בשיתוף מפעל הפיס
עד שפרצה מגפת הקורונה, למרגלית כהן (88), אלמנה תושבת שוהם, לא היה רגע דל. במשך שנים היא התנדבה והייתה מעורבת בקהילה. מאז שהקימה לפני 26 שנים את מועדון הגמלאים בעיר, היא הפכה לכתובת לכל התושבים שזקוקים לעזרה, להכוונה או לתרומה. "אני בן אדם שאוהב לעשות טוב. תמיד מחפשת מה לעשות וחושבת איך אני יכולה לעזור", היא אומרת.
"כשרק עברתי לגור בשוהם, פגשתי אנשים מבוגרים שאין להם מה לעשות, אז פניתי לראש המועצה. הוא נתן לי צריף בתיכון של שוהם. אנשים קראו לו 'הצריף של מרגלית'". בהמשך, היא מספרת, המועדון עבר למבנה קבוע ומסודר, והיווה אבן שואבת ל-1,500 הגמלאים בעיר, שמחפשים חברה, תעסוקה ופנאי.
ואז הגיעה הקורונה וקטעה את שגרת החיים האינטנסיבית של מרגלית. העשייה הקהילתית שלה נעצרה, היא לא יכלה להיפגש עם חברות, וגם לא עם שתי בנותיה, האחת גרה בעיר והשנייה בלוס אנג'לס. "אבל לא הרגשתי בודדה", היא מבהירה. "אם אין לי מה לעשות, אני ממציאה דברים. פתרתי סודוקו, עשיתי עבודות רקמה ושיחקתי קלפים. יש לי גם מרפסת יפה שצופה לכל העיר, ואני אוהבת לשבת בה, ולטפל בצמחים ובפרחים".
אמנם שגרת הקורונה של מרגלית הייתה מלאת עניין ותחביבים, אבל משהו בכל זאת היה חסר - קשר קרוב עם המשפחה והחברות. "אני תמיד מדברת עם חברות בטלפון. וגם עם הבת שגרה בלוס אנג'לס לא פספסתי שיחות טלפון. תמיד היא הייתה שולחת לי בווטסאפ תמונות של הילדים ושל הנכדים, אבל זה לא אותו דבר".
הטאבלט ששינה את פני הקשר את המשפחתי
יום אחד, לפני חודשיים וחצי, התדפק מתנדב על דלת ביתה של מרגלית והעניק לה במתנה מכשיר טאבלט במסגרת מיזם "מתחברים" של מפעל הפיס והשלטון המקומי. "ידעתי מה זה טאבלט, אבל לא חשבתי בכלל לקנות אחד. לא הבנתי מה זה ייתן לי. לא ידעתי לעשות שיחות וידיאו ולא היה לי צורך בזה", מסבירה מרגלית.
במסגרת המיזם, שהושק באוקטובר האחרון, חולקו על ידי הרשויות המקומיות כ-5,000 מכשירי טאבלט. המכשירים עברו תהליך התאמה לאוכלוסייה הבוגרת, שמתקשה להדביק את הפער הדיגיטלי. כל מכשיר טאבלט מצויד בשני לחצנים פשוטים, שמאפשרים קבלת שיחת וידיאו נכנסות בלבד.
"באמצעות המכשירים המותאמים האזרחים הוותיקים, שהיו ספונים בביתם בשנה האחרונה, יכולים לבצע שיחות וידאו עם בני משפחתם, ועם שירותי הרווחה והבריאות בלחיצת כפתור", מספר רו"ח אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס. "פגשתי כמה מהם, והתרגשתי לשמוע עד כמה המיזם היה משמעותי עבורם. הוא סייע להם לצלוח את משבר הבדידות, שרק הלך והתעצם בתקופה מאתגרת זו".
יצחקי מציין כי עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, מפעל הפיס והשלטון המקומי פעלו רבות למען האזרחים הוותיקים בישראל, בייחוד בכל מה שנוגע להפגת בדידות. "גיבשנו והוצאנו לפועל חבילת סיוע משמעותית בהשקעת משאבים עצומים - חלוקת חבילות מזון, ציוד מיגון, סיוע בשכר דירה, ביצוע תיקונים בבית, רכישת תרופות ועוד. נוסף לזה, הסבנו את מערך המלגאים הגדול ביותר במדינה, שניצב בחוד החנית של העשייה החברתית בזמן המשבר".
"האוכלוסייה הוותיקה התקדמה שנות אור ביכולות הדיגיטליות"
חודשיים וחצי אחרי שימוש במכשיר הטאבלט, מרגלית לא יודעת איך היא חיה בלעדיו לפני. "אני משתמשת בו המון, לפחות פעמיים בשבוע במשך שלושת רבעי השעה", היא אומרת ומוסיפה בהתרגשות שהקשר עם המשפחה, בייחוד המשפחה הרחוקה מעבר לים, רק התחזק בזכות הטאבלט.
"שיחת וידיאו היא שונה לגמרי משיחת טלפון. אתה רואה את הבנאדם, רואה את החיוך. אתה מרגיש יותר קרוב לילדים. אתמול בערב למשל, התחילו לי מחשבות וזיכרונות, ואז הבת שלי התקשרה אליי מלוס אנג'לס, ואמרה לי לפתוח את הטאבלט. וככה דיברנו שעה - היא הראתה לי את הגינה שלה, ואת הפלפלים שהיא מגדלת".
האוכלוסייה הוותיקה היא הסובלת העיקרית ממשבר הקורונה, מציינת בת-שבע פיק, מנהלת מחלקת רווחה והשירותים החברתיים במועצה האזורית גזר. "הקשישים דיברו איתנו על בדידות, גם כאלו שהילדים והנכדים שלהם גרים באותו אזור. לא ידענו איך לגשר על הפער הזה ואיך לתת מענה".
כשמפעל הפיס יצא בקול קורא לרשויות המקומיות להשתתף במיזם חלוקת הטאבלטים, פיק מודה כי הייתה התלבטות. "זה נראה לנו מכשיר פשוט מידי, הוא יכול לקבל רק שיחות נכנסות. חששנו שיהיו קשישים שלא יוכלו לתפעל גם את הדבר הפשוט הזה, אבל פנו אלינו ילדים רבים להורים קשישים, והחלטנו ללכת על זה. התגובות היו מצוינות. לא ציפינו שתהיה היענות כל כך גדולה מצד האוכלוסייה הוותיקה. אנחנו מרגישים שקידמנו אותם שנות אור ביכולות ובמיומנויות הדיגיטליות שלהם".
עובדי מחלקות רווחה ברשויות מקומיות נוספות, שהצטרפו לפרויקט, מתפעלים גם הם מהתגובות החיוביות. "לאורך כל הפרויקט התקבלו תגובות מרגשות של המשתתפים על תקשורת וירטואלית עם בני משפחה ועם אנשי מקצוע, המצמצמת משמעותית את תחושת הבדידות", אומרת יונית מובשוביץ, עובדת סוציאלית ומרכזת פרויקטים מיוחדים במחלקה לתושבים וותיקים באגף הרווחה בעיריית ירושלים.
"ההתמודדות של אזרחים ותיקים עם התפשטות נגיף הקורונה העצימה את תחושת הבידוד החברתי", מסכמת נתלי רז, עובדת סוציאלית ומנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה מקומית שוהם. "חלוקת הטאבלטים לאזרחים הוותיקים, שהתקשו ברמה הטכנולוגית, אפשרה להם לקיים שיחות וידאו מרגשות עם קרוביהם ויקיריהם. המכשיר הפשוט לתפעול, אפשר לאזרחים עצמאות טכנולוגית על ידי לחיצת כפתור פשוטה. התגובות שקיבלנו מהתושבים היו מרגשות ומחממות לב".
בשיתוף מפעל הפיס
