בשיתוף מסע
שינון אוצר מילים, כללי דקדוק וקריאה בחוברות לימוד – כך, פחות או יותר, נראים שיעורי האנגלית בבתי הספר היסודיים בישראל. אבל יש מי שעושים את זה אחרת. בעשור האחרון, כ-1,700 מתנדבים צעירים דוברי אנגלית מקנדה, ארצות הברית, אנגליה ואוסטרליה, מגיעים לישראל במסגרת תוכנית "מסע מורים" (MITF-Masa Israel Teaching Fellows), ומכניסים רוח רעננה לשיעורי האנגלית בבתי הספר.
"מטרתו של פרויקט 'מסע מורים' – שנוסד לפני עשור כיוזמה של ארגון מסע בשיתוף משרד החינוך - היא להגביר את לימודי האנגלית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית על ידי עוזרי הוראה ממדינות דוברות אנגלית. במשך עשרה חודשים החבר'ה הצעירים הופכים להיות חלק מצוות בית הספר, ונטמעים בקהילה", מסביר עופר גוטמן, מנכ"ל מסע.
המפגש עם המתנדבים, בדרך כלל צעירים יהודים בשנות ה-20 לחייהם, הוא חוויה משמעותית ומעצימה, והמפגש פותח לתלמידים את התיאבון ואת הסקרנות לשפה האנגלית, מסביר גוטמן ומוסיף כי "מעבר ללימוד האנגלית, הילדים גם מכירים יהודים אחרים ממקומות שונים בעולם. הם לומדים מה זה יהדות התפוצות, לומדים על קהילות אחרות. זה פותח לילדים זווית חיבור אחרת לישראל, שהם לא חשבו עליה".
אביבית אלקיים זיו, מנהלת בית הספר בן צבי לאמנויות ברמלה, מסכימה עם גוטמן ומעידה כי הכרת תרבויות אחרות, הייתה המטרה העיקרית שראתה לנגד עיניה כשביקשה להצטרף לתוכנית לפני שנתיים.
"היה לי חשוב לחשוף את התלמידים לתרבויות חדשות, להעצים אותם ולהראות להם שאפשר לנפץ את תקרת הזכוכית", אומרת אלקיים זיו ומוסיפה בגאווה כי בשנתיים האחרונות חל שיפור עצום במיומנויות רכישת השפה האנגלית אצל התלמידים, והוא בא לידי ביטוי במבחן המיצ"ב האחרון. "בית הספר הגיע לעשירון העשירי במיצב. זאת פריצת דרך. כשקיבלתי את בית הספר לפני חמש שנים הוא עמד על דירוג חמש".
במסגרת התוכנית מגיעים בכל שנה לבית הספר שני משתתפים. הם מלמדים ארבעה ימים בשבוע, מיום שני עד חמישי. "יום ראשון בדרך כלל מוקדש לפעילות של 'מסע', אם זה טיול או מפגש עם שאר המורים בתכנית", מספרת חגית ספיר, המורה המתאמת ורכזת האנגלית בבית הספר בן צבי. "בשאר הימים הם נמצאים בתוך בית הספר, מעבירים שיעורי העשרה ותגבורים באנגלית לכיתות ג' עד ו'".
סוד הקסם של התוכנית, אומרת אלקיים זיו, הוא המפגש הבלתי אמצעי של התלמידים עם דוברי האנגלית ושיטת הלימוד החווייתית שהם מביאים איתם. שיטה שבאה לידי ביטוי בהרבה משחקים, יצירה ושימוש בשיח דבור. "השיטה הזאת מורידה את ההתנגדות לשפה האנגלית", היא מסבירה.
איך מתמודדים עם קשיי השפה? המשתתפים לא מדברים עברית.
"זה נכון שיש קשיי שפה, אבל זה מדהים איך מתגברים עליהם. המורים במהלך השנה קצת עברית, בייחוד סלנג. ואם יש מילה שהם לא מכירים הם מדגימים באמצעות תמונה או מתרגמים בעזרת אפליקציית תרגום ברשת. מוצאים פתרונות וזה מדהים לראות. הם הופכים להיות חלק מהווי בית הספר, ומשפיעים גם על צוות ההוראה והעובדים. כולם פתאום לומדים אנגלית, גם השומר ואם הבית".
התוצאות מדהימות והאימפקט משמעותי, אומרת אלקיים זיו, ומביאה לדוגמה מתנדב שלימד בשנה שעברה בבית הספר. "הוא סיים איתנו בדמעות, ואחרי כמה זמן החליט לעשות עלייה. השנה הגיעו שני מורים, והתברר שאחת מהן היא אחותו. הוא סיפר לה על התחושות הטובות, היא החליטה גם להתנדב וביקשה להשתבץ ספציפית אצלנו בבית הספר. אנחנו רואים איך הפרויקט הזה מותיר חותם משמעותי במשתתפים, גם אם הם לא מחליטים לעשות בסוף עלייה".
המפגשים הרב תרבותיים המרגשים מתרחשים לא רק בין כתלי בית הספר, אלא גם בתוך הקהילה. במהלך עשרת החודשים שבהם הם נמצאים בישראל, המורים של התכנית מתגוררים בדירות בעיר שבה הם מלמדים, וכך הם חווים את הישראליות המקומית.
מילנה פורטל, אמא ליאיר חיים (13) וטליה (11) - שניהם עברו כמה מחזורים של פרויקט "מסע מורים" - מספרת על מפגש חם בין המורים הצעירים לתלמידים וגם להורים. "היינו מארחים אותם באופן קבוע בארוחות שישי, וזה היה מדהים. רצינו לתת להם להרגיש את אווירת השבת, ושלא יהיו לבד. על הדרך לימדנו את הילדים על הכנסת אורחים וגם חיברנו אותם לאנגלית באופן שונה. לא יכולנו לארח השנה בגלל הקורונה, ואנחנו ממש מחכים שזה יחזור".
גם היא מציינת לטובה את האופי החווייתי של השיעורים ואת ההתקדמות שעשו הילדים ברכישת השפה האנגלית. "השיעורים שיפרו את האנגלית שלהם מהקצה אל הקצה. האנגלית שלהם ברמה כל כך גבוהה, שאני כבר מתביישת לדבר לידם", היא צוחקת ומוסיפה: "הילדים מאוד אוהבים את המורים מהתכנית, יש לנו רק זיכרונות טובים מהם. עם חלקם הגדול אנחנו עדיין בקשר באינסטגרם או בפייסבוק".
שיעורי אנגלית בזום: "שינוי מרענן"
בשנה האחרונה, בעקבות משבר הקורונה, גם תוכנית "מסע מורים" עברה להתנהל רובה בזום. "החבר'ה הצעירים בתוכנית זרמו מיד עם הטכנולוגיה והסתגלו מהר ללימודים בזום", מעיד גוטמן. "אם כי, רבים מהם עדיין רצו להגיע לבית הספר ולפגוש פנים אל פנים את התלמידים. רבים מהם ביקשו לעבור לחינוך המיוחד, שהתנהל רוב הזמן כרגיל".
"שיעורי התגבור באנגלית היו שינוי מרענן ונחמד בשנה האחרונה", מספרת פועה ארזואן, אמא של ראם בן ה-10 וחצי, תלמיד כיתה ה' בבית הספר בגין בנתניה, שהתנסה השנה בתוכנית בפעם הראשונה. "שיעורי האנגלית היו חווייתיים והילדים היו מאוד פעילים. היו הרבה משחקים. אין ספק שבמהלך הקורונה, האנגלית של ראם השתפרה. בגלל שהמורים לא יודעים לדבר עברית, הילדים חייבים למצוא את המילים הנכונות באנגלית, וככה הן משתפרים". ראם מוסיף שרוב הזמן הם הסתדרו עם האנגלית, "שאלנו אחד את השני או השתמשנו בתרגום של גוגל. היה ממש כיף".
מילנה פורטל מספרת שגם אצל בתה טליה, הלומדת השנה בכיתה ו', שיעורי התגבור עם המורים מהתכנית המשיכו כרגיל, והיו חווייתיים כמו בעבר. "טליה הייתה כל כך נרגשת לפני השיעורים. היא עפה על עצמה באנגלית ועפה על המורים. הם היו מדברים הרבה על רגשות ועל ההתמודדות עם הקורונה. מה שכן, לא הספקתי להכיר השנה את החבר'ה, וחבל".
אביבית אלקיים זיו מסכימה ששיעורי הזום היו חווייתיים לא פחות מהשיעורים הפרונטליים בתקופה שלפני הקורונה, אבל בכל זאת החוויה השלמה של התוכנית הייתה חסרה. "בית הספר שלנו הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. לומדים פה ערבים ויהודים, חילוניים ודתיים. המורים של מסע מייצרים פלטפורמה של התנדבות משמעותית כשהם בתוך בית הספר. זה משפיע ומעצב את האישיות ואת הזהות של התלמידים וגם שלהם".
בשיתוף מסע
