"למדתי שיש לי 'מה למכור'. כשחשבתי מה אני יכולה ללמד את התלמידים, הבנתי שכל אחד עבר משהו בחייו, ושיש לי מה להעביר הלאה", מספרת תמי רז, ממשתתפי פרויקט "עשרה שיעורים שלמדתי" - העברת שיעורי חיים של קשישים לבני נוער.
הכירו את פרויקט "עשרה שיעורים שלמדתי":
הפרויקט הוקם במטרה להסיר סטיגמות מבני הגיל השלישי ולתת השראה לבני נוער בתחומי חיים מגוונים, והוא מתנהל במתכונת של התנדבות הפוכה: הצעירים מגיעים ללמוד, והקשישים מגיעים להעביר את הידע והערך המיוחד שלהם, כל אחד בתחומי החיים שחשובים לו.
כך נוצר מצב שהערך העצמי של הקשישים עולה באופן טבעי, והתלמידים משנים את התפיסה ומשתמשים בניסיון, בידע ובחכמת החיים של הקשישים לטובת מסלול החיים שלהם.
את הפרויקט יזמה והקימה תמר מחלב (23) - סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן, יעל כץ-אירום הייתה המלווה מטעם עיריית רמת גן, אדם ברש שימש כמנהל דיגיטל ועורך, צור אביגד העביר את סדנת סטוריטלינג וליאת חדיר הייתה המורה המלווה מטעם בית הספר.
המחזור הראשון של הפרויקט התקיים ברמת-גן, בשיתוף מחלקת החינוך החברתי-ערכי בעירייה וראש העיר, שמאוד התחברו לרעיון. במחזור הראשון השתתפו כעשרים משתתפים בתוכנית שארכה שמונה מפגשים. התלמידים והקשישים עברו הכשרה בתחקירנות, דיגיטל וסטורי-טלינג.
המשתתפים חולקו לצוותים קטנים על פי תחומי עניין ובהם התלמידים שיתפו את המבוגרים בחייהם והתייעצו איתם. בסוף הפרויקט התלמידים יצרו סרטונים של הקשישים מספרים את שיעורי החיים שלהם.
הנושאים שבהם בחרו הצוותים השונים להתמקד היו מגוונים – התנהלות כלכלית, הגשמת מטרות, התגברות על משברים, הקמת משפחה, טיפוח זוגיות וקריירה.
צפו באיציק קורן מספר כיצד מטפחים זוגיות ארוכה:
"מכל מפגש יצאתי עם כל כך הרבה מחשבות, וזה נתן לי המון פרופורציה לגבי הדברים שאנחנו עוברים עכשיו", מספרת ליהי ארז (15), צעירה המשתתפת בפרויקט.
"אני חושב שבני נוער צריכים להתייעץ עם מבוגרים לגבי דברים שקשים להם, כי בניגוד לבני נוער מבוגרים ראו הרבה דברים, והם כנראה יודעים איך להתמודד עם מצבים קשים בגלל שהם כנראה חוו אותם בעצמם", מוסיף חברה אורי רוזנפלד (15).
תמי רז מלמדת על אמונה עצמית:
"קשר עם אנשים מבוגרים זה משהו שבדרך כלל יש לך רק עם סבא וסבתא וההורים, לראות אנשים אחרים ולשמוע את הסיפורים שלהם היה מאוד מיוחד", מסביר רועי בן יוסף (15). "כל קשיש הביא איתו משהו שגרם לי להבין משהו", אמרה לילה שאולי (15), "למדתי שכדאי להיות כנה", הוסיפה נעמי גל (15).
"למדתי שאפשר להתגבר גם על דברים מאוד קשים, ולצמוח מזה", שיתפה דניאלה אברהם (15), ואורי רוזנפלד (15) הצהיר: "נוצר בינינו קשר אמיתי וחזק".
רותי יעקב מספרת כיצד מקימים משפחה אוהבת:
"עניינו אותי החוויות שהם חוו, ואיך זה מתקשר לי לחיים. מה אני יכולה לקחת מהסיפורים שלהם. הקשר עם המבוגרים היה מעולה", הסבירה נעמי גל (15).
"יש לקשישים הרבה דברים ללמד אותנו, שבלי הפרויקט בחיים לא היינו יודעים. יש לנו הרבה מה ללמוד מכל השנים שהם חיו לפנינו", הוסיף ליאב זמיר (15).
ולילה שאולי (15) סיכמה: "היה כיף להכיר את האנשים ואת הסיפורים שבאים מאחוריהם, לעבוד איתם, להקשיב ולספר גם דברים על עצמי".
"לכל אחד מאיתנו הייתה ילדות. היינו בדיוק כמוהם"
יפה ורדי מלמדת על התנהלות כלכלית:
"לכל אחד יש את המשפחה הגרעינית שלו. שבה אולי יודעים מה הוא עבר או לא עבר, מה החיים שלו הראו לו", מספר איציק קורן שהסרטון שנערך עם סיפור חייו מציג כיצד לנהל זוגיות מאושרת. "טוב שאני יכול להעביר את זה לתלמידי תיכון, כדי שהם ידעו שלכל אחד מאיתנו הייתה ילדות. היינו בדיוק כמוהם, השתוללנו התווכחנו, עשינו, בנינו. כל אחד עבר את החיים שלו, ובאיזשהו מקום כל אחד רוצה להשאיר משהו. אני חושב שהיה טוב אם היה לנו את זה בגילנו, לנו זה היה מאוד חסר", הוא מסביר.
"החמיא לי שהילדים רוצים לשאול אותי איך גידלתי את המשפחה שלי", משתפת רותי יעקב. "הפרויקט נותן למבוגרים תחושה שלאחרים אכפת ומעניין מה הם עשו בחיים. הדור שלנו בנה את עצמו מכלום. ותודה לאל, יש לנו הכל", היא מוסיפה בחיוך.
"שמחתי שלאור ההתעניינות הגדולה של התלמידים, יכולתי באמת להעניק להם דברים שלא ידעו קודם. אני חושבת שזה סוד ההצלחה של הפרויקט", מספרת מירי פירסטנברג.
לאחר התעניינות רבה מעיריות ובתי ספר מרחבי הארץ, בימים אלה מתקיימת עבודה על הפצת הפרויקט לערים נוספות בשנת הלימודים הקרובה. "אני שואפת שהפרויקט ימשיך להתרחב, שכל התלמידים בארץ יהיו פתוחים ללמידה משמעותית מהמבוגרים ושהמבוגרים יבינו את הערך שלהם ויהיו פתוחים להעביר אותו הלאה", מספרת יוזמת הפרויקט תמר מחלב.
"באמצעות זאת, אני מקווה לצמצם את תופעת הגילנות ובכך לשפר את רווחתם הרגשית של הקשישים ואת איכות חייהם", מסכמת מחלב. "למזלנו הפרויקט צולם לפני המגפה. הוא הסתיים בחודש פברואר, ואת ערב הסיום נאלצנו לקיים דרך הזום כשחלק מהקשישים לא הסתדרו איתו וזה יצר תסכול לצערי. העריכות נעשו ללא מפגש עם הקשישים. מאז קשישים רבים בארץ חשו בדידות גדולה וחלק גדול הפך למומחי זום. המחזור הבא שלנו מתוכנן לספטמבר הקרוב, בתקווה שהקורונה תיגמר וניתן יהיה לייצר שוב מפגשים אמיתיים בלי לסכן אף אחד".
