בשיתוף פורום דב לאוטמן
ללמוד מהילדים: כך נהפוך לאזרחים סובלניים כלפי האחר
מדינת ישראל חיה ממשבר למשבר: מלחמות, טרור, אסונות, חוסר יציבות פוליטית, ובשנה וחצי האחרונות נוספו גם מגפת הקורונה, מבצע צבאי, מהומות בערים המעורבות והרשימה עוד ארוכה. כל אלו לימדו אותנו על חשיבותה של הערבות ההדדית ועל הצורך באמון, בכבוד ובסולידריות.
בשש השנים האחרונות מכנס פורום דב לאוטמן שותפים מכל הקהילות בישראל כדי להעלות על סדר היום הציבורי-חינוכי סוגיות של חינוך לדמוקרטיה, סובלנות ושותפות. לא מעט אנשי חינוך, פוליטיקאים, חוקרים ומעצבי דעת קהל משמיעים את דעותיהם ומעלים פתרונות והצעות במסגרות השונות של הפורום – אבל מה עם הילדים ובני הנוער? האם גם הם יכולים ללמד משהו את המבוגרים?
במסגרת העבודה השנתית של קידום סובלנות וכבוד בחברה הישראלית של פורום דב לאוטמן, אירחנו באולפן ארבעה בני נוער, מנהיגי דור העתיד, שנתנו את פרשנותם למציאות הדמוקרטית המורכבת.
בדיון שהמשיך את כנס ארגוני החברה האזרחית שנערך בתחילת החודש ויום השידורים המיוחד של פורום דב לאוטמן "מסע בחברה הישראלית בעקבות החינוך לשותפות ודמוקרטיה", הם שרטטו את חזונם למדינה אזרחית סובלנית ודמוקרטית. אז מה הם ממליצים לפורום דב לאוטמן, לשרת החינוך החדשה יפעת שאשא ביטון והנשיא החדש יצחק (בוז'י) הרצוג לעשות למען חיים משותפים? צפו בדיון הפאנל בראש העמוד.
עוד כתבות בנושא במתחם פורום דב לאוטמן
אין ספק שהקורונה הייתה אחת התקופות הקשות בעבור בני הנוער בשנה וחצי האחרונים. יובל גודקר, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית ותלמידת כיתה י"ב, מגדירה את תקופת הקורונה כטלטלה עצומה עבור הצעירים. "מצד מקבלי ההחלטות, הייתה התעלמות מוחלטת מהנוער, מהעתיד שלו וממערכת החינוך, שעברה הכי הרבה טלטלות. הנוער לא יכול היה לעמוד בקצב. השאירו אותנו בבית כלואים מול המסכים, ולא עברנו שום הכנה מוקדמת".
על השאלה עם אלו מסקנות היא יוצאת מתקופת הקורונה, משיבה גודקר: "עלינו להסתכל איך משלבים בצורה נכונה את האמצעים הטכנולוגיים שיש לנו. אני חושבת שגם הקפסולות הראו לנו שלמידה בקבוצות קטנות היא הרבה יותר משמעותית. לדעתי, צריך גם לתת יותר תמיכה נפשית לתלמידים, כי בסופו של דבר, אנחנו נמצאים בבית הספר לפעמים יותר מהבית ואין לנו באמת את התמיכה שמגיעה לנו".
6 צפייה בגלריה
"צריך לתת יותר תמיכה נפשית לתלמידים". ההמלצה של יובל גודקר מבאר שבע, יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית.
מעבר לטלטלה החינוכית והחברתית, הקורונה העמיקה גם את השסע בין הקבוצות השונות בחברה, והוא בהחלט היה מורגש בקרב בני הנוער. נתיב קארו, דובר מועצת התלמידים ונוער במחוז ירושלים, מציין כי הפחד מפני השונה מניע את הצעירים. הפתרון? מפגש עם האחר. "כשאני לא מכיר משהו, אני מפחד ממנו. ברגע שיהיה שיח ודיבור, הדברים ישתנו. אני חוויתי את זה על עצמי - כשדיברתי עם אנשים והכרתי אוכלוסיות, למדתי שהם לא מפחידים. הבנתי שאני יכול להיות חבר שלהם".
מרטין אלבצ׳או יו"ר צוות זכויות התלמיד במחוז מרכז ותלמיד כיתה י', מאמין כי הבסיס לקבלת השונה הוא בראש ובראשונה חינוך. "צריך לחנך כבר בגיל צעיר לתרבויות השונות. להראות לדור הצעיר שיש דברים שהוא לא מכיר, ושהוא צריך ללמוד לקבל אותם. ברגע שאנחנו מתחילים לחנך כבר מגיל צעיר להכיר בשונה ולהכיל אותו, אנחנו מונעים סטריאוטיפים ותחושת ריחוק".
6 צפייה בגלריה
"צריך לחנך כבר בגיל צעיר לתרבויות השונות". ההמלצה של מרטין אלבצ׳או, יושב ראש צוות זכויות התלמיד במחוז מרכז.
6 צפייה בגלריה
נתיב קארו, דובר מועצת התלמידים ונוער במחוז ירושלים, מציין כי הפחד מפני השונה מניע את הצעירים. הפתרון? מפגש עם האחר.
השסע העמוק בין החברה היהודית לערבית, שהגיע לשיאו בחודש שעבר במהומות בערים המעורבות, העסיק גם הוא את בני הנוער. מוחמד האני, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית ותלמיד כיתה י"ב, מספר על אביו שנרצח לפני 9 שנים ועל התחושה שהמהומות האלימות הגיעו מתוך תחושה עמוקה של תסכול. "האירועים השפיעו עליי לרעה, היה לי קשה לעכל את זה. הרגשתי שחוסר המענה התפוצץ לנו בפנים. גם 9 שנים אחרי הרצח של אבי, אני מרגיש שאין מענה וששום תוכנית לא מיושמת בפועל".
כל משתתפי הפאנל הסכימו כי תקווה לשינוי ולכינון חיים סובלניים ודמוקרטיים אפשר למצוא אצל בני הנוער, שלא רק מדברים אלא גם עושים. "במחוז שלנו יש לנו פרויקט שנקרא 'פערי שפה', שנועד לגשר בין החברה היהודית לערבית", מספר אלבצ'או. "מעבר לזה, אנחנו מקפידים לתרגם לערבית כל מסמך וכל הודעה - גם במליאות ובפגישות שלנו - כי אנחנו מאמינים שזה אבן יסוד בעבודה המשותפת שלנו".
6 צפייה בגלריה
"מרגיש שאין מענה וששום תוכנית לא מיושמת בפועל". מחמד האני תושב יפו ונציג מועצת התלמידים והנוער הארצית.
האני מספר גם הוא על פרויקט ייחודי שנערך בחודש שעבר, בשלהי המהומות בערים המעורבות. "הקמנו האקתון בשיתוף מחוז תל אביב וצפון, שהובילו אותו יהודים וערבים כאחד. השותפות שהייתה בינינו היוותה דוגמה איך חיים בשותפות, איך אני מקבל את האחר ויוצא מאזור הנוחות שלי. אני חושב שזו דוגמא מצוינת לניסיון ליצור חיים משותפים". צפו בדיון הפאנל בראש העמוד
בשיתוף פורום דב לאוטמן
פורסם לראשונה: 13:39, 16.06.21
