להסכמות ואיך ניגשים ליצירת דיאלוג ממקום לא שיפוטי - הוא משמעותי", מבהירה נוריאל.
נתוני הסקר המלאים של הליגה נגד השמצה יוצגו בוועידת ישראל ללכידות חברתית, שתתקיים ביום שלישי הבא (9.3). הוועידה תעלה שאלות בנוגע לשסעים ולפערים ההולכים ומתרחבים בישראל, ותבקש לקרוא לפעולה ולשינוי.
בוועידה יתארחו בכירי המערכת הפוליטית, משפיענים ואנשי תקשורת בהם שר הבריאות יולי אדלשטיין, ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, יו"ר מפלגת תקווה חדשה והמועמד לראשות הממשלה, גדעון סער, יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת ימינה והמועמד לראשות הממשלה, נפתלי בנט, יו"ר מפלגת מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ, שר הביטחון ויו"ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ, ד"ר אבישי בן חיים, אורלי וילנאי ועוד.
"החרדים מצאו את עצמם נרדפים ומושמצים"
נתון מרכזי שעולה מתוך הסקר נוגע לתדמיתה של החברה החרדית בישראל. רק 31% מהאוכלוסייה חושב שהחרדים הם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. מדובר בירידה משמעותית לעומת 43% שאמרו כי החרדים הם חלק אינטגראלי מהחברה הישראלית בשנת 2019, לפני פרוץ מגפת הקורונה. כשנשאלו האם השתנתה דעתך בשנה האחרונה לחיוב או לשלילה על החברה החרדית, 56% מהנסקרים ענו כי חל שינוי לשלילה.
"החרדים הם לא מקשה אחת", מבהירה אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית "נבחרות" להכשרת מנהיגות נשית, שיח ותודעת זכויות בקהילה החרדית. "החרדים הפכו להיות הגדרה של המון אחד שחושב ומתנהג באותה צורה. לצערי, הם גם הפכו להיות הפרזנטורים של המגיפה ושל הפצתה. מאוד מעציב אותי לשמוע על תוצאות הסקר, כי גם אני וגם חרדים רבים אחרים שאני מכירה בהחלט רואים את עצמם חלק מהחברה הישראלית. בשנה האחרונה החרדים מצאו את עצמם נרדפים ומושמצים על לא עוול בכפם, בגלל קבוצות חרדיות שהחליטו להפר הנחיות. אני יכולה להבין למה אנשים מבחוץ חושבים ככה, אבל זו מחשבה מיושנת".
הסיבה העיקרית לתדמית השלילית, סבורה שושן, היא ההנהגה הפוליטית והחרדית. "הפנים שלנו מיוצגות על ידי אנשים שכבר שלושים שנים נמצאים שם, ומתנהגים באופן מסוים וידוע. אנשים מצפים מהם להתנהג בצורה מסוימת, והם אכן מתנהגים כך. נבחרי ציבור ניסו ליצור מצב של חוקים אחרים עבור החברה החרדית - מהלך הרה אסון כלפי הציבור שלהם, שגרם לריחוק, לשנאה ולצביעת כל החברה החרדית בצבע אחד. חשוב לזכור שיש ציבור חרדי גדול ששומר על ההנחיות ומודאג מהנגיף".
עוד טוענת שושן כי משבר הקורונה פגם במגמה החיובית בשנים האחרונות של שילוב של החרדים בחברה הישראלית. "החרדים רוצים להשתלב והשנאה כלפיהם גורמת לרגרסיה. אין ספק שהחברה החרדית חווה את אחת המכות הרציניות בתולדותיה".
ועוד סוגייה שלא רבים מדברים עליה - התמודדותן של נשים חרדיות עם הקורונה.
"המשבר הזה בהחלט הבהיר איך נראית חברה שגברים מנהלים אותה באופן אבסולוטי. נשים הן המתמודדות הראשונות בחזית של המשבר, אם זו החזית הביתית ואם זו החזית הקהילתית. קולן של הנשים החרדיות לא נשמע, כיוון שאין להן פלטפורמה ציבורית - לא בתקשורת החרדית וגם לא בממסד. ההנהגה לא מחוברת להתמודדות היומיומית של אימהות. רבות מהן הן נשות חינוך שצריכות להתמודד במהלך הסגרים גם עם הילדים בבית וגם עם ההוראה מרחוק בתנאי צפיפות".
אווירת האאוטסיידריות בחברה הערבית
נתונים דומים עולים מתוך הסקר גם בכל הנוגע לציבור הערבי - רק 30% מהאוכלוסייה חושבת שהערבים הם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. בתוך הציבור הערבי - 41% לא רואים את עצמם כחלק מהחברה הישראלית. "הציבור הערבי לא מרגיש שהחברה הישראלית מחשיבה אותו לחלק אינטגרלי ממנה", מסביר עפיף אבו מוך, כתב 'אל מוניטור', הייטקיסט, פובליציסט ואקטיביסט פוליטי וחברתי, את נתוני הסקר.
5 צפייה בגלריה
עפיף אבו מוך, כתב, אל-מוניטור; הייטקיסט, פובליציסט ואקטיביסט פוליטי
(צילום: אלבום פרטי)
"האווירה משדרת אאוטסיידרינג לציבור הערבי. ערבים לא משתתפים בפוליטיקה, לא מזמינים אותם להיות פרשנים בפאנלים, בתקופת הקורונה אף רופא ערבי לא הוזמן למהדורות מרכזיות בטלוויזיה, הם לא זוכים לברכות רשמיות מהממשלה כשהם זוכים להישגים בינלאומיים כמו אמיר אסעד, שזכה באליפות אירופה לקיקבוקסינג. הכל מגיע מחינוך גלוי וסמוי שהופך את הערבים לאאוטסיידרים".
אחת הדרכים לשנות את המצב העגום, טוען אבו מוך, היא להכניס את החברה הערבית למעגל יצרני הכותרות ולמעגל הפוליטי. "אין לי אינטרס ליצור גטו פוליטי. אני בעד שתהיה פתיחות וחשיפה לדעות אחרות וחדשות. זה חשוב מאוד. זו הסיבה לדעתי שעל פי כל הסקרים, רבע מהקולות של הערבים בבחירות הקרובות ילכו למפלגות יהודיות".
מה באמת לגבי הפנייה של הליכוד לחברה הערבית - האם זו נקודת מפנה ביחס לערבים?
"אני לא חושב שהאינטרס של הליכוד הוא להכשיר את הקרקע לשילוב הערבים, אלא בעיקר למזער נזקים. אני לא רואה שהמפלגות הערביות היום רוצות להיות חלק מהקואליציה, למרות שהציבור הערבי כן רוצה השפעה. יכולתו של הציבור היהודי לשנות את התמונה היא גדולה יותר, אבל גם על הציבור הערבי מוטלת האחריות לעבוד על זה, ולא להשלים עם המצב הקיים".
5 צפייה בגלריה
שוטרים מכוונים נשק למפגינים בהפגנה נגד האלימות באום אל פחם
(צילום: עלי אלקאעוד "מוטני 48")
בוועידת ישראל ללכידות חברתית בתמיכת קרן EVZ שתתקיים בשלישי הבא (3.9) שישודר כאן ב-ynet יתארחו גם עפיף אבו מוך ואסתי שושן, אשר ידונו במעמד החברה הערבית והחברה חרדית, ובסוגיות השונות שעולות בשנה האחרונה בעקבות משבר הקורונה.
בשיתוף הליגה נגד השמצה
פורסם לראשונה: 17:24, 03.03.21
