בשיתוף הליגה נגד השמצה
ישראל של שנת 2021 משוסעת, מפולגת ומקוטבת יותר מאי פעם - כך עולה מסקר שערכה הליגה נגד השמצה בחודש שעבר, והוצג השבוע (ג') בוועידת ישראל ללכידות חברתית.
בסקר עולים נתונים עגומים בנוגע לשסעים בחברה הישראלית: 81% מהאוכלוסייה מאמינים שהחברה בישראל מפולגת יותר, וכי השסעים בתוכה מתרחבים. זאת לעומת 69% מהאוכלוסייה שחשבו כך לפני 4 שנים, ב- 2017. כ-70% מהאוכלוסייה לא חושבים שהערבים והחרדים הם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית.
על פי הסקר, הגורמים התורמים ביותר לפילוג הם ההנהגה הפוליטית (90%), המדיה החברתית (84%), אמצעי התקשורת המסורתיים (84%) וגם הרבנים והממסד הדתי (74%).
וועידת ישראל ללכידות חברתית שנערכה בתמיכת קרן EVZ, שנערכה השבוע זו השנה הרביעית ושודרה בשידור חי ב-ynet, ביקשה לשרטט תמונת מצב של השסעים החברתיים העמוקים, ולדון באתגרים ובדרכים לאחות את הקרעים. בוועידה לקחו חלק עשרות משתתפים ואורחים, שדנו בהיבטים השונים של השסע החברתי ההולך וגדל על רקע הקורונה ומערכת הבחירות הרביעית תוך שנתיים.
5 צפייה בגלריה
המגישה אלכסנדרה לוקש לצד קרול נוריאל, השמצה בישראל, בוועידת ישראל ללכידות חברתית.
(צילום: יעל צור)
אחד המגזרים, שספג השנה את מרבית האש הוא החברה החרדית. אלי פלאי, יו״ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ציין בוועידה כי אחת הסיבות לתדמית השלילית שממנה סובלת החברה החרדית היא העובדה, שיש בה מורכבות ומאפיינים ייחודיים, שבתהליכי קבלת ההחלטות במהלך המשבר - לא נלקחו בחשבון.
כך למשל, הוא מציין, נתונים שנאספו במכון החרדי למחקרי מדיניות עוד בתחילת המגפה התריעו על כך כי הצפיפות בחברה החרדית מנבאת שיעורי הדבקה בלתי נמנעים.
5 צפייה בגלריה
קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה מציגה את נתוני הסקר בוועידת ישראל ללכידות חברתית.
(צילום: יעל צור)
"בסגר השני הצענו מתווה והתנהלנו מול מערכת הבריאות", מספר פלאי. "זה היה יכול להיות מתווה ארצי: עשרה ילדים בכיתה עם מסכות, שמירה על ריחוק, בדיקות ומערכת בקרה ושליטה. התבשרנו שאין אפשרות לפתוח את תלמודי התורה החרדים כל עוד יפה בן דויד לא מאשרת את פתיחת מערכת החינוך, ובאותו רגע הגיע משבר אמון, שגם ככה היה בתסיסה".
5 צפייה בגלריה
מרב בטיטו משוחחת עם יהודה משי זהב, אלי פלאי, אסתי שושן, ואורי קידר בפאנל על יחסי החרדים והמדינה במסגרת וועידת ישראל ללכידות חברתית.
(צילום: יעל צור)
גם היחס לחברה הערבית הגיע בשנה האחרונה לשפל המדרגה - רק 30% מהנשאלים בסקר של הליגה נגד השמצה, השיבו כי הערבים הם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. האם יש סיכוי שכל זה הולך להשתנות לאור חיזור המפלגות אחר הקול הערבי בבחירות הקרובות? האורחים בפאנל הביעו ספק בכך, אך יוסף מקלדה, מייסד ובעלים של מכון הסקרים סטאט נט, ביקש להצביע על הנקודה שעצם החיזור מגביר את אחוז ההשתתפות בבחירות.
"אנשים אוהבים שמחזרים אחריהם", ציין מקלדה. "במערכת הבחירות שבה רע"מ והרשימה המשותפת התמודדו, הייתה כל כך הרבה אלימות ואפילו הסתה, וזה הוביל לשיעורי הצבעה נמוכים של פחות מ-49 אחוז. החיזור מכשיר את הקול הערבי ועושה לו לגיטימציה, ואנחנו רואים עלייה באחוז ההצבעה, שזו תופעה יפה".
5 צפייה בגלריה
הפאנל על החיזור אחר קולות הערבים עם חולוד מסאלחה, יוסף מקלדה, רון גרליץ, עפיף אבו מוך ונווה דרומי בועידת ישראל ללכידות חברתית.
(צילום: יעל צור)
"הפייק ניוז - סכנה חברתית"
אמצעי התקשורת, הן המדיות המסורתיות והן המדיות החדשות, הופכים בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהשיח המפלג, כך עולה מתוך הסקר שנערך לרגל הוועידה. "אנחנו עדים לתהליך דו שכבתי", הסבירה קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל. "אנחנו מסתמכים על רשתות חברתיות כפלטפורמה המבנה תודעה, ובמקביל, היכולת שלנו להבדיל בין אמת לשקר יורדת, וזה תהליך מסוכן מבחינה חברתית".
הפייק ניוז הם סכנה ממשית לא פחות ממגפת הקורונה, אמרה נוריאל. הפתרון להפצת חדשות כזב, לטענתה, הוא לאו דווקא בחקיקה, אלא בניהול נכון של הפלטפורמות החברתיות. "אם הרשתות החברתיות רוצות להיאבק בתופעת הפייק ניוז, הן יכולות לעשות שינוי במוצר, כך שהוא יזהה אדם שמהדהד מסר ולא באמת מאמין בו. אם אני מהדהדת מסר, סימן שאני חלק משרשרת ההפצה. מוצר נכון יכול לדעת מי מפיץ פסיבי ומי עושה פעילות אקטיבית".
לשאלת תפקידה של התקשורת המסורתית ושל העיתונאים בתקופה זו של שיח מפלג, השיב ד"ר אבישי בן חיים, פרשן חדשות 13, שעומד בשנה האחרונה במרכז הדיון הסוער על ישראל הראשונה והשנייה, כי הוא מוצא את עצמו מרכך את עמדותיו מחשש לפגיעה ברגשות הציבור.
5 צפייה בגלריה
דרור גלוברמן עם ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, ישראל בכר, אריק סגל וקרול נוריאל בפאנל על הפייק ניוז ברשת במסגרת ועידת ישראל ללכידות חברתית
(צילום: יעל צור)
"אני מדבר על רעיון של שוויון ומשום מה, זה נתפס בתור איום. העמדה שלי היא רדיקלית רק במובן הזה שבניגוד לתפיסה הישראלית הקלאסית, אני לא חושב שצריך למחוק את המזרחיות. השיח המזרחי מביא בשורה סבלנית ומתונה. בשורה ליהודי איך לנהל חברה משותפת בלב מזרח תיכון ערבי. כל פעם שאני משמיע את הדעה שלי, אני מקבל 'בום' כאילו אמרתי משהו שאסור לו להישמע".
עד כמה הפוליטיקאים אחראים על השיח המפלג?
במסגרת הוועידה, התקיימו שיחות אחד על אחד עם בכירי המערכת הפוליטית, שביקשו להשיב על השאלה: האם הם התורמים המרכזיים לשיח המפלג בישראל, כפי שהראה הסקר?
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, הסכימה כי המנהיגות הפוליטית תורמת לפילוג, והזהירה כי ישראל נמצאת במצב מסוכן. "פעם, מדינת ישראל הייתה הצלחה אדירה של קיבוץ גלויות. היה מפעל מדהים של אנשים, שבאו מעשרות מדינות והצליחו לייצר מדינה אחת, חברה אחת ואתוס משותף. כל זה בסכנה כרגע. מנהיגות שמעוניינת רק בעצמה, מנצלת את הסדקים ומרחיבה אותם. היא נשארת בשלטון באמצעות הפרד ומשול, אבל זה לא היה ככה פעם".
בשיחה עמו, נשאל גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה ומועמדה לראשות הממשלה, האם לדעתו חרמות פוליטיות הן שיח מפלג. "אנחנו חיים במשטר פרלמנטרי. כשאנחנו אומרים שלא נשב עם הרשימה המשותפת, זה לא משום שהרשימה ברובה ערבית. לנו ברשימה יש בני מיעוטים. הבעיה היא פער אידיאולוגי קיצוני לעצם התפיסה של ישראל יהודית ודמוקרטית. כשאתה מקים קואליציה עם מכנה משותף והפער גדול מידי, זו לא פסילה. מי שהכניס את הדיבור של הפסילה זה נתניהו".
האם גם להנהגה הערבית יש חלק בשיח המשסע? "אנחנו מפנימים את החלק הראשון של מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל היהודים הדמוקרטים חייבים להפנים את החלק השני - שבלעדינו זה בלתי אפשרי", אמר ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. "כך עושים שותפות הדדית מכבדת של שלום, שוויון דמוקרטיה וצדק חברתי".
הסקר של הליגה נגד השמצה הראה כי 20% מהאזרחים הערבים אינם מעוניינים להשתלב בחברה הישראלית. על כך השיב עודה: "90 אחוזים מהאזרחים הערבים רוצים שני דברים: שמירה על הזהות הלאומית והשתלבות. כשיש סתירה ביניהם, כשיש כיבוש או מבנה גזעני כמו חוק הלאום, שמים את זה בצד".
כשנשאלה האם מפלגת יש עתיד מדירה חרדים, השיבה ח"כ האלופה במיל' ח"כ אורנה ברביבאי: "רוצים לחשוב שיש עתיד היא כזו. לאורך שנים 'יש עתיד' מדברת על חוק שווה לכולם, על נרטיב שוויוני. מפלגת שלטון שרוצה לייצג את הציבור צריכה לייצג את כל האוכלוסיות". עוד הוסיפה ברביבאי בנוגע לשיח המפלג כי: "יש ציבור גדול שמרגיש שהערכים הבסיסיים שהם נאבקו ונלחמו עליו, לא מיוצגים בציבוריות הישראלית, וכמובן שיש מי שעושה את זה בכוונה".
לשאלה האם התקפותיו את החרדים לא מלבה את השנאה, אמר יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ: "החרדים הם הפלג הכי עוצמתי במערכת הפוליטית. הם הרבה יותר חזקים ממרצ. מספיק להסתכל ברשתות החברתיות ולראות שהמותקפים ביותר בהפרש ניכר הם אנשי שמאל וערבים. יש כוחות עצומים שמשקיעים הון כדי לעשות דה לגיטימציה לשמאל. אני לא אומר שאין הסתה כלפי חרדים, אבל הם קבוצה חזקה. לרב קנייבסקי יש כוח שאין לאף פוליטיקאי, וזה לגיטימי לתקוף ולבקר אותם".
ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, סיכמה את הדיון וציינה כי לדעתה הסיבה לתוצאות הסקר, המטילות את מרב האחריות של השיח המפלג על ההנהגה הפוליטית, היא המשבר הפוליטי הממושך.
"יש שסע וקיטוב, והגיע הזמן להקים ממשלה ולהרגיע. כוחנו באחדותנו לא באחידותנו. אנחנו שונים ויש לנו דעות שונות, אבל צריך לדעת לעבוד ביחד. מערכות בחירות יוצרות מתח. קמפיינים עובדים על חידוד מסרים, כל אחד רוצה ללכת לנקודת קיצון. כשיש ממשלה יציבה ומתפקדת העניינים יותר רגועים. בקמפיין בחירות כל אחד מדבר אל המגזר שלו, מבליט את השוני".
בשיתוף הליגה נגד השמצה
