בשיתוף מפעל הפיס
"כמורה, אני מאמין שהתפקיד שלנו הוא לא רק ללמד את החומר אלא להיות עבור התלמידים כמו אחים גדולים, שעוזרים להם בכל דבר ונמצאים שם עבורם. אני רוצה שתלמיד שלי שנכנס לכיתה, יקבל ידע עולם אמיתי, שידע מעבר לחומר הלימודי גם איך להתקדם, להכיר את העולם, שידע יותר ויהיה חכם יותר וטוב יותר עבור עצמו ועבור אחרים". אלעד תבור (51) הוא מורה לגיאוגרפיה ופסיכולוגיה בתכנית היל"ה של החברה למתנ"סים הארצית באילן מגידו.
התכנית פועלת במסגרת אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון במנהל הפדגוגי במשרד החינוך ומופעלת על ידי החברה למתנ"סים ברחבי הארץ. היא הוקמה בעקבות הצורך במתן מענה ייחודי לנוער שנשר מהמסגרות הפורמליות מסיבות שונות וקיים צורך לשלבו, ולאור הניסיון שהצטבר בפיתוח שירותי חינוך טיפול והשכלה לנוער מנותק, החליטה ועדה משותפת של משרד החינוך ומשרד האוצר, בשנת 1992 לפרסם את התכנית לראשונה.
"לפני כמה שנים הגיע אלי לכיתה תלמיד יא', עם לקויות למידה מורכבות מאוד, ללימודי גיאוגרפיה", מספר תבור. "דבר ראשון היה לי חשוב לתת לו ביטחון, שידע שהוא יכול להיות רגוע ובטוח שיקבל את כל מה שהוא צריך כדי להצליח. תוך כדי הלמידה ראיתי בעצם שהוא אינו יודע קרוא וכתוב, ובעקבות הקשר העמוק שנוצר בינינו, ומתוך כך שהוא הרגיש שאני כמו אח גדול שלו, הוא לא התבייש בזה אלא הרגיש בטוח ופתוח לספר לי, הוא הבין שיש מישהו שנמצא עבורו בכל שלב כדי לעזור לו.
"כך, תוך כדי לימוד גיאוגרפיה לימדתי אותו גם קרוא וכתוב. תוך שנה אחת, הוא כבר רכש את יכולת הקריאה, שזה בעיניי היה חשוב יותר מהכל וזו מתנה גדולה. הוא סיים 12 שנות לימוד ואפילו עבר את בחינת הבגרות בע"פ בגיאוגרפיה בהצלחה.
"חשוב לי לתת להם תחושה של יכולת"
"מקרה נוסף שהיה לי היה עם תלמיד שכבר ויתר לעצמו והרגיש שאין לו סיכוי ללמוד ולהצליח. היה לי חשוב לתת לו תחושה של יכולת, וזיהיתי שיש דבר אחד שמאוד מאוד חשוב לו, וזה להוציא רישיון, אך בגלל שהוא היה בטוח שאין לו יכולת ללמוד, הוא חשב שגם בזה לא יצליח. אני אמנם מורה לגיאוגרפיה, אבל אני בעצם מורה להכל, ככה אני רואה את זה, וידעתי שאוכל לעזור לו דרך הפלטפורמה הזו, של לימודי התיאוריה. לשמחתי, הצלחתי לבנות לו את יכולת הלמידה ובזכות לימודי התיאוריה הוא הבין שהוא בעצם יכול ועובדה שהוא אפילו סיים 12 שנות לימוד".
ייחודה הפדגוגי–ארגוני של התוכנית הוא באפשרות לבנות מסגרת חניכה פרטנית וקבוצתית לאור הכרות מעמיקה. בניית מסלול השכלה מדורג ומותאם למצבם ויכולתם של הנערים, הכולל גם טיפול בחסמים האישיים של הנער/ה ותוך מתן גמישות בתהליך על מנת לממש הפוטנציאל האישי.
המסגרת מורכבת ממספר תחומי פעילות המהווים את "הסל החינוכי-טיפולי" המוצע לנערות ונערים המצויים מחוץ למסגרת חינוכית פורמאלית. השירותים כוללים: טיפול וליווי אישי של עובד לקידום נוער, מסגרות לימודיות להשלמת השכלה, פעילויות קבוצתיות, חברתיות, חינוכיות והקניית מיומנויות מקצועיות-תעסוקתיות למימוש הפוטנציאל האישי.
הסל החינוכי-טיפולי מוענק בצורה הדרגתית ובהתאמה מלאה לצרכיו ולקצב ההתקדמות של הנער/ה. במקרים מיוחדים נדרשת התאמת כוח אדם ותוכניות לאוכלוסיות שונות (ביניהם התאמה שפתית או תרבותית) כגון : עולים חדשים, מגזר ערבי, מגזר בדואי, מגזר דרוזי, נוער חרדי.
"לא נכנעת לסטיגמה על הילדים"
מרים הנאבזי, (50), אם לשלושה סטודנטים, משמשת כמורה במרכז הלמידה של מתנ"ס חליסה בחיפה, מבית החברה למתנ"סים הארצית, ובעיני רבים בסביבתה, מקרב התלמידים והוריהם, וגם בקרב חבריה לעבודה, היא נחשבת לסיפור הצלחה של ממש.
מרים מלמדת ילדים בכיתות ד'-ו' בכל המקצועות ומסייעת להם בצמצום הפערים הלימודיים בשעות אחה"צ. מעבר לסיוע הלימודי, היא מביאה איתה אהבה גדולה, כפי שהיא מעידה. "כל כך הרבה פעמים שמעתי כיצד הסטיגמה של 'תלמידים היפראקטיביים וחלשים שלא יצליחו' מלווה אותם בכל מקום, והחלטתי לא להיכנע לכך, אלא להיפך, לעשות הכל כדי לשנות את זה.
"ידעתי שמעבר לסיוע בלימודים, מגיעה להם גם מעטפת תומכת, אהבה, חום והמון הבנה ואמונה, ועובדה שזה עזר והם נחשבים כיום כתלמידים מובילים ובולטים בבית הספר", היא מספרת. התלמידים מצידם, שלא רצו לוותר על המורה המדהימה שזכו לה, פנו אל מנהלת המתנ"ס, וביקשו שמרים תמשיך ללוות אותם גם בחטיבה".
התוכנית מהווה היום מסגרת חינוכית ייחודית מוכרת לצורכי הקניית השכלה, כחלק ממענה הכולל של משרד החינוך, הרשויות המקומיות ורשת עתיד. ובבסיסה העיקרון של הקניית יכולות והשלמת פערים לנערות/נערים על מנת לחזק השתלבות חברתית ותעסוקתית עתידית. קהילת מורי תכנית היל"ה הינה קהילה מקצועית המתמחה בחינוך והוראת בני נוער בסיכון ובנשירה. במסגרת התכנית עובדים כ- 1300 מורים העומדים בדרישות ההשכלה הפורמליות של משרד החינוך.
לא מוותרת לאף תלמיד ועל אף תלמיד
שרי גומל, מורה בתוכנית הילה של החברה למתנ"סים לנוער בסיכון, מלמדת זה 6 שנים בבית הספר היל"ה מלכישוע, הנטוע בכפר גמילה מסמים ואלכוהול. היא תופשת את ההוראה לנוער בסיכון כמשימת חייה. את דרכה החלה כמורה למתמטיקה, ומהר מאוד צברה עדת מעריצים בקרב תלמידיה, שעבורם הפכה המתמטיקה מאויבת לידידה.
התלמידים אוהבים את שרי בין השאר בזכות הרף הגבוה שהיא מציבה להם, בזכות הקשב שהיא מקדישה להם וגם בזכות חוש ההומור והאנרגיה הגבוהה. היא מדרבנת את תלמידיה להגיע להישגים גבוהים תוך יצירת קשרים משמעותיים עמם. רבות מהפסקותיה מוקדשות לשיחות אישיות עמם.
שרי הפכה ל"שרת הטכנולוגיה" של בית הספר, והיא מסייעת בהתנדבות לכל צורך טכנולוגי של עמיתיה. היא מסרבת לקבל את המציאות כפשוטה אם לדעתה יש לתקן אותה. השנה קיבלה על עצמה לייסד את מגמת החינוך הטכנולוגי בבית הספר; היא משתתפת בכל ההשתלמויות הנדרשות כדי להתמקצע ולהביא את תלמידיה בתוך שנה בלבד לבגרות בהיקף של 9 יחידות לימוד במגמה שעשויה לפתוח להם דלתות בעתיד.
היא מדגישה ערכי מצוינות, לא מוותרת לאף תלמיד ועל אף תלמיד; היא מבינה את העובדה שכל תלמיד דורש גישה מעט אחרת ומצליחה לפנות אל הלב של כל תלמיד ותלמיד.
והעשייה של שרי לא מסתיימת בבית הספר: בשנתיים האחרונות פתחה את ביתה הפרטי לכמה מתלמידיה שסיימו את דרכם בכפר ובבית הספר (רובם בבגרות מלאה), והתגייסו לצה"ל לתפקידי לחימה. תלמידים אלה מאופיינים בהעדר עורף משפחתי. שרי ובעלה אופיר משמשים להם משפחה מאמצת ודואגים לכל צרכיהם. הם מגיעים לטקסים צבאיים שלהם, מארחים אותם בשבתות, ואפילו מלווים אותם לטיפולים רפואיים.
בשיתוף מפעל הפיס
