בהיותי פעיל אוטיסטי פנה אליי בחור צעיר ששימש כמדריך באחת מתנועות הנוער העוסקות בשילוב אנשים עם מוגבלות. לתנועה ניסה להתמיין בחור על הרצף האוטיסטי במסגרת שנת שירות. כך, תנועה שחרתה על דגלה שילוב התגלתה במלוא כיעורה.
קבוצת הווטסאפ התמלאה בלעג ובשיתוף הודעות של אותו אומלל, שרק חיפש חברים, תשומת לב ולהשתלב, אך כשל בהבנת הסיטואציה והדחייה. "חסמתי אותו", "מה הוא רוצה? עכשיו הוא כתב גם לי", "הוא כמו ג'וק עם 18 נשמות", כתבו המדריכים.
לטורים נוספים של אודי הלר:
התצלומים המלאים נמצאים ברשותי. צעירים אלו אין להלין עליהם, הם אינם פועלים בוואקום, הם מתבוננים במנהיגים ובמפקדים.
סא"ל (במיל') יגאל כנען, נווט קרב, פרסם פוסט קיצוני ושנוי במחלוקת, תחת הכותרת "הטלפיים של קרמבו", ובו הוא קושר בין העצמתם של אוטיסטים ונורמליזציה של הנכות לשם שילובם בחברה, לבין הרס החברה, הרס היהדות, חורבן העוצמה והחוסן של העם.
4 צפייה בגלריה
"חיילים רבים על הספקטרום בתפקוד גבוה משרתים כיום מבלי שצה"ל יודע עליהם, גם במערכי המודיעין". למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: EPA)
"לאט-לאט התחלתי לשמוע סיפורים. על צרכים מיוחדים, וכיסאות גלגלים ועיוותים שונים", כתב. נוח היה לכולם ולרבני יצה"ר להתנער, "הוא לא משלנו". "אנחנו" מצטיינים בלתייג אמרות כאלו כ"עשבים שוטים", אבל הוא לא.
די להתבונן בספרו של כריסטופר בראונינג,"האנשים הרגילים", כדי להבין עד כמה המדרון חלקלק וכמה קלה היד על הדק ההכחשה. אתם באמת חושבים שצה"ל שונה? הנה לכם מחשבה פטרנליסטית מצד אנשים פריבילגיים.
צה"ל של שנת 2020 ממשיך לתייג אוטיסטים, לתת להם פרופיל 21 עם סעיף ליקוי נפשי, לא נותן להם סיווג סודי ומעלה כמדיניות, שולל מהם את הזכות למקצוע צבאי כיתר החיילים, ממרר את חייהם והם לא מבינים מדוע, במה הם שונים?
הם מתבוננים ודמעות בעיניהם כיצד חבריהם מקבלים זימון והם לא. צה"ל מכשיל אותם, משתמש בהם לצורכי שיווק, נוצות להתהדר בהן ולא יותר מכך.
מי כמוני יודע, לא רק שחוויתי חלק מתופעות אלו על בשרי המצולק, אלא גם ערכתי מחקר וראיינתי עשרות גורמים שחשפו את העוול שנעשה לעשרות אלפי אנשים תמימים שכל חטאם שהם חווים את העולם אחרת.
נאלצים להסתיר את זהותם
חיילים רבים על הספקטרום בתפקוד גבוה משרתים כיום מבלי שצה"ל יודע עליהם, גם במערכי המודיעין. הוריהם לא דיווחו לביטוח לאומי על האבחנה כדי שלא יקבלו פרופיל 21 באופן שרירותי ויופלו לרעה אל מול חבריהם.
רבים מהם מגיעים ממשפחות בעלות אמצעים שיכלו להרשות לעצמן לממן באופן מלא את התמיכה בילד מיוחד בלא קצבה. כך צה"ל גורם לאוטיסטים להתבייש בעצמם ויוצר אפליה בין אלו שיש להם לאלו שאין.
אני שומע את קולות החיילים על הספקטרום, מצטיינים בעבודתם אך עם דמעות מספרים עד כמה קשות להם ההסתרה וההתמודדות. זו מלחמה בעצמם, מלחמה שאסור להם להפסיד בה, מלחמה שאסור לתת להם להילחם אותה אבל אין להם ברירה אחרת.
4 צפייה בגלריה
"חלקם סופגים עלבונות מצד מפקדים וחיילים, שלא תמיד מבינים אותם". למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: דובר צה"ל)
חלקם סופגים עלבונות מצד מפקדים וחיילים, שלא תמיד מבינים אותם. עשרות מקרים בשנה מלווים במצוקה ובכישלון. עצוב שמדינת ישראל גורמת לאוכלוסייה כל כך גדולה, שמוחרגת רשמית באמצעות מערכת חינוך מיוחדת (מעל 400 כיתות תקשורת, כ-26 אלף תלמידים), לגדול ולחיות בתחושה כי הם "פגומים".
אך קיימת אפליה חמורה הרבה יותר וספק אם היא חוקית. בעשור האחרון הוקמה תוכנית "רואים רחוק" המופעלת בידי חברה פרטית, אשר הלכה למעשה הקימה "צבא בתוך צבא" תוך שזו מלאימה שירותים שרק צה"ל אמור היה לספק.
מסלול זה אשר זכה לשורה של פטורים שאין דומה להם, מבצע מיון קפדני של אוטיסטים ומקבל חיילים על חשבון היחידות בצבא ומכשיר במתקן אזרחי פרטי את המתנדבים לשירות במגוון מקצועות. בסיום ההכשרה מלווה ומנהל את כוח-האדם בתוך היחידות, באופן נפרד מכלל המשרתים.
בעוד כל חייל בצבא נדרש בתהליך סיווג ביטחוני ארוך הכולל תחקיר, ואוטיסטים המבקשים סיווג מחויבים גם בראיון ובמעקב פסיכיאטרי, הרי שתוכנית "רואים רחוק" פטורה מכך.
כך יוצר הצבא אפליה מהותית בין אוטיסטים לבין יתר החיילים ומנציח את פערי המעמדות, תוך יצירת מסלול "עילית" המופעל בידי חברה פרטית עבור "צבא העם".
כל יתר האוטיסטים המבקשים להתנדב ולשרת, נידונים לעמותות דרג ב' שמנציחות את העוני והמסכנות ומוּסְלָלִים לתפקידים ללא כל הכשרה מקצועית. אין פלא כי רובם מוותר על התענוג המפוקפק ולא מתגייס כלל.
בידו האחת צה"ל מגבה מתן פרופיל 21 לאוטיסטים בטענה כי אוטיזם הוא לקות נפשית (בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי ולמקובל בעולם) ובידו האחרת מחריג את "רואים רחוק" ומאפשר לשווק אותם כ"גאונים" כשזה נוח לצורכי יחסי ציבור. אין כתם גדול מכך על מצחו של המגן דוד.
4 צפייה בגלריה
"אם כולם היו אספרגרים, הצבא בכלל היה נראה יותר טוב". למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: דנה קופל)
לו כולם היו אספרגרים
"אם כולם היו אספרגרים, הצבא בכלל היה נראה יותר טוב", כך אמרה בראיונות שערכתי פסיכולוגית ששירתה שנים רבות באגף המודיעין. ואכן, כלל גורמי המקצוע שראיינתי בשנה וחצי האחרונות הביעו התרשמותם מהיכולות של אנשים על הספקטרום לתרום לצבא וקראו לשינוי במדיניות.
בשנים 2010-2007 הופעלה בידי מחלקת בריאות הנפש תוכנית מוצלחת לשילוב בפרופיל 45, אך בהיעדר שיתוף פעולה כלל צה"לי, תוכנית זו נגנזה ופרופיל 21 נהפך להיות האופציה הכמעט יחידה עבור כלל האוטיסטים, כאשר הדיווח מגיע מביטוח לאומי.
לצערי לא הוקמה תוכנית חלופית שתציע מסלול שירות צבאי מלא ומשמעותי לאנשים על הספקטרום. צבא שמסוגל לבצע כל פעולה בכל מקום בעולם, לא השכיל לבצע מהלך כה מתבקש והפריט את הטיפול בלא דיון ציבורי.
רוצים ומבקשים לשרת כמו כל אזרח
מעל אלף אוטיסטים בתפקוד גבוה יכולים להתגייס ולשרת בצה"ל מדי שנה, ובשונה מאוכלוסיות אחרות שלגביהן נדרשים מהלכי חקיקה ושילוב יקרים, הם מאוד רוצים ומבקשים לשרת כמו כל אזרח.
אוטיסטים לא ביקשו סעיף 21, לא ביקשו טובות מאיש, לא ביקשו עמותות וגם לא ביקור בבית הנשיא לצלילי ההמנון והנפת הדגל.
הם רוצים להיות שווים, לא פחות מכם. והם גם לא פחות טובים מכם, חרף חוסר האמון המקומם שהוא מנת חלקם. אוטיסטים הוכיחו עצמם בכל מקום שבו נתנו להם סיכוי להשתלב, מעל ומעבר, ובתנאי שהכירו בהם ובצרכים הייחודיים שלהם אל מול סביבה שנבנתה עבור אנשים שאינם על הרצף.
נדמה כי שכחנו שצה"ל הוא קודם כל צבא של אנשים, של בני אדם. היכן כל אותן סיסמאות על שוויון בנטל?
כיצד מדינת ישראל יכולה לדרוש מכולם להתגייס בעודה יוצרת אפליה כה קשה על גבן של אוכלוסיות מוחלשות שכה משוועות לשינוי היחס החברתי כלפיהן?
לאן יישירו מבטם מאות אלפי מועמדים לשירות ביטחון בבואם ללמוד על ערכים, הקרבה ואחריות? אל סא"ל (במיל') יגאל כנען?
אני גאה להיות אזרח בישראל, אני גאה להיות אוטיסט ואני גאה להיות חייל. אל תשללו את הזכות הזו, את החובה, מעשרות אלפי ילדים ונערים על הספקטרום. הם העתיד. תנו לאוטיסטים לנצח.
תגובת דובר צה"ל:
צה״ל מקיים שיתוף פעולה עם עמותות רבות, בתיאום עם משרדי הממשלה, על מנת ללוות אוכלוסיות ייחודיות לשירות הצבאי ובמהלכו.
במקרה זה, תכנית "רואים רחוק" הינה אחת מתוך מספר תכניות שאושרו על ידי צה״ל, בתיאום עם משרד הרווחה, על מנת ללוות את החיילים המשרתים בצה״ל ומצויים על הרצף האוטיסטי.
התוכנית נבחנה בקפידה על ידי גורמי בריאות הנפש ואכ״א והינה תכנית ייחודית הפועלת בשיתוף פעולה עם מספר אגפים בצה״ל, ממיינת, מלווה ומכשירה מתנדבים על הרצף האוטיסטי לביצוע תפקידים משמעותיים, עם ההתאמות הנדרשות.
תכנית זו מאפשרת שילובם של החיילים על הרצף האוטיסטי בשירות צבאי משמעותי בצה״ל, ומלווה את אלה שבחרו להתגייס דרך התכנית ואת מפקדיהם.
בצידו של עניין זה, מתקיימת בחודשים האחרונים עבודת מטה מאומצת באכ״א שמטרתה לבחון את האפשרויות השונות להרחבת שילוב חיילים נוספים על הרצף האוטיסטי על מנת להמשיך ולאפשר להם שירות משמעותי.
עבודה זו צפויה להיות מסוכמת בשבועות הקרובים והיא בוחנת בצורה רחבה את כלל המסלולים שבהם ישרתו חיילים על הרצף האוטיסטי, לרבות מתווה שיתוף הפעולה עם העמותות השונות העוסקות בתחום. התכנית תסוכם לאחר השלב הראשון שבו יתקיים פיילוט מצומצם אשר ילווה בבקרה הדוקה של הגורמים המוסמכים בצה״ל.
- אודי הלר הוא אוטיסט. יזם, מרצה, חוקר וכותב בנושאי חברה, חינוך וצבא. פעיל לקידום אנשים על הרצף האוטיסטי. מייסד מכון איתן והמשרד לענייני אוטיסטים. למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב.
