בשיתוף הסוכנות היהודית
כשאמירה אהרונוביץ עשתה היסטוריה לפני שנתיים והפכה לאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד הניהולי הבכיר ביותר בסוכנות היהודית, המנכ"לית, היא לא תיארה לעצמה שהמינוי יעורר הדים וכותרות. גם היא תהתה בשאלה: האם על סיפו של העשור השלישי של ה-21, ידיעות על נשים בתפקידים בכירים צריכות למלא את עמודי החדשות?
הייתי רוצה להניח שלא נבחרתי בגלל או למרות שאני אישה, אלא כי מצאו אותי האדם הנכון ביותר, ואחרי שהרווחתי את זה ביושר ובעבודה קשה. ובכל זאת, היה משהו אמיץ בהחלטה של יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, וחברי ועדת החיפוש למנות אישה. אנחנו מוסד לאומי עם מטען היסטורי בן מעל 90 שנים, שהובל עשרות שנים על ידי דורות של נפילים, מנהיגים גדולים שכולם גברים. אנחנו ארגון מאוד מורכב, ולכן יש מסר מאוד חזק לעובדות ולעובדים בארגון שאין תקרת זכוכית. גם יצחק הרצוג וגם אני מאמינים מאוד בכוח הנשי, ומעודדים נשים להתמודד לתפקידי ניהול. זה מסר שאני מעבירה כל הזמן: אין חסם".
בשנה האחרונה מנהיגות נשית היא כבר לא מילה גסה. ערים ומדינות שהונהגו על ידי נשים התמודדו טוב יותר עם משבר הקורונה. מהו מבחינתך סגנון ניהול נשי?
"אני בהחלט חושבת שלניהול נשי יש ייחודיות וסגנון. אני נוטה לחשוב שהוא נדרש בעולם, והשנה האחרונה הייתה דוגמא טהורה לכך. מקוממת אותי הדעה לפיה לכאורה ניהול נשי הוא פחות אסרטיבי כי הוא יותר מכיל. אני חושבת שניהול נשי מביא שילוב מאוזן בין אסרטיביות לאמפתיה והכלה. הוא מתאים למציאות המורכבת שיש היום בעולם. הוא לא חי על ציר של מנצחים ומפסידים, לא מודד את עצמו ככה ולא מחפש להכריע רק בכוח של סמכות. זה ניהול שיש בו יותר מרחב אפור במובן החיובי, כזה שערוך להכיל ולשמוע מנעד רחב של קולות ודעות ומתוכן לפעול".
אהרונוביץ מקבילה את הניהול הנשי לתפקיד האימהי: "כאימהות אנחנו מוצאות יכולת ומקום להכיל ילדים שונים, עם צרכים, קולות ויכולות בחירה שונים. להיות משמעותי עבור כל אחד מהילדים, להניע אותם ולהצליח לפלס לעצמם דרך. ככה אני תופסת את התפקיד שלי גם כמנהלת. כמו שבמרחב הביתי אנחנו רוצות לפעול להביא שלום בית כשיש מחלוקות, כי הבית צריך לתפקד וצריכה להיות בו לכידות ואהבה וערבות - אותו דבר אנחנו מביאות למרחב הניהול הנשי".
7 צפייה בגלריה
בתמונה: שליחות של הסוכנות היהודית בדרכן לקהילות היהודיות בלוס אנג'לס וסן דייגו
(צילום: אלבום פרטי)
משבר הקורונה תפס את אהרונוביץ בשנה השנייה לתפקידה, אחרי שהובילה עם היו"ר יצחק הרצוג תוכנית אסטרטגית "לנתח ולדייק את הצרכים של הסוכנות עם כניסת הארגון לעשור העשירי, מתוך הבנה שהעולם היהודי השתנה באופן דרמטי. זיקקנו את ההמלצות בפברואר 2020 וקמנו לבוקר של הקורונה", היא אומרת.
״משבר הקורונה טרף את הקלפים והכניס את הארגון למצב חירום במסגרתו נפרסה רשת רחבה שנותנת מענה לעולים חדשים ולקליטתם בארץ ונותנת מענה הומניטרי וכלכלי לקהילות יהודיות בכל רחבי העולם, בייחוד הקטנות שבהן, שלא יכלו לספק את השירותים הבסיסיים לחבריהן, בסיוע הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד.
"השנה הזאת הנכיחה את חשיבות ארגוני התשתית ושל ארגונים גלובליים", אומרת אהרונוביץ. "את המונח 'אחריות' חוויתי בצורה הכי קיצונית ומובהקת בשנה הזו. בתום השנה, כמו הרבה ארגונים בעולם, גם אנחנו מנסים למצוא סוג של שיווי משקל מחודש, ולהבין איזה תפקיד צריך להיות לנו בליווי הקהילות בתקופת השיקום".
האישה שמנהלת את מבצעי העלייה בקורונה
מאז כניסתה של אהרונוביץ לתפקיד המנכ"לית לפני שנתיים, רשימת הנשים שמונו לתפקידי מפתח בסוכנות רק הולכת וגדלה. נכון להיום, כ-70% מעובדי הסוכנות היהודית הן נשים וכ-61% נשים מאיישות את תפקידי השליחים בכל רחבי הגלובוס.
"אנחנו ארגון שמייצר סביבת עבודה גמישה, תומכת ומוגנת לנשים צעירות, שמצליחות לאזן בין התא המשפחתי לבין העבודה", מעידה אהרונוביץ. "אני התחתנתי וילדתי שלושה ילדים במקביל לקריירה בסוכנות, ואני גאה שעוד ועוד נשים תפסו עמדות בכירות".
אחד המינויים הבולטים בשנה האחרונה הוא מינויה של אריאל די פורטו למנהלת אגף העלייה, היחידה שהיא לב ליבו של הארגון, שאחראי על עלייתם של יהודים מכל רחבי העולם. די פורטו (57), מוותיקות הסוכנות היהודית, הייתה במשך שנים מנהלת מבצעים מיוחדים בסוכנות והייתה אחראית על מבצעי עלייה נועזים כמו למשל עליית יהודי אלבניה בשנת 1989.
"הרומן שלי עם הסוכנות היהודית התחיל באיטליה, שם גרתי בתחילת שנות העשרים שלי", היא מספרת. "הקמתי ברומא תנועת יהודים צעירים והעיתונאי מאיר עוזיאל שהיה בשליחות, פנה אליי להצטרף לסוכנות היהודית ולטפל בעלייה. בשנת 1993 עליתי לישראל ומאז ועד היום עסקתי תמיד בנושאים של עלייה".
די פורטו מונתה למנהלת אגף העלייה ב- 2019, ועם פרוץ משבר הקורונה, נוסף לה תחום אחריות נוסף - ניהול חמ"ל עלייה מיוחד, שעוסק בהובלת מבצעי עלייה וחילוץ של עולים בצל מגבלות הקורונה בתמיכת משרד העליה והקליטה.
"אני מנהלת חמ"ל של חמישים אנשים, שעובד בשש שפות מסביב לשעון, ומפעיל עשרות אנשים בעולם. בשנת 2020 העלינו 21 אלף עולים חדשים מ-75 מדינות. במהלך השנה הזו היינו צריכים להיות יצירתיים, ולהתאים את עצמנו לכל הנהלים של סגירת השמיים", מספרת די פורטו על אתגרי השנה האחרונה.
במהלך השנים, ובייחוד בשנה האחרונה, פגשה די פורטו סיפורים קשים ומורכבים, שנכנסו לה ללב. "אני נשאבת לסיפורים של אנשים ונלחמת עבורם. היה לנו לפני כמה חודשים ניצול שואה מארצות הברית שאשתו נפטרה, הגופה הגיעה לקבורה בארץ, והוא לא יכול היה להגיע ולהתאחד עם הנכדים, ולהגשים את חלומו לעלות ארצה. התפקיד הזה דורש הרבה אמפתיה ויצירתיות, ולכן אני חושבת שזה מקצוע שמאוד מתאים לנשים".
די פורטו מספרת שאחד המקרים שהכי נגעו לליבה השנה היה סיפורה של אישה, שעברה התעללות בארץ מוצאה, נפטרה ממחלה קשה והשאירה מאחוריה ילדות יתומות במדינה מוכת קורונה. האמא לא מינתה אפוטרופוס, והיה חשש שהן יישלחו לבית יתומים. זה היה סיפור מאוד קשה, ולא ישנתי בגללו ימים ולילות. בסופו של דבר, בסיוע עם רשות האוכלוסין הצלחנו להביא את שתי הבנות לארץ ולאחד אותן עם קרובי המשפחה שלהם פה".
את נשארת בקשר עם האנשים שהצלת וסייעת להם לעלות ארצה?
"כן, עם חלק גדול מהם אני בקשר. אני מתעסקת בחיי אדם, אי אפשר שלא להיות מחוברת. הסיפור של האישה שנפטרה ממחלה קשה קומם אותי, אבל שמחתי מאוד לראות את הילדות מתאקלמות בארץ".
7 צפייה בגלריה
בתמונה: צעירות וצעירים מישראל ומהתפוצות מתנדבים בגאנה במסגרת פרויקט תן של הסוכנות היהודית, המפעיל מרכזי התנדבות בעולם
(צילום: פרויקט תן)
"אני יוצאת מן הכלל, והכלל לא שם"
פנינה אגניהו (39) היא עוד דמות מעוררת השראה ופורצת דרך בסוכנות היהודית, ששוברת כבר שנים תקרות זכוכית וקוטפת תפקידים בכירים בזה אחר זה. היא עלתה לישראל מאתיופיה עם אמה ועם אחותה בגיל שנתיים וחצי במסע מסוכן דרך סודן, שארך כמעט שנה.
כבר בצעירותה היא התבלטה ברוח היזמית ובמנהיגות שלה: היא ניהלה את מרכז הלל באוניברסיטת תל אביב, הייתה נציגה במועצה להשכלה גבוהה, שותפה למספר יוזמות חברתיות ובחגיגות ה- 66 לישראל נבחרה לאחת הנשים המשפיעות בישראל.
7 צפייה בגלריה
פנינה אגניהו, שמונתה לאחרונה למנהלת מערך השותפויות בסוכנות עם יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג.
(צילום: באדיבות הסוכנות היהודית)
"אני מאוד מאמינה בכוח נשי", מכריזה אגניהו. "אני בת לאמא שעלתה לבדה לארץ מאתיופיה וגידלה אותנו לבד. היא נדרשה לפתח עצמאות כלכלית ותרבותית במציאות חדשה. המודל שהיא הכירה באתיופיה הוא מאוד פטריארכלי, והיא בעיניי מובילת דרך. זה הדימוי שראיתי מולי בתור ילדה. אני תופסת את עצמי בתור אישה עצמאית וחזקה, וגם האחיות שלי הן כאלו. אני מאוד גאה באמא שלי, היא שיקפה לי המון אומץ".
לפני שבע שנים הצטרפה אגניהו לסוכנות היהודית ושימשה בתור שליחה בכירה בוושינגטון ("שם קיבלתי הבנה הרבה יותר מעמיקה מה זה להיות יהודי"). עם שובה ארצה, לאחר ארבע שנים, היא הצטרפה לצוות הבכיר של הסוכנות היהודית ביחידה לתכנון ולאסטרטגיה, ולפני שבועיים נכנסה לתפקידה החדש בתור מנהלת ‘שותפות ביחד׳, מערך בינלאומי של שותפויות בין קהילות יהודיות ברחבי העולם לבין קהילות בישראל.
נוח לך שמקטלגים אותך בתור האישה האתיופית ששוברת תקרות זכוכית?
"זה מרגיש לי לפעמים לא נוח", מודה אגניהו. "זה אומר שאני יוצאת מן הכלל, והכלל לא נמצא שם. אני מבינה שמפרגנים לי, ואני כל הזמן מסתכלת פנימה, ובודקת עם עצמי אם זה מקנה לי לגיטימציה. אני מבינה את ההתרגשות, כי בסופו של דבר הגעתי ממדינת עולם שלישית ועשינו אדפטציה לעולם הליברלי בישראל. זה דורש להבין שאתה לא מתחיל מאותה נקודת פתיחה".
אגניהו רק שבועיים בתפקיד, אבל יש לה כבר חזון ושאיפות לתפקיד החדש. "הייתי רוצה ליצור שותפויות לא רק מבוססות גיאוגרפיה, אלא מבוססות על נושאים שבליבת העם היהודי ושקשורים לדור הפרוגרסיבי, שמתרחק מהזהות היהודית שלו, כמו למשל, העולם הלהט"בי. החזון שלי הוא לפצח נקודות חיבור נוספות בעולם היהודי שיחזקו את הקשר בין חלקיו השונים של העם היהודי".
בשיתוף הסוכנות היהודית
פורסם לראשונה: 16:35, 07.03.21
