בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
השלכות שנת הקורונה על מערכת החינוך על כל היבטיה, ילוו אותנו עוד שנים קדימה וללא ספק ינותחו וייחקרו מכל כיוון. אולם כבר כעת מסכימים אנשי חינוך רבים שהייתה לה גם השפעה חיובית על היחס אל המורים והתדמית שלהם בעיני ההורים.
מחקר שנערך ברשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך, בראשות פרופ' יצחק גילת, מצא כי עמדותיהם של שליש מההורים לגבי מעמד המורים השתנו לטובה בתקופת הקורונה.
ההורים ציינו, כי הם שינו את עמדתם לחיוב לאחר שנחשפו בעת ההוראה בזום ליכולתם המקצועית של המורים ולמסירות הרבה שגילו.
"השיעורים בזום אפשרו להורים הצצה למורכבות הלמידה בעת הקורונה"
54 אחוזים מקרב ההורים, כך על פי הממצאים, צפו בשיעורי הזום של המורים במידה רבה. 85 אחוזים סבורים שמסירות המורים לעבודתם הייתה גבוהה. 75 אחוזים הביעו שביעות רצון מתפקוד המורים בהיבט הרגשי ו-60 אחוז סבורים שרמת ההוראה בזום הייתה גבוהה.
"הצפייה בשיעורי הזום אפשרה להורים לקבל בפעם הראשונה הצצה למורכבות הגדולה שבה נתונים המורים בעת שהם מתמודדים עם הוראה של ילדים רבים בכל כיתה ועם הפרעות בלתי פוסקות של התלמידים בשיעורים. ההורים התרשמו שלמרות הקשיים המורים גילו התעניינות במצבם של כל תלמיד ותלמידה מבחינה לימודית, חברתית ורגשית", מסביר פרופ' גילת. "בתקופת המשבר בלטה אף יותר מתמיד חשיבותו הרבה של מקצוע ההוראה והתגייסותם של המורים לסייע למשק באחת משעותיו הקשות".
לדבריו, יוקרתו של מקצוע ויוקרתם של העוסקים בו נקבעים על בסיס כמה פרמטרים, ביניהם שכר, אוטונומיה מקצועית, תרומה לחברה ועוד.
נושא מעמד המורה זכה להתייחסות במהלך השנים בעשר ועדות ממשלתיות וציבוריות, שהציעו רפורמות במערכת החינוך ואמצעים לקידום מעמד המורים. אחת הוועדות החשובות שדנו בנושא הייתה ועדת דוברת בשנת 2005. שתי רפורמות חשובות שנכנסו לתוקף לפני כמה שנים – "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" – הובילו לשיפור ניכר בשכרם של המורים. על פי פרסומי הלמ"ס, השכר החודשי הממוצע של המורים עלה ב-69 אחוז בתוך 12 שנים בין השנים 2005 ו-2017.
פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, אומרת כי שיפור מהותי במעמד המורה יצמח משינויים מהותיים ברמת השכר ובהרחבת האוטונומיה לסגל ההוראה כפי שיושמו במקומות אחרים בעולם.
"אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פינלנד, שבה מקצוע ההוראה זוכה ליוקרה רבה ונחשב למקצוע מבוקש שההכשרה בו תובענית וכוללת לימודים לתואר שני", הוסיפה.
המורים אפשרו שגרה במציאות חדשה
לדברי טלי מרמור, מנהלת בית הספר היסודי רימון בפרדסיה, כמי שמאמינה בתקשורת מקרבת ואת ההורים כשותפים למסע ערכי, חינוכי, רגשי וחברתי, גם היא רואה ניצוץ לשינוי מעמדו של המורה בקרב ההורים: "ההורים עדים לעוצמה שיש בתפקיד ההוראה ולהיות המורים עוגן משמעותי בקרב ילדיהם. אנשי חינוך רבים יצרו 'יש מאין' על מנת לאפשר לילדים מציאות שפויה בתוך מציאות מאתגרת וחדשה לכולנו".
שירלי גלמן, מנהלת בית הספר היסודי בית אור במועצה האזורית ברנר, מציינת שמעמד המורים אינו מתקבל מעצם הכשרתם או תפקידם, אלא מתוך הדיאלוג בינם לבין התלמידים וההורים. "השנה מעמדן ותפקודן של המורות נשען על מידת התמיכה וההערכה מצד התקשורת", היא מסבירה. "החשיפה ממקור ראשון לאתגר שבהוראה והעובדה שאחרי הכול מערכת החינוך כולה נכנסה מתחת לאלונקה בעשרות מתווים ושינויים בתוכניות ההוראה, הביאו לכך שעבודת המורה הפכה יותר מוערכת".
גלמן מציעה לא להתרפק על רגעי החסד הללו: "כדי לחזק את מעמד המורות בישראל יש לחזק את האמון והתמיכה במערכת החינוך כולה ובאנשים הפועלים בה. במידה רבה בעיניי, אמון פירושו ניתוק הצורך בקבלת אישור וחיזוק מקהילת ההורים, כי אם גיבוי מעצם היותם מורים ומתוך הכרה באיכויות המקצועיות שלהם. כולל הרחבת האוטונומיה הניתנת למנהלים ולמורים להורות ולפתח את תלמידיהם".
ד"ר קרן רז, מנהלת תיכון מיתר בגני-תקוה, ציינה שככל שתקופת הקורונה התארכה, כך החלה להתחזק ההבנה שהמורים הם הרבה מעבר לצינור ידע.
לדבריה, "בבתים רבים המורים הם אלה שמגיעים לסייע בעת משבר או במצבי קיצון של ילדים". כדי להמשיך את הקו הזה, היא אומרת, נדרש להמשיך ולהכשיר את המורים כמנחים ומנטורים.
"הקשר עם ההורים בשנת הקורונה התחזק והפך להיות כמעט יום יומי", מספרת גם עדי שאול, מנהלת בית הספר תל״י צפרירים בחדרה. "הורים רבים הביעו הערכה באמצעות מסרים מפרגנים לצוותים, רצון לסייע ולהיות שותפים ביוזמות חברתיות וקהילתיות".
לדבריה, בתקופה זו הפכו המורים להיות נכס ומשמעות עבור משפחות רבות. הצורך של ההורים להיות בקשר עם אדם שמכיר את הילד היטב ומבלה אתו שעות רבות מצריך התארגנות ותמיכה רחבה יותר למשפחות. בית הספר הוא עוגן עבור הקהילה.
שאול סבורה שהכשרות מקצועיות ואיכותיות למורים, מימון ותמיכה בפיתוח מקצועי איכותי, תנאי עבודה מכבדים ותגמולים והוקרה על עבודתם יעלו וימנפו עוד את מעמד המורה בישראל.
מחנך משמעותי לילד מהווה אבן בסיס להתפתחותו
קרן דדיה, מנהלת בית הספר ע"ש דוד בן-גוריון בקריית מוצקין, ציינה כי מגפת הקורונה חידדה את הנחיצות של מערכת החינוך והנכיחה את מקומה וחשיבותה בכל בית בישראל. "במציאות הישראלית המורה שואב את סמכותו מהאמון לו הוא זוכה בקרב הקהילה המקצועית, ההורים והתלמידים. חיזוק האמון במורה יאפשר אוטונומיה גבוהה יותר, שתבוא לידי ביטוי בחדשנות, ביצירתיות, בפיתוח כלים ובמתן מענים מגוונים".
זאת, לדבריה, לצד הצורך בתהליכים אקדמיים להעלאת יוקרתן של הפקולטות לחינוך, שיפור תנאי העבודה והשכר והפחתת מספר התלמידים בכיתות.
"ראינו במשבר הקורונה עד כמה בית הספר, הכיתה והמחנך משמעותיים מעבר לחומר הנלמד, מהווים שגרה בריאה, מסגרת ומפגש לו זקוקים הילדים למען בריאותם הנפשית", מסכמת רחל לוטבק, מנהלת עירוני ה' בחיפה. "הצוותים החינוכיים נדרשו השנה במיוחד ליצירתיות ולהושטת יד לילדים המצויים בבית תקופה ארוכה בנתק מחבריהם ובבדידות. לכל הורה ברור כי מחנך משמעותי עבור הילד מהווה אבן בסיס בהתפתחותו התקינה".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
