צפו בסיירת השיפוצים משקמת דירה שרופה של קשיש:
סיירת השיפוצים היא ארגון מתנדבים ארצי חדש העוסק בשיפוץ וחידוש דירות של קשישים וניצולי שואה המתגוררים בתנאים שאינם ראויים ובטוחים למגורים.
קבוצת החברים התגבשה לכדי ארגון מתנדבים של ממש בראשית ימי הקורונה, במהלכם נחשפנו לגל המצוקות החברתיות שצפו ולמגוון סיפורי סולידריות ברשתות החברתיות.
את המיזם הקימו קבוצת חברים ממרכז הארץ: רותם ללוש (32) - איש תקשורת, ענבר יטיב (30) - מעצבת פנים והנדסאית אדריכלות, קובי בן גלים (34) - מפיק ולי סובר (30) - יוצרת תוכן, ואחרים.
"בימי הסגר הראשון, ממש בתחילתו של משבר הקורונה, הרשתות החברתיות הוצפו בסיפורי מצוקות חברתיות שמתרחשות ממש מתחת לאף של כולנו בכל הארץ", מספר ללוש.
"מה שמשך את תשומת ליבי במיוחד, היה סיפור על קשישה שמתגוררת בדירה מלאה ברטיבות, תנאים סניטריים לקויים שגורמים להצפות בכל הבית אחת לכמה זמן, וריהוט הרוס ולא בטיחותי", הוא מרחיב.
"יצרתי קשר עם כמה חברים, והצעתי להם להקים מיזם חדש שעוסק בדיוק בזה. לוקחים דירות הרוסות של קשישים וניצולי שואה ומחדשים להם אותם. הקשישים האלו ככל הנראה הזדקקו לעזרה גם לפני הקורונה, אבל בימים האלו שהם נאלצים להעביר את רוב זמנם בבית, זה קריטי שהבית שלהם יהיה חם, נעים ובטוח".
מה היה השלב הבא?
ללוש: "מהרגע שהרעיון עלה התחלנו לחשוב ולנסות להבין איך מוציאים פרויקט כזה לפועל, הדרך לשם הייתה לא פשוטה. חילקנו בינינו משימות וכל אחד קידם את הפרויקט בגזרתו, אחד התחיל לאתר קשישים הזקוקים לסיוע, שני חיפש מתנדבים ואנשי מקצוע, שלישי עסק בגיוס תרומות וחומרי בנייה וכך הדבר הזה התחיל לעבוד.
כבר ביום הראשון שהתחלנו לעבוד על הפרויקט באופן אקטיבי קיבלנו למעלה מעשר פניות על דירות של קשישים הזקוקות לשיפוץ וכך יצאנו לדרך עם שיפוץ של שתי דירות במקביל. קפיצה מטורפת למים, אבל כזו שמילאה אותנו באנרגיות טובות והביאה איתה צבא של מתנדבים שיחד איתנו הפכו ל'סיירת השיפוצים'".
צפו בסיירת השיפוצים בפעילות:
איך הגיעו מתנדבים חדשים?
ללוש: "הוצאנו 'קול קורא' לכל מי שרק יכולנו, רתמנו את קבוצות הווטסאפ שלנו ואת הקשרים שלנו, פנינו לתקשורת ולמובילי רשת שיסייעו לנו בהפצת הבשורה. עד מהרה קיבלנו פניות מעשרות מתנדבים, חנויות חומרי בניה, מוצרי חשמל ורהיטים ובעצם כל מה שצריך כדי להניע את השיפוץ. הסיפורים שאנחנו נוגעים בהם כל כך קשים ומצריכים התערבות מיידית ולשמחתנו גילינו שהציבור הישראלי לא אדיש לזה. מתחילת הפרויקט ועד היום הצטרפו אלינו מאות מתנדבים שמגיעים מדי בוקר לאחד מהפרויקטים שלנו וגם ללא שום ניסיון קודם פשוט עובדים לאורך כל היום בצביעה, פינוי, ניקיון, התקנות ובאמת כל מה שצריך".
כמה מתנדבים יש היום בפרויקט?
קובי בן גלים: "היום אנחנו מתפעלים שלוש קבוצות ווטסאפ של מתנדבים מכל הארץ. יש לנו מתנדבים שמגיעים מבאר שבע ומתנדב שמלווה אותנו מתחילת הדרך מכפר פקעין שבצפון. מרגע הקמת המיזם לא הפסקנו את הפעילות שלנו לרגע, כך שנוצר ארסנל של מאות אנשים טובים שרק מחפשים למי לעשות טוב במעט הזמן הפנוי שלהם, ממקומות שונים ברחבי הארץ ובגילאים שונים.
יש לנו קבוצות של חיילים משוחררים ופנסיונרים בני 60+ שבנוסף אליהם נרתמו למיזם עשרות חברות ועסקים שתורמים לנו מוצרי חשמל, ריהוט וחומרי בנייה וארגונים שמממנים עבורנו ימי עבודה של קבלנים בעת הצורך.
יש מערכת שמרכזת את הפעילות?
ענבר יטיב: "אנחנו מפעילים עמודים ברשתות החברתיות שמסייעים לנו לרכז את הפרויקט כמה שאפשר. שם אנחנו מרכזים ומטפלים בכלל הפניות. לאחר המיון הראשוני אנחנו ממיינים את הפניות ומחלקים אותם בינינו, רותם לדוגמה מטפל בכל מה שקשור לשיתופי פעולה עם חברות מסחריות, וחן מנהלת את מערך המתנדבים שמגיעים מידי יום לפרויקטים שלנו, ניר מרכז אצלו את כלל הפניות של אנשי המקצוע והקבלנים. עם הזמן כל אחד לקח לעצמו תחומי אחריות שנוחים לו לפעול בתוכם".
צפו ב"סיירת השיפוצים" משפצת דירה של קשישה:
איך מגיעים למי שזקוק לשיפוץ?
לי סובר: "מרבית הפניות מגיעות מעמודי הרשתות המסחריות שלנו. אנחנו מקבלים גם פניות מאנשים פרטיים שגילו אחריות וביקשו עזרה עבור שכנים שהם מכירים, או מתנדבים שרוכשים מזון לקשישים ונחשפים לדירות במצב עגום. גם עובדים סוציאליים ממקומות שונים בארץ פונים אלינו, לרוב זה קורה לאחר צפייה בסרטון או בכתבה על הפעילות שלנו.
לצערנו מהרגע שפתחנו את עמודי הרשתות החברתיות לפניות ועד עכשיו, אנחנו מקבלים לפחות פנייה אחת ביום. אנחנו בוחנים את המקרים בצורה מאוד רגישה אך בקפידה. כדי לוודא שאנחנו נכנסים לשיפוצים שבאמת זקוקים לנו".
"קשישה בת 88 נאלצה להתרחץ שנים בכיור"
מהו השיפוץ הנחוץ ביותר?
ללוש: "למען האמת נתקלנו כמעט בכל מקרה אפשרי. החל מדירות שאינן מונגשות לקשישים ולמצבם הנוכחי, כמו קשישה בת 88 שלפני מספר שנים הפכה נכה והחל מאותו הרגע היא אינה יכולה להשתמש במקלחת שלה, ונאלצת להתרחץ בכיור. נתקלנו בדירה של קשישה אחרת שחיה ללא ריצוף, וכל יום בבית הוא סכנה ממשית לחייה. קשיש נוסף שביתו נשרף קליל, ועוד מקרים של ליקויים חשמליים וסניטריים של קשישים שאין ביכולתם לשפץ את דירתם והם חיים בתנאים שאינם ראויים למחיה. כל אלו נחוצים. גם אלו שעוד לא הגענו אליהם לצערי נחוצים".
ספרו על שיפוץ מרגש שנגע ללבכם במיוחד?
ללוש: "הפרויקט שהכי ריגש אותי הוא שיפוץ הדירה השרופה בבת ים, קיבלנו את הפניה ממש רגע לפני כניסת ערב החג, ביום שישי, עלינו לרכב באותו הרגע ונסענו לדירה.
המראה היה מחריד. לא נשאר שם זכר. אחרי שבוע וחצי הבית הזה היה חדש, אחרי כל המכשולים והבלת"מים האפשריים.
מנשה, שגר בדירה הזאת באמת היה אבוד. לא הייתה לו שום אפשרות לשפץ את הבית או לעבור לבית אחר. במהלך היום הוא היה מטייל כל היום, ובלילה הוא היה חוזר לישון בין ההריסות. וכשהחזרנו לו את הבית החדש הוא לא האמין למראה עיניו. זה היה מרגש".
"הקשישים שאנחנו פוגשים, מגיבים בצורה מרגשת בטירוף. חלקם כל כך מיואשים, שגם אחרי שאנחנו מגיעים אליהם, ומספרים להם שאנחנו ממש עוד רגע משפצים להם את הבית, הם לא מאמינים, או לא מבינים עד הסוף מה אנחנו הולכים לעשות עבורם. לעומת זאת התגובות לאחר השיפוץ הן מדהימות. ההתרגשות הזו שעל פניהם והתקווה הזו שנוצצת מעיניהם, זה הנס האמיתי בכל הסיפור הזה. מדהים לראות שגם אנשים ששיפצנו להם לפני חודשיים ושלושה עדיין שולחים לנו הודעות, מתקשרים לאחל חג שמח וזוכרים אותנו כל הזמן".
לו היית ראש הממשלה, או שר/ת הרווחה, מה היית עושה שונה? האם יש מקום להתערבות ממשלתית במיזם כמו שלכם?
ללוש: "כשהפרויקט החל את דרכו, חקרנו את הנושא לעומק, גילינו שהמצוקה הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו, כיום יש למעלה מ-50 אלף קשישים שחיים מתחת לקו העוני. אני לא יודע לנקוב בנתונים המדויקים אבל הרבה מאוד מהקשישים הללו לא מקבלים מענה.
ברור שהממשלה שלנו צריכה לקחת אחריות על המצב הזה. אבל אנחנו החלטנו לא להתעסק בפוליטיקה, או בלהאשים מישהו בבעיות של הקשישים בארץ אלא לנסות להתעסק כמה שיותר בלהיות חלק מהפתרון.
נורא חשוב שהממשלה והרשויות יעשו יותר עבור הקשישים שלנו. אנחנו חייבים לראות כל אחד ואחד מהם כאילו היו סבתא וסבא שלנו. כל מקבלי ההחלטות כמדינה כמובן וגם אנחנו כחברה".
המטרה: גיוס 120,000 להמשך השיפוצים
האם אתם מקבלים כסף עבור הפעילות?
לי סובר: "לא אנחנו לא מקבלים כסף על הפעילות בסיירת. הרווח שלנו הוא רווח פנימי. הרצון שלנו הוא לעזור לאלו שלא יכולים לעזור לעצמם. והרגע הזה שהם נכנסים לדירה המחודשת שלהם עם חיוך ענק זה רווח אמיתי".
איך ניתן להצטרף למיזם?
ענבר יטיב: "אפשר לפנות אלינו דרך עמוד הפייסבוק והאינסטגרם של הסיירת, שם ניתן למצוא הכוונה לכל נושא ומענה לכל שאלה או פניה. אנחנו מקבלים שם פניות באופן שוטף גם של מתנדבים שרוצים להצטרף ולתרום מזמנם, פניות של בעלי מקצוע בתחום השיפוצים ופניות על בתים שזקוקים לשיפוץ. בעמודי הרשתות החברתיות שלנו ניתן גם למצוא פרטים על גיוסי תרומות שלנו ועל פניות נקודתיות בנושאי ריהוט, מוצרי חשמל ואנשי מקצוע ספיציפיים".
בימים אלו קמפיין גיוס המונים שנועד להשיג תקציב עבור שיפוץ שני בתים נוספים מתקרב לסיומו, ועדיין רחוק מאוד מהיעד הנכסף בסך 120,000 שקלים. הקבוצה מנסה בכל יכולתה לחשוף את פעילותה ולהשיג את הכסף לחומרים הנדרשים כדי להמשיך ולשפץ בהתנדבות, למען הקהילה.
"השאיפה שלנו היא באמת להגיע לכמה שיותר קשישים וניצולי שואה הזקוקים לנו ולעשות כל מה שניתן כדי לחדש ולשפץ ולחדש את דירותיהם בכדי שיוכלו לחיות את שארית חייהם בבית חם, נעים ובטוח", מסכם ללוש. "היינו שמחים להמשיך ולעשות זאת עד לרגע שבו לא יהיו מקרים כאלו בישראל".