בשיתוף האגודה למלחמה הסרטן
(צילום: ירון ברנר)
כבר 60 שנים דורות של תלמידים בישראל נרתמים למען המאבק במחלת הסרטן, ויוצאים להתרמות בבתים. מבצע "הקש בדלת" הפך להיות אחד המפעלים החשובים של האגודה למלחמה בסרטן, ומקור ההכנסה העיקרי שלה. המבצע מאפשר לילדים ולבני נוער להפנים ערכים של התנדבות ופעילות קהילתית, וגם להתוודע לחינוך לבריאות ולסכנות של אורח חיים לא בריא.
השנה, מבצע "הקש בדלת" המסורתי מתקיים בצל מגפת הקורונה. הנגיף אמנם עצר את שגרת חיינו, אך למרבה הצער, לא את התחלואה בסרטן. החינוך לבריאות חשוב היום יותר מאי פעם, ולכן כל פעילויות האגודה למלחמה בסרטן עוברות השנה לאונליין.
גם מבצע "הקש בדלת" מתקיים השנה במרחב הדיגיטלי: כל בית ספר קובע סכום יעד להתרמה, ודרך קישור מיוחד עם שם בית הספר, התלמידים יכולים לסייע להגיע ליעד, אם על ידי הפצת הלינק ואם על ידי יצירת קשר (ביחד עם ההורים) עם מכרים, חברים ובני משפחה.
לכבוד מבצע "הקש בדלת", מקיים ynet יום שידורים מיוחד בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן. במשדר נדבר על הפעילות הענפה והחשובה של האגודה, נשמע על המחקרים החדשים בתחום הסרטן, ונכיר את סיפורי ההחלמה של החולים. צפו במשדר המלא בראש הכתבה.
במשדר משתתפים משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן; שיר בוטל צור, מנהלת מבצע "הקש בדלת"; אורית שפירא, מנהלת מחלקת שיקום ורווחה; מרב דמארי, מנהלת מחלקת הסברה, מידע וקידום בריאות; פרופ' רונית סצ'י פאינרו, ראש מרכז הסרטן באוניברסיטת תל אביב; רונית דבי לב, מתנדבת "יד להחלמה"; מירי זיו, סגן יו"ר האגודה למלחמה בסרטן; לנה קורץ, מטפלת במיניות, האגודה למלחמה בסרטן; דנה פרוסט, מקדמת בריאות, האגודה למלחמה בסרטן; פאתן ג'אטס, מנהל פעילות האגודה למלחמה בסרטן בחברה הערבית; ויהודית מנצור, יו"ר סניף בת ים בהתנדבות.
את יום השידורים המיוחד מלווה שיר מאת צליל קליפי, ערן קאשי ונאור דורני, ובביצוע רותם כהן ורוני דלומי.
סרטן בתקופת הקורונה: אי וודאות כפולה
מידי שנה מתגלים בישראל 30 אלף חולים חדשים בסרטן, מהם כ-450 ילדים. אלו 30 אלף אנשים וילדים שעוברים טלטלה גדולה, ונאלצים להתמודד עם תחושות של אי וודאות ובירוקרטיה רבה.
מגפת הקורונה, טוענת אורית שפירא, מנהלת מחלקת שיקום ורווחה, החזירה את החולים אלפי שנות אור אחורה. "כי החרדות עלו וצפו. אם זה בגלל הסגר ואם בגלל המערכת החיסונית הירודה. פתאום אני מוצפת באי וודאות כפולה. יש היום חולים שמפחדים להגיע לבית החולים בגלל הקורונה".
האגודה למלחמה בסרטן פועלת רבות על מנת לסייע לחולים, גם בתקופה מאתגרת זו. מרב דמארי, מנהלת מחלקת הסברה, מידע וקידום בריאות, מספרת כי האגודה מספקת מערך מידע גדול ומקיף. באתר האגודה יש 13 אלף דפי תוכן שכוללים פורומים מקצועיים, המנוהלים על ידי מיטב המומחים, ומאגר מחקרים קליניים. כמו כן, ניתן לפנות לטלמידע של האגודה, בה עובדים 25 מתנדבים שעונים לשאלות מסביב לשעון; ובמרכז המידע נמצאות מידעניות מקצועיות, שנותנות תמיכה לחולים בנושא המחלה שלהם.
"מי שזקוק למידע יותר רחב בנושא תופעות הלוואי, וגם כמובן, מומחיות בחיפושי מידע במאגרים בינלאומיים, יכול לפנות למרכז המידע", אומרת דמארי ומדגישה כי כל הפעילויות של האגודה הן ללא תשלום. "יש אנשים שלוקחים כסף על השירות הזה, ואצלנו הוא ניתן ללא עלות. לכן מומלץ לפנות לאגודה למלחמה בסרטן".
מה חדש בחקר הסרטן?
משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מספר כי אחת הפעילויות החשובות של האגודה היא התמיכה במחלקות האונקולוגיות. "יש לנו ועדת מחקר שבנויה ממיטב המדענים בארץ. בכל שנה אנחנו יוצאים בקול קורא לכל מוסדות הרפואה ולכל המוסדות האוניברסיטאיים. ישנה וועדה חיצונית שמחפשת את המחקרים המבטיחים והטובים ביותר, אלו שיש להם סיכוי, שרואים את התוצאות שלהם שנים".
פרופ' רונית סצ'י פאינרו הייתה אחת הראשונות שמחקרה נתמך על ידי האגודה למלחמה בסרטן. "זה היה המחקר הראשון שלי אחרי שחזרתי לארץ מפוסט דוקטורט בבוסטון. פתחתי מעבדה באוניברסיטת תל אביב, וחקרתי מה מייחד חולה גליובלסטומה, זהו גידול במוח. בדרך כלל הוא מאוד אלים, אבל יש אחוז מסוים של חולים, שחיים איתו יותר שנים מאשר מרבית החולים. רצינו להבין מה מיוחד בחולים האלה ששורדים יותר זמן, לעומת אלו שחיים זמן קצר, פחות משנה".
אחד מתחומי המחקר הבולטים כיום בתחום הסרטן, מספרת סצ'י פאינרו, הוא האימיונותרפיה. "זו מערכת שקיימת בגוף שלנו, היא לא עובדת כמו שצריך כי הסרטן יודע לעבור תחת הרדאר של מערכת החיסון. בהרבה מעבדות בעולם עובדים בתחום הזה, ולפני שנתיים גם קיבלו על זה פרס נובל".
תחום מחקר נוסף הוא המיקרוביום. "זה תחום של חיידקי המעי. אלו חיידקים שקיימים אצל כל אחד מאיתנו, ואנחנו רואים שיש להם קשר ישיר ליכולת שלנו להתמודד עם גידולים סרטניים, ועם הרבה מחלות אחרות בכלל".
ניידת הממוגרפיה שמצילה חיים
סרטן השד אחראי על שליש ממקרי הסרטן, אך עם אבחון מוקדם ניתן להגיע ל-90% שיעורי ריפוי. נכון להיום, הממוגרפיה היא הבדיקה החשובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד.
גם בתחום זה משקיעה האגודה למלחמה בסרטן, שיזמה את פרויקט ניידת הממוגרפיה. הניידת, המופעלת על ידי הצוות המקצועי של בית החולים אסותא, הצליחה לצמצם באופן משמעותי את הפערים ולהציל חיים. הבדיקות מתבצעות ללא תשלום כחלק מסל הבריאות.
אבחון מוקדם הוא חשוב מאין כמוהו, מציינת מירי זיו, סגן יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, אך מודעות למחלת הסרטן על ידי אימוץ אורח חיים בריא חשובה לא פחות. "יש להימנע מהשמנה ככל הניתן, לאכול בריא, ולעשות פעילות גופנית. אם פעילות גופנית הייתה תרופה, חברות התרופות היו משווקות אותה, ואולי אנשים היו עושים יותר. אנחנו יודעים שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד. היא גם משפרת את איכות החיים ואת הסיכון של חזרת המחלה בקרב חולות".
בשיתוף האגודה למלחמה הסרטן
