צפו בטריילר לסרט "מבצע חתונה" של ענת זלמנסון-קוזניצוב:
"בחנוכה 1970 לפני 50 שנים אבא שלי קיבל גזר דין מוות בבית משפט סובייטי על 'בגידה במולדת'. אמא שלי, שבעצמה קיבלה באותו המשפט עשר שנים בגולאג, הדפה את השומרים הסובייטים ורצה אל בעלה במחשבה שזו תהייה הנשיקה האחרונה שלהם", כך מספרת הבימאית ענת זלמנסון-קוזניצוב, מי שהפכה את סיפורם של הוריה יוצאי הדופן לסרט דוקומנטרי נוגע ללב.
האם, סילווה זלמנסון, גדלה בריגה למשפחה יהודית מסורתית וציונית. מילדותה היא חלמה להגיע ולחיות בישראל. בגיל 20 החלה בפעילות ציונית: הפצת ספרי לימוד בעברית לקהילות שונות בבריה"מ, האזנה לרדיו 'קול ישראל' ברוסית ועוד "פשעים" בסגנון. זלמנסון ביקשה אישור יציאה לישראל פעמיים אבל קיבלה סירוב: "את תירקבי כאן, ולעולם לא תראי את ישראל שלך", אמרו לה.
האב, אדוארד קוזניצוב, נולד במוסקבה ב-1939. למרות שגדל בסביבה קומוניסטית, כבר מגיל צעיר הביע דעות המתנגדות למשטר. הוא היה מתאבק מקצועי, למד פילוסופיה באוניברסיטה והתגייס לצבא הסובייטי בתקווה שיציבו אותו מחוץ לגבולות בריה"מ וכך יוכל לברוח ממנה, אבל הוא הוצב במוסקבה.
בהיותו בן 22 הוא נעצר על עריכה והפצה של עיתון מחתרתי אנטי סובייטי, וגזר דינו היה 7 שנות מאסר חמור בגולאג. לאחר שחרורו הוא נאלץ לעזוב את מוסקבה ומאחר ששמע שבריגה נתנו לכאלף יהודים אישורי יציאה, החליט לנסוע לשם.
בריגה הוא התחבר מיד למחתרת הציונית של אנשים כמוהו שלא פחדו להגיד את שעל ליבם, הכיר את סילווה זלמנסון והתאהב בה.
ההכנות למבצע:
בפברואר 1970, חודש לאחר נישואיה לאדוארד קוזניצוב, קיבלה זלמנסון הצעה מעניינת להימלט מברית המועצות מפעיל ציוני מהמחתרת בלנינגרד, הלל בוטמן.
התוכנית שלו, שזכתה לשם "מבצע חתונה", הייתה לארגן משפחות יהודים שרוצות לעלות ארצה, לקנות את כל הכרטיסים למטוס במסווה של נסיעה לחתונה מקומית, להוציא את הטייסים מהמטוס (עם שקי שינה, כדי שלא יקפאו בקור) ואז טייס הקבוצה, מארק דימשיץ, יטיס את הבורחים משדה התעופה סמולני ליד לנינגרד לגבול ברית המועצות ושבדיה, שם יערכו מסיבת עיתונאים ויספרו לעולם שיהודים לא יכולים לצאת ולעלות לישראל.
זלמנסון גייסה לתוכנית את שני אחיה וולף וישראל ואת בעלה הטרי שגייס חברים נוספים. קוזניצוב הפך באופן טבעי למנהיג הקבוצה. הוא נסע ללנינגרד לדבר עם הטייס, מארק דימשיץ, ולתכנן את פרטי התוכנית, הוחלט לבחור במטוס קטן יותר ובו תריסר בני אדם בלבד.
12 חברי הקבוצה הבינו שבמקרה הגרוע יכולים לירות בהם, במקרה הפחות גרוע יעצרו אותם. רובם קיוו לנס אבל ידעו שאין סיכוי. הם קיוו לעורר את דעת הקהל העולמית ושהסולידריות של אחיהם היהודים בעולם החופשי תעזור לשחרר גם אותם.
התאריך למבצע נקבע ל-15 ביוני 1970, ופרטי התוכנית הגיעו, על ידי הלשנה, לאוזני הקג"ב.
כבר בדרך למטוס ראו חברי הקבוצה שעוקבים אחריהם: "המשכנו ללכת, לפי התכנית", מספרת זלמנסון. "הבנו שאנחנו כבר בדרך לישראל, אפילו שזה יכול לקחת כמה שנים - אנחנו התחלנו את הדרך, את המסע הביתה". הם נעצרו מספר צעדים לפני עלייתם למטוס.
טרוריסטים או גיבורים? צפו בקטע מהסרט "מבצע חתונה" של ענת זלמנסון-קוזניצוב:
המשפט
לאחר חצי שנה ב-15/12/1970 נערך משפט לנינגרד הראשון, בהאשמת בגידה במולדת וניסיון גניבת רכוש מדיני כבד.
זלנסון, האישה היחידה במשפט, עלתה ראשונה לדוכן הנאשמים בבית משפט סובייטי, שבו הנאשמים כולם מבקשים חנינה.
"אם לא הייתם שוללים מאיתנו את הזכות הבסיסית לצאת מברה"מ, היינו פשוט קונים כרטיסים ונוסעים לישראל", אמרה אז זלמנסון. "ואפילו היום, על דוכן הנאשמים, אני מאמינה שיום יבוא ואני אהיה בישראל. אמונה שמאירה 2,000 שנות תקווה. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. לשנה הבאה בירושלים!"
דבריה הדהדו ברחבי העולם והפכו אותה לסמל של מאבק יהודי ברית המועצות בתחילת שנות ה-70.
ב-24/12/1970 נמסרו גזרי הדין: רוב חברי הקבוצה קיבלו 15-4 שנות מאסר. סילווה זלמנסון קיבלה עשר שנות מאסר, עונש שהחוויר לעומת גזרי הדין של מארק דימשיץ ובעלה אדוארד קוזניצוב - גזר דין מוות בירייה.
העונשים הכבדים בשילוב הניסיון הנואש לבריחה העירו את העולם החופשי ורבבות אנשים ברחבי העולם יצאו לרחובות ודרשו "שלח את עמי!"
מנהיגי העולם פנו אל בריז'נייב בדרישה להמתיק את גזרי המוות האכזריים ליהודים שרק רצו לצאת, לא לפגוע באיש. הופנה זרקור בינלאומי אל יהודי בריה"מ שרוצים להגיע לישראל והמשטר הסובייטי אוסר זאת עליהם.
לאחר 8 ימים, בערב השנה האזרחית ובנר השמיני של חנוכה, הלחץ עזר - גזר דינם הומתק ל-15 שנות מאסר.
בזמן שהותו בגולאג כתב קוזניצוב שני ספרים בסתר, בכתב מיקרוסקופי על נייר קטן שאותם הבריח למערב. הספרים פורסמו במספר שפות.
זלמנסון נשלחה לגולאג נשים פוטמה. חצי שנה היא שהתה לבדה בצינוק בחורף ליד סיביר, לאחר שהרביצה לאסירה אנטישמית.
הלחץ החברתי והדיפלומטי המשיך להשפיע. בזמן שחברי הקבוצה ישבו בכלא קיבלו כ-245,000 יהודים אישורי יציאה בשנות ה-70. מתוכם 163,000 עלו לישראל, בעליית "שלח את עמי", כאשר בשנות ה-60 רק כ-3,000 יהודים קיבלו אישורים דומים.
זלמנסון שוחררה במפתיע לאחר ארבע שנים, סיבת השחרור התגלתה רק כ-20 שנים לאחר מכן: ממשלת ישראל החזירה לבריה"מ את המרגל יורי לינוב תמורת סילווה זלמנסון ואסיר ציון נוסף.
הסובייטים רצו להעמיד פנים שהם משחררים אותה מסיבות הומניטריות ולפני השחרור הציעו לה לבקש חנינה על סמך מצבה הבריאותי. "אם תבקשי חנינה, ניתן לך גם אישור יציאה לישראל", אמרו לה. למרות שחשבה שנותרו לה עוד שש שנות מאסר, זלמנסון השיבה: "לעולם לא אבקש ממכם דבר".
לסובייטים לא נותרה ברירה, הם כבר היו חייבים לשחררה, ואילו היא סרבה לעזוב לפני שתוכל לראות את בעלה ואחיה, שאותם לא ראתה כארבע שנים. זלמנסון קיבלה חמישה ימים להתייחדות עם בעלה אדוארד ולאחר מכן עלתה לישראל, כאן התקבלה באהבה עצומה כשהיא נישאת על כתפי קהל עצום שחיכה לה בשדה התעופה.
במשך שנים נלחמה זלמנסון לשחרור משפחתה וחבריה לקבוצה, מאבק שכללה גם שביתת רעב מול האו"ם בניו-יורק למשך 16 יום עד עילפון.
10 צפייה בגלריה
זלמנסון וקוזניצוב בניו-יורק, בעצרת בהשתתפות 25,000 איש בשחרורם של חברי הקבוצה. באדיבות איליה לבקוב
אדוארד קוזניצוב, הטייס מארק דימשיץ ושאר חברי הקבוצה, שוחררו לאחר 9 שנים, באפריל 1979, בזכות עסקת חילופי אסירים בין ברה"מ לארה"ב עם מרגלים שנתפסו בניו ג'רזי. הם הגיעו לניו יורק, שם פגשו בזלמנסון ויחד נסעו לישראל. תוך עשרה חודשים נולדה בתם ענת.
בישראל עבדה זלמנסון כמהנדסת מכונות בתעשייה האווירית וכיום היא ציירת מצליחה. אדוארד קוזניצוב היה העורך המיתולוגי של ווסטי, ורמיה, מיג ועיתונים נוספים ברוסית שראו אור בארץ. השניים התגרשו וכיום הוא חי במוצא עלית.
"ב-2016 הוצאתי סרט דוקומנטרי עם רשות השידור שנקרא 'מבצע חתונה' על סיפור הוריי מנקודת מבט אישית. זאת לאחר שראיתי שהסרטים היחידים באורך המלא על הנושא נעשו ברוסיה ומציגים את הוריי כ'טרוריסטים'", מסבירה זלמנסון-קוזניצוב.
"ההורים שלי סיכנו את החיים ואת החופש שלהם למען יציאה חופשית מבריה"מ ועלייה לישראל", היא מסכמת,"מה שלי נשאר הוא רק לספר את הסיפור שלהם".
10 צפייה בגלריה
חברי הקבוצה אריה חנוך, סילווה זלמנסון, בוריס פנסון ואדוארד קוזניצוב במוצא עילית בשנת 2020. צילום: דימיטרי בריק
