יום ראשון, 10:00 בבוקר, חוות קרן אור שטופת שמש, מתאוששת מהסופ״ש הגשום שפקד אותה. ציוץ ציפורים, נביחות כלבים, נעירות חמורים וקריאות תרנגולים, זהו הפסקול המרכזי כאן בחווה.
בדרך כלל כשנכנסים לחוות חיות או פינות ליטוף, המבקר יוזם את המגע הראשון, את הושטת היד הראשונה אל הגדר.
בחוות קרן אור הסיפור הוא אחר: החיות ניגשות אליך. לא צריך לעשות שום דבר, הן פשוט מגיעות אליך באופן טבעי. ורק אם מתחשק להן.
צפו בביקור בחוות קרן אור:
אי אפשר שלא להתאהב במקום. ברגע שנכנסים לחווה מרגישים חיבור אישי עם כל חיה וחיה, במיוחד כי לכל חיה יש שם. שם של בן אדם.
בחוות קרן אור רוב החיות נקראות על שמות המתנדבים או על שמות האנשים שהצילו אותם. יש כאן כלבה בשם ליסה, חמור בשם צביקה, עז בשם ירדן ועוד רבים.
תוך זמן קצר תמצאו את עצמכם קוראים לחיות בשמות שלהן ותרגישו איתן כל כך בנוח, כאילו הכרתם אותן כבר תקופה ארוכה, בעיקר כי הן ירעיפו עליכם כל כך הרבה אהבה ויתמסרו אליכם מיידית.
מהעכבר הכי קטן, עד לסוס הכי גדול
על כל הקסם הזה, אחראית קרן אור סולומון, מקימת החווה הקרויה על שמה. סולומון מתגוררת בחווה עם בן זוגה, יחד עם שלל בעלי חיים בסלון, במטבח ואפילו בחדר השינה. מבוקר עד ערב היא מקדישה את חייה לטיפול בבעלי החיים ודואגת למלא את כל צרכם.
"היום יש לנו בחווה מעל 400 בעלי חיים, מכל הסוגים ומכל המינים. מהעכבר הכי קטן, עד לסוס הכי גדול, שכולם עברו התעללות קשה או הזנחה פושעת. וכאן למעשה הם עוברים שיקום ארוך", היא מסבירה. "הייחוד של החווה שלנו הוא למעשה השיקום הדדי. זו חוויה הדדית וחווה שיקומית", מספרת סולומון.
"זה בעצם אומר שכל מי שמגיע לטפל הוא המטופל וכל מי מי שמטופל הוא המטפל. אנשים שמגיעים לכאן הם בעלי צורך טיפולי כלשהו, ילדים ונוער בסיכון, חבר׳ה מבוגרים על הרצף האוטיסטי, ניצולי שואה, נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ילדי רחוב לשעבר, חיילים בודדים וכן הלאה. כולם למעשה מגיעים לכאן בשביל לטפל בבעלי החיים הפצועים ועל ידי כך נרפאים בעצמם".
"אם לא אנחנו לא יהיה להם שום פתרון אחר"
אין יום שגרתי בחוות קרן אור. כל יום הוא מיוחד, לטוב ולרע. יש ימים שמקבלים בשורות טובות על ניתוח שהצליח לבעל חיים מסוים, ויש ימים שהחווה עמוסה בבקשות לקבל בעלי חיים שנפגעו.
"את מתעוררת בבוקר ואת לא יודעת מה יוליד יום. מסתכלת על הטלפון ומקבלת הודעות על כלב דרוס וגורר את עצמו על שתי הרגליים בכביש, או גדי שנשברו לו הרגליים או חתול שנדרס", משתפת סולומון.
"לצערי הרב כרגע במיוחד בתקופת הקורונה, אנחנו לא קולטים את כל המקרים. אנחנו קולטים רק מקרים מאוד מאוד קשים שאנחנו יודעים שאם לא אנחנו לא יהיה להם שום פתרון אחר", היא מוסיפה בעצב.
גם אם החיות לא נקלטות בחווה, עדיין לא מוותרים עליהן כל כך מהר. "הרבה פעמים הן פשוט נשלחות לבית דגן לבית החולים הוטרינרי, ושם הן מאושפזות משהו כמו שבוע-שבועיים". מסבירה סולומון. "העלויות הן מטורפות בהתאם. אבל זאת הדרך היחידה להציל אותן".
"אהבה ללא מילים, ללא גבולות, ללא תנאים"
המכה הכלכלית שהביא איתו וירוס הקורונה, לא איחרה להגיע גם לחוות קרן אור."המצב של החווה כרגע הוא לא טוב. הקורונה די מוטטה אותנו. כלכלית", מוסיפה סולומון בכאב.
"בדרך כלל החווה דואגת לסבסד את עצמה בסיורים, במופעי התרמה. השנה בעצם בגלל הקורונה לא יכולנו לעשות שום דבר".
"בנוסף, אנשים מפוטרים על ימין ועל שמאל ולכן אין יותר תרומות. ככה שבעצם כל צורת מימון שהייתה לנו נעלמה כלא הייתה. ועכשיו צריך להמשיך ולכלכל".
"בעלי החיים לא מפסיקים לאכול, אנשים לא מפסיקים עם הצורך הטיפולי. להפך, דווקא בתקופת הקורונה יש יותר ויותר אנשים שמבקשים להגיע לכאן בשביל לרפא את הנפש שלהם, אבל אין לנו יותר את האפשרות לקבל אותם".
בעקבות המצב, חוות קרן אור יצאה בקמפיין גיוס המונים שנקרא "מאירים את חוות קרן אור". "הקמפיין הזה בעצם נועד לעזור לנו לדאוג לכלכלה של החווה לשנה הקרובה", מספרת סולומון.
"שנוכל להמשיך לסבסד ולממן את הטיפולים באנשים ובבעלי החיים ולהמשיך את הפעילות שלה כמו שהייתה עד היום. כי המקרים לא מפסיקים להגיע - לא של האנשים ולא של בעלי החיים. והצרכים שלהם מן הסתם לא משתנים בגלל הקורונה".
מה החלום שלך?
"החלום הוא לפתוח עוד מלא סניפים בארץ", משתפת סולומון בעיניים בורקות. "הצורך במקומות שישקמו בעלי חיים לא נגמר לעולם. לצערי הרב תמיד מתעללים ומזניחים בעלי חיים".
"וגם הצורך שלנו, האנשים. שמישהו יצטרך אותנו, שמישהו יזדקק לנו, שמישהו יאהב אותנו אהבה ללא מילים, ללא גבולות, ללא תנאים. זה משהו שלא נגמר אף פעם".
צפו בסרטון קמפיין גיוס ההמונים של החווה: