בשיתוף הסוכנות היהודית
הסוף לסאגה הארוכה והמורכבת להשבת שארית יהודי אתיופיה קרובה מתמיד: אחרי מאבק של 20 שנים לזכות לעלות לארץ, כ- 400 עולים יגיעו השבוע ברכבת אווירית לישראל במסגרת מבצע "צור ישראל", ויגשימו את חלומם להתאחד עם משפחותיהם ולחיות בארץ הקודש. עד סוף ינואר 2021, על פי החלטת הממשלה, צפויים להגיע עוד כ-1,600 מהממתינים באתיופיה. השאיפה: להעלות את כל 7,500 היהודים החיים כבר שנים במחנות מעבר באדיס אבבה ובגונדר תחת תנאים הומניטריים קשים.
מאז תחילת שנות האלפיים נאבקו שארית יהודי אתיופיה, הידועים בשם פלשמורה (או פלאשים המציינת מילת גנאי), להתאחד עם משפחותיהם שעלו מאתיופיה בגלי העלייה הקודמים. הם עזבו את בתיהם, נפטרו מרכושם, עקרו את חייהם ועברו למחנות מעבר זמניים בהבטחה לעלות ארצה בהקדם, אך נדחו שוב ושוב, למרות שהוכרו כיהודים. אחרי שנים רבות של נתק וגעגועים, בהן המשיכו לקיים את מצוות הדת, לחגוג את חגי ישראל ואף למדו עברית, יזכו הממתינים להגשים את חלומם לעלות לישראל.
2 צפייה בגלריה
קבלת עולים מאתיופיה בנתב"ג במאי האחרון על ידי יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג ושרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו-שטה.
(צילום: הסוכנות היהודית)
"מדובר בצדק היסטורי", אומר יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית, שמנהלת את הפן הלוגיסטי של מבצע צור ישראל. "לאחר שנים כה רבות התפתחה בישראל מערכת מסודרת יותר של עבודת הקייסים, והגיע הזמן לאפשר להם מעורבות גדולה יותר בהכרה ביהדות של הממתינים כדי להביא לישראל את הזכאים, וכדי לסיים את הפרשה הכואבת".
הרצוג מעורב במשך שנים בנושא העלייה וקליטת יהודים יוצאי אתיופיה. "בתור שר הרווחה, שר השיכון וגם בתור יו"ר האופוזיציה התעקשתי להיות בוועדת הקליטה. הקמתי עם השרה פנינה תמנו-שטה את השדולה לשילובם של יוצאי אתיופיה בכנסת, והייתי בין הראשונים שליוו את גדי יברקן בדרכו הציבורית. גם אשתי מעורבת בנושא שנים רבות".
מעבר למעורבות הפוליטית רבת השנים, להרצוג יש גם קשר אישי עמוק ליהדות אתיופיה, עליו הוא מדבר בהתרגשות: "זה סיפור מופלא שיש לי אליו ערך וחיבורים משפחתיים. מדובר בצו מוסרי שדיבר עליו עוד סבי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שקבע בשנת 1954 שיש להעלות את הפלאשים. אני זוכר כמה אבא שלי, חיים הרצוג, הנשיא השישי, התרגש בתקופת מבצע שלמה וכמה הוא היה מעורב. אני מרגיש כאילו אני סוגר מעגל אישי וציבורי. הנושא הזה מלווה אותי גם היום – מרגש אותי לראות שהמפקד של הבן שלי, שמשרת ביחידת צנחנים מובחרת, הוא קצין יוצא אתיופיה. עוד ריגש אותי השנה לעמוד על כבש המטוס, בגל העלייה הקודם לפני כמה חודשים, עם שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו- שטה, שעלתה בגיל 4 מאתיופיה - היא תגיע במטוס עם העולים מחר".
"לא מתכחש לקושי - אבל ההשתלבות יפה"
הממתינים במחנות המעבר באדיס ובגונדר, מתאר הרצוג, נמצאים במצב כלכלי והומניטרי קשה, גם בשל מלחמת האזרחים המשתוללת באזור, וגם בשל נגיף הקורונה, הבצורת ומכת הארבה שפקדה את אתיופיה בשנה האחרונה. "רבים מהשוהים במחנות נמצאים במצוקה. הסוכנות היהודית ביחד עם שותפים בעולם היהודי כולל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד, בסיוע השגרירות הנוצרית וארגון SSEJ מעניקים סיוע הומניטרי. בין היתר, פתחנו מרכזי הזנה לתינוקות במחנות, ואנחנו מפעילים תוכניות סיוע ותמיכה".
מבצע "צור ישראל" יחל מחר (חמישי) עם הגעתם של 316 עולים, רובם משפחות עם ילדים. ביום שישי בבוקר ינחת עוד מטוס עם כמאה עולים נוספים, ועד סוף ינואר צפויים לעלות 1,600 הממתינים הנותרים. באתיופיה פועלת כעת משלחת של הסוכנות היהודית בראשות שליח הסוכנות היהודית לאתיופיה, אדנה טדלה. המשלחת אחראית על הכנת העולים לקראת הגעתם לישראל אחרי שזכאותם לעלות ארצה אושרה על ידי משרד הפנים.
איך בסוכנות נערכים למבצע?
"נציגי המשלחת נמצאים במחנות, הם מנהלים את התיקים ואת הראיונות, ועובדים באופן צמוד עם רשות האוכלוסין. אני קורא להם 'גיבורים אלמונים'. הם עובדים קשה בשטח, הם לא היו חודשיים בבית. מעבר לכך, יש עניינים ביורוקרטים של קבלת תעודות מסע מטעם ממשלת אתיופיה".
ומה מצב הממתינים? האם הם עוברים הכנות מיוחדות לקראת העלייה והקליטה בישראל?
"בגלל המצב הביטחוני באתיופיה, השלטון והמחוז חסמו את הרשתות החברתיות ואין לנו תמונה מלאה. עם זאת, בניגוד לעבר, יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם הנשיא אבייה אחמד עלי, שקיבל השנה פרס נובל לשלום. השרה תמנו-שטה נמצאת שם כעת, ונפגשת עם נציגי השלטון ועם הממתינים במחנות. יש לציין שהשוהים במחנות מקיימים אורח חיים יהודי מלא, הם עוברים הכנה, בין היתר של לימודי עברית ויהדות".
בעקבות המצב הביטחוני באתיופיה, מספר הרצוג, העולים ייצאו באוטובוסים מגונדר לאדיס אבבה במסע שיימשך כ-8 שעות. לאחר מכן הם יעלו על טיסות מיוחדות, שחכרה הסוכנות היהודית ונתרמו בין היתר על ידי הקרן לידידות. עם הגעתם לישראל, העולים ייכנסו ישירות לבידוד בהתאם לנוהל עלייה, שגיבשה הסוכנות היהודית בתיאום עם משרד הבריאות לעולים מרחבי העולם. עם סיום הבידוד, יתאחדו העולים עם בני משפחותיהם לאחר שנים של המתנה, ולאחר מכן הם יקלטו ב-16 מרכזי קליטה הפרושים ברחבי הארץ. במרכזי הקליטה הם יקבלו ליווי בסיוע אנשי הסוכנות היהודית בכל תחומי החיים למשך שנתיים.
זה לא סוד שיוצאי אתיופיה מתקשים להשתלב בחברה הישראלית, ונאלצים להתמודד עם גילויי גזענות. מה מחכה לעולים החדשים, ואיך אפשר להבטיח את השתלבותם בחברה?
"אני לא אדיש לטענות האלו. אני בעצמי העליתי את הנושא בעבר, ואני חייב לומר שאני רואה המון נקודות אור. יש השתלבות יפה של צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה בכל מעגלי החיים. אף אחד לא מתכחש לקושי של קבוצות העולים. אני גם מודע לטענות לגבי גזענות. גם הפרשות החמורות וגם המחאות האותנטיות שיצאו מהלב, שמו את הנושא על סדר היום. דוח ועדת פלמור למאבק בגזענות יושם במלואו והוא מחולל שינוי במערכת".
"אני מאמין גדול בשילוב יוצאי העדה בכל תחומי החיים - הם אנשים מבריקים. העובדה שיוצאי אתיופיה מגיעים לעמדות בכירות בפוליטיקה הישראלית היא סימן לכך. צריכים לעשות הכל כדי לעקור את הגזענות מהשורש, ולחנך את ילדי ישראל לכבוד ולאהבה של כל הקבוצות בפסיפס הישראלי".
בשיתוף הסוכנות היהודית
