קצת אחרי השירות הצבאי שלו טייל גילעד סוויט (30, וכן, הוא מתעקש על ה-י') ברחובות העיר העתיקה בירושלים, ושוחח עם התושבים המקומיים בערבית שוטפת. החבר שליווה אותו נדהם מרמת השפה שבפיו, והתוודה בפניו עד כמה היה רוצה לדבר ולהבין ערבית, כמוהו. האירוע הזניח, היומיומי הזה, הפך את חייו של סוויט.
"זה ממש תפס אותי. חשבתי לעצמי, איך זה ייתכן שרק אני מבין את השפה? הרי ערבית היא שפה מדוברת בפי 36 אחוז מאוכלוסיית ירושלים. מדוברת בערים המעורבות, מדוברת בלהגים שונים, מדוברת ברמה כזו או אחרת בבתיהם של רוב יוצאי הארצות הערביות והמוסלמיות, וביותר מ-20 מדינות מסביבנו", הוא אומר. השאלה המתבקשת הזו ודאי עברה במחשבותיהם של רבים, אבל להבדיל מאחרים, סוויט בחר לפעול לשינוי המצב הזה, ולהקדיש לכך את זמנו ומרצו.
3 צפייה בגלריה
היזם גילעד סוויט (מימין) עם השותף והמנכ"ל דניאל דותן ומנהלת הדיגיטל של מדרסה, מיכל רוזן. "התחיל כהרחבה של חלום אישי"
לא רק להתקבל כדי למודיעין
סוויט נולד וגדל בירושלים במשפחה אשכנזית. הוא למד ערבית ספרותית בתיכון, ובמהלך שירותו הצבאי במודיעין למד ותירגל גם ערבית מדוברת. לאחר השחרור החליט שהוא רוצה להתעמק בשפה, ללמוד וללמד אותה למטרות, מעשיות, לשימוש יומיומי במרחב הציבורי, ולא רק במטרה להוסיף נקודות לבגרות או להשתלב במודיעין. הוא החל ללמד ערבית מדוברת בבית הוריו בירושלים כשהתשלום היה מאכלים ודברי מאפה שהביאו התלמידים, עסקה שהשתלמה אז לכולם. כשחזר כמה חודשים לאחר מכן מהטיול הגדול בהודו, כולו שופע רעיונות וחלומות, הציע לו חבר לצלם את השיעורים בערבית, ולהעלותם לאינטרנט. "בטוח יהיו כמה אנשים שיוכלו להפיק ערך וליהנות מהם בבית".
כך זה התחיל. ב-2014 העלה סוויט שלושה שיעורים מצולמים ראשונים, כל אחד באורך חצי שעה. זמן מה לאחר מכן הפגיש אותו קרוב משפחה עם דניאל דותן, בן 37, נשוי פלוס שניים מתל אביב, ששימש באותה עת כעוזר הפרלמנטרי של ח"כ סתיו שפיר. דניאל ממוצא מעורב, אב אשכנזי ואם תימנייה. כבר במפגשים הראשונים הכירו בכך שרוב הישראלים, שלמדו ערבית במערכת החינוך הממלכתית, לא שולטים בה מספיק כדי לתקשר ולנהל שיחה פשוטה. הם אולי יודעים לקרוא ולכתוב, ומכירים הרבה מילים "חדשותיות" בערבית ספרותית, אולם זהו אוצר מילים שאיש לא משתמש בו ביומיום, וקרוב לוודאי שאותם אנשים כלל לא מבינים או דוברים ערבית מדוברת.
צפו: "מדרסה" ועמותת "סיכוי" קוראים למשרד החינוך להחיל את לימודי הערבית מגיל צעיר
גם כדי לשיר אום כולתום עם הרוקח. סרטון ויראלי שהפיקו מדרסה ועמותת סיכוי לקידום לימודי ערבית
את העובדות האלה אי-אפשר להפריד מהאקלים החברתי-פוליטי בישראל, בו נתפסה הערבית מאז הקמת המדינה כ"שפת האויב". וגם לא לנתק מהשפעת טכנולוגיות המדיה, שהביאו לכך שמשנות ה-70 עלה מעמדה של האנגלית בארץ באופן כה משמעותי, שהיא דחקה מהשיח כל שפה אחרת, למעט עברית".
"כך קרה שלאדם צעיר, שבוחר ללמוד ערבית בתיכון או בצבא, יש בדרך כלל יעד ממוקד וברור", אומר דותן. "אם זה תוספת נקודות לבגרות, התמחות בשפות במקום במדעים, או ניסיון להיות אטרקטיבי למיונים למקצועות המודיעין לקראת הגיוס. לכן אנחנו בחרנו שלא ללמד ערבית, אלא ללמד אנשים לתקשר בערבית.
הסרטונים הראשונים שהעלה סוויט לרשת אפשרו לו ולדותן לבצע סקרי עומק בקרב הצופים והגולשים, למדוד את העניין שקיים בציבור באופציה ללמוד ערבית במתכונת הבלתי מחייבת הזו. אבל, מה ששכנע אותם למסד את היוזמה היו מאות ואלפי התגובות הנלהבות לסרטונים – אותן איש לא צפה.
השניים הבינו עד כמה העובדה שלהם עצמם יש יכולת לתקשר בערבית, אינה ברורה מאליה בציבור היהודי, ועד כמה רבים הם האזרחים ש(אין לזה מילה אחרת)משתוקקים לאפשרות פשוטה של קיום. לא דו, לא תלת, פשוט קיום נורמלי ושגרתי. לצד זה, הם זיהו שאצל לא מעט ישראלים ערבית היא לא רק "גשר לאחר", אלא חשיפה וחיבור לשורש ולזהות שלהם, ולעולם תרבותי שלם שנמחק והודחק. והתובנה הכי משמעותית שהפיקו הייתה שהיכרות עם הערבית ולימוד השפה חייב להיות נגיש, קל, פרקטי – ובחינם.
בנקודה הזו החליטו להקים עמותה ולהפעיל את לימודי הערבית באופן רשמי. כך, מתוך החזון והחוויה האישית של סוויט, נולד מדרסה, בית הספר ללימוד ערבית אונליין, חינם. מה שאומר שלפעמים אכן כל מה שצריך כדי להפוך שגריר של שלום ולשנות את מציאות הוא בחור צעיר אחד, שרוצה לעסוק במה שהוא אוהב.
"הגיעו חרדים. הגיעו שני אוטובוסים מעפרה. הגיעו חיילים, חילונים, ירושלמים, תל אביבים. הכל מכל וכל. היינו בהלם. לא תיארנו לעצמנו שהרצון לדבר ולהבין ערבית כה גדול וכה חוצה מגזרים וגילאים"
3 צפייה בגלריה
סוויט, מנהלת הדיגיטל רוזן והמורה לערבית סונדוס אלחות'. 200 אלף איש נחשפים לשיעורים מדי חודש ברשתות
אנשים רוצים ללמוד ערבית
ב-2017 מחליטים סוויט ודותן להכיר קצת מקרוב את הקהל, שעוקב אחרי השיעורים המקוונים שלהם, ומזמינים את הגולשים לאירוע בבית אליאנס, בשוק מחנה יהודה בירושלים. "הגיעו בערך 200 איש ואישה", מספר דותן. "הגיעו חרדים, הגיעו שני אוטובוסים מעפרה. הגיעו חיילים, חילונים, ירושלמים, תל אביבים. הכל מכל וכל. היינו בהלם. לא תיארנו לעצמנו שהרצון לדבר ולהבין ערבית כה גדול וכה חוצה מגזרים וגילים".
בעקבות האירוע הם הזמינו את הגולשים להשתתף במימון המונים. הם גייסו כך 170 אלף שקל מכאלף תומכים, סכום שאפשר להם להרחיב את העמותה, להתחבר לאנשי מקצוע, לעדכן גרסה לאתר ולהוסיף שני קורסים אינטראקטיביים, למתחילים ולמתקדמים. הקורסים עצמם בנויים מסדרת סרטוני הדרכה ותרגול, המשלבים משחקים וקבוצות דיון. כל סרטון הוא בהיקף של יחידת לימוד.
לצד הלימודים אונליין מתקיימים גם מפגשי תרגול בהדרכת מתרגלים מקצועיים, דוברי ערבית כשפת אם, ופועלת קבוצת תרגול גדולה בפייסבוק. ה"בוגרים" נשארים חברים בקהילת הלומדים, והיא גדלה כל העת. כדי לממן את כל האופרציה החלו סוויט ודותן לגייס תרומות מקרנות ומגופים, שמביעים אמון בחשיבות החברתית של לימודי הערבית. במקביל, הקימו "קהילת תומכים", כלומר אנשים מתוך קהילת הלומדים, שתורמים כפי רצונם בהוראות קבע. בשנתיים האחרונות הוכפלה הקהילה שלהם לכ-100 אלף לומדים ועוד כ-200 אלף איש שנחשפים לתכנים שלהם מדי חודש ברשתות החברתיות.
תוך כדי זמן הזה השלים דותן את לימודיו בתוכנית הבין-תחומית למצטיינים ע"ש לאוטמן באוניברסיטת תל אביב, וסוויט השלים את התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטה העברית. "אנחנו מכירים את מערכת החינוך היטב, כלומדים וכמלמדים, וכבר עשרות שנים זה סוד גלוי שהמתכונת של לימודי הערבית בבתי הספר לא עובדת", מסביר דותן. "ההתמקדות בערבית הספרותית והזנחת הערבית המדוברת, העובדה שלא מלמדים ערבית מגיל צעיר ועצם זאת שבבתי ספר מסוימים אין לימודי ערבית כלל – כל אלה לא יכולים להניב תוצאות אחרות. אנחנו ההוכחה לכך שיש מוטיבציה גדולה, אנשים רוצים ללמוד ערבית. ואפשר ללמוד ערבית ואפילו ליהנות מזה, אז לא ייתכן שאנחנו יכולים ליישם את זה ומשרד החינוך לא".
ההתרחבות המהירה שינתה את היעד המקורי שלכם?
דותן: "בהחלט. אבל זה גם חלק מהאסטרטגיה. ככל שהתרחבנו, הבנו שעל מנת להשפיע על משרד החינוך ליצור שינוי לא נוכל להישאר רק עם גולשים אקראיים, שנחשפים לסרטון או שניים, או מגיעים בעקבות המלצה אישית של מי שלומד. ידענו שנצטרך להגיע אל גופים עם כוח, בתקווה שיצטרפו אלינו.
"בהקשר הזה, אחד המנועים הבלתי צפויים היה הלומדים עצמם, שביניהם היו גם אנשים בעלי קשרים אישיים ומקצועיים אל גופים גדולים, שהציעו את עזרתם. כך התחלנו לפתח תוכניות לימוד ייעודיות לארגונים גדולים. למשל, שיתוף הפעולה שלנו עם התאחדות הסטודנטים הביא לכך ש-70 מלגאים ערבים מלמדים אצלנו כ-2,000 סטודנטים איך לתקשר בערבית ב-40 מוסדות אקדמיים בארץ. עוד 11 אלף אנשי צוותי רפואה לומדים כרגע ערבית בקורס מקוון, מותאם לצרכים ולמונחים רפואיים, כתוצאה משיתוף פעולה שלנו עם ההסתדרות הרפואית. יצרנו שיתופי פעולה כאלה גם עם מחלקת החינוך בעיריית ירושלים, עם חברות הייטק ועוד.
"עם הגידול בפעילות, שנוצר מתוך התגובות ודרישת הציבור, הבנו שאנחנו לא יכולים לפעול רק אונליין, וצריכים לייצר מפגשים גם בשטח. זה לא מספיק ללמוד לבד, אונליין, בלי יכולת לתרגל ולהשתמש בשפה, ולרוב הישראלים אין קשרים אישיים עם ערבים שיאפשרו להם לתרגל את הדיבור. היה לנו חשוב לשמור על הערבית שרכשו כשפה חיה, לא רק כקורס שלמדו פעם, ויזכרו או לא יזכרו ממנו משהו. לכן יצרנו מפגשי תרגול לקבוצות בכל הארץ, שאפשרו ללומדים להכיר ולתקשר. המתרגלות והמתרגלים הם ברובם המוחלט ערבים. כנגזרת מהתרגול נוצרו פתאום יחסים על בסיס תחומי עניין דומים, ולימודי הערבית לא נשארו רק 'קורס שעשיתי ברשת' אלא כלי הכרחי לחיים במרחב שלנו".
למהומות בערים המעורבות הייתה השפעה על כמות המשתתפים?
דותן: "בזכות התרגול הפרונטלי עם דוברי ערבית כשפת אם נוצרו קשרים אמיתיים, שהם גם עדות לאפקטיביות ולחוויית הלמידה החיובית. זה חשוב, כי מה שקרה הוא שהמהומות לא רק לא שינו את הצורך, ולא השפיעו לרעה על העניין הציבורי בלימוד השפה, אלא להפך – נוצרה עלייה ממשית בדרישה, והאוכלוסייה נשארה מאוד מגוונת, מכל המגוון האתני והפוליטי בישראל. ואם לא די בכך, יש לא מעט לומדים שהצטרפו אחרי גל המהומות, וציינו במפורש שהאירועים האלימים הבהירו להם עד כמה חשובה התקשורת בערבית, וכמה חשוב שיכירו את השפה, ומהר".
"אחד ממנועי הפיתוח הבלתי צפויים היה הלומדים עצמם, שביניהם היו אנשים בעלי קשרים, שהציעו את עזרתם. כך התחלנו לפתח תוכניות לימוד לארגונים. שיתוף הפעולה שלנו עם התאחדות הסטודנטים הביא לכך ש-70 מלגאים ערבים מלמדים אצלנו כ-2000 סטודנטים ב-40 מוסדות אקדמיים. עוד 11 אלף אנשי צוותי רפואה לומדים ערבית בקורס שמותאם לצרכים ולמונחים רפואיים, תוצאה של שיתוף פעולה עם ההסתדרות הרפואית"
3 צפייה בגלריה
מגוון הלומדים משקף את מגוון הקבוצות בחברה, מכל הגילים. גילעד סוויט מעביר שיעור ערבית במדרסה
מה החזון, היעד הסופי של מדרסה?
דותן: "אנחנו לא מתיימרים להחליף את משרד החינוך. לא סתם שם הפרויקט הוא "מדרסה - לומדים לתקשר". זה הגיוני ומתבקש שהעברית, שהיא שפת הרוב, תהיה השפה המרכזית, וכל מי שחי במרחב הזה ילמד אותה. זה לא הגיוני ש-80 אחוז מהציבור הערבי בישראל אכן יודע לנהל שיחה בעברית, ורק שלושה עד חמישה אחוזים מהציבור היהודי בישראל יודעים לנהל שיחה בערבית. בלי שום קשר לפוליטיקה ורק על סמך הנתונים האלה - מי שמעוניין בשיפור החיים שלנו כאן ובתקשורת הדדית לא יכול לעשות את זה רק עם עברית. אין שום הדדיות כשמדובר בשפה אחת.
"בקנדה, למשל, לא מקבלים לשירות הציבורי עובדים שלא דוברים אנגלית וצרפתית. זה הגיוני, כי הם אמורים לתת שירות לדוברי שתי השפות. אצלנו, הרוב המוחץ של העובדים ברשויות - הביטוח הלאומי, מס הכנסה, קופות החולים, וכל מוסדות המדינה המשרתים את הציבור היהודי והערבי גם יחד - יודעים עברית בלבד. זה לא הגיוני. שפה היא מרכיב מרכזי בחייו של אדם, ובזכותה נוצרים קשרים ורצון ללמוד להכיר את האדם האחר ואת התרבות שממנה הוא הגיע.
"התחלנו את דרכנו כמעין הרחבה של החלום הפרטי של גילעד - שעוד אנשים ידעו לתקשר בערבית כמוהו – ומאוד נהנינו מהדרך. אבל עם הגדילה השתנו המטרות, וכיום השאיפה שלנו היא שכל אחד ילמד ערבית מדוברת, מהיסודי ועד התיכון, באופן מהנה ואפקטיבי. כזה שיאפשר לכולנו לתקשר במצבים יומיומיים ולקיים חיים משותפים".
אבל אם החזון יתגשם ומשרד החינוך יאמץ אותו - תישארו בלי עבודה.
דותן: "הפוך. תהיה לנו הרבה יותר עבודה. כשהמומנטום החברתי יגדל, אנשים ירצו ללמוד יותר וחשוב מזה - יצטרכו ללמוד יותר. המטרה היא שלתקשר בערבית יהפוך לסטנדרט. כשזה יקרה אנחנו נהיה שם ללמד את מי שלא למד, לחזק ולתרגל עם מי שכבר לומד, וליצור מסלולי למידה מיוחדים למקצועות, קהילות וגופים מכל החברה הישראלית".
מייל אוטומטי למשרד החינוך
סוויט ודותן לא מחכים שמישהו יקדם את החזון הזה למענם, אלא פועלים בכל הכוח לגייס לו תמיכה ציבורית. בימים אלה הם חברו לעמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי, והפיקו ביחד קמפיין רשת שנועד לעודד את משרד החינוך להחיל את לימודי הערבית מגיל צעיר, ולשנות את מתכונת הלימודים לידידותית יותר. כל סרטון מאפשר לצופים ללחוץ על לינק ששולח מייל אוטומטי למשרד החינוך, הקורא לו להיענות לדרישה העממית. שיא הקמפיין יצוין באירוע הערבית הגדול, מעין שיעור רב משתתפים ורב שותפים, שיתקיים בזום ובלייב מהאולפן, ביום שלישי, 22 ביוני, ב-18:00 (להרשמה לחצו כאן).
