צפו בריאיון באולפן ynet עם ליאת אנשל:
בשנת 2012 ניסה בן זוגה של ליאת אנשל לרצוח אותה באכזריות בדקירות סכין ואף ניסה לדרוס אותה במכוניתו והכול מול עיניו של בנם בן השנתיים ושמונה חודשים. שלשום, לאחר 9 שנות מאסר בלבד, הוא צפוי להשתחרר, וזאת לאחר שהטריד אותה מהכלא ללא כל פיקוח עליו מצד המשטרה, עם חשש ממשי לחייה.
"זה קרה בדיוק היום לפני תשע שנים", מספרת ליאת אנשל באולפן ynet. "אני הגשתי את תביעת המזונות, זה היה יום שבו הוא קיבל את הילד להסדרי ראייה. התקשרו אליו והקריאו לו חלקים מהתביעה והוא התמלא בזעם. אני שם סיפרתי את כל האמת, כל מה שקרה במהלך הזמן שהייתי איתו, והקריאו לו את זה ואז הוא התמלא בזעם. הוא נסע לבית שלו, הצטייד בשני סכיני קומנדו, באורכים של בין 15-13 ס"מ".
"הוא נסע עם הילד אליי, כשהסכינים בתוך הרכב, אני לא ידעתי משום דבר. ואז, כשהוצאתי את הילד מהרכב שלו, והילד מופנה כלפיו, ואני לא רואה מה קורה מאחוריי, הוא בעצם תקף אותי בדקירה הראשונה, שלוש דקירות מאחורה. ואז כבר הספקתי לשים את הילד שלי על כיסא הבטיחות ומה שקרה אחרי זה, הוא נתן לי בוקס לפנים ומכות בכל הגוף וניסה שאמות בתוכו, בתוך הרכב, כי היה צלון. הצלחתי איכשהו לקום, הוא כבר לקח את הילד וחטף את הילד בעצם, אבל אני מסתכלת הצידה והוא דורס אותי עם הרכב, כדי לוודא הריגה".
מטורף לגמרי הדבר הזה, זה פשוט בלתי נתפס. הוא ישב תשע שנים בכלא, במהלך השנים האלה, אם אני מבין נכון, הוא המשיך לאיים עלייך?
"הוא הטריד אותי בטלפון. בשנת 2014 התקשרו אליי כל מיני אנשים. התלוננתי במשטרה. נגד אחד הוגש כתב אישום והתלוננתי".
את חוששת לחייך? הוא השתחרר מהכלא ביום שישי.
"בוודאי, אני עכשיו בהרגשה לגמרי אחרת. אני מתביישת במדינה שלא מגינה עליי, שאפילו לא הצמידו לו איזשהו אזיק אלקטרוני, שהוא משוחרר כאילו הוא לא עשה כלום. בסדר, אז הוא שילם את החוב שלו לחברה, אבל הפחד והחששות שיש לי, אני לא יכולה לתאר את זה. אני הרי בפוסט-טראומה, אני והבן שלי, כי בזמן התקיפה כל הדם שלי ניתז לעבר הבן שלי, הוא היה עד לכל, הוא צרח צרחות נוראיות. הוא סיכן בנסיעה מטורפת את הבן שלי, בנס לא הייתה תאונת דרכים. אז אני חוששת, התקינו לי מצלמות אבטחה ואני כל הזמן בודקת כי הוא מסוגל להכל".
הוא אמר משהו, שברגע שהוא ישתחרר, הוא ייצור איתך קשר או יבוא או ירצה לפגוש אותך? זה על הפרק, הוא דיבר על זה?
"הוא לא אמר, אבל יש בינינו הליכים משפטיים שאני מנועה מלפרט אותם. הליכים שגם שלא אפשרו לי להשתקם בכלל, ועכשיו אין לי מושג איך בגלל זה יתנהל, כי אני בתוך בית משפט לא יכולה להיות בנוכחות שלו כי זה מחזיר אותי לטראומה. יש לי תחושות נוראיות בגוף, יש לי פוסט-טראומה ממה שהוא עשה לי, לי ולבן שלי".
הדר גיל-עד, כתבת הרווחה של ynet וידיעות אחרונות מרחיבה: "אחד הדברים שהכי בולטים במקרה של ליאת, זה חוסר הוודאות, החשש והחרדה שהיא נאלצת לחוות בימים האלה. ליאת עד עצם היום הזה לא יודעת האם נעשה איזשהו טיפול או שיקום המיועד לגברים המבצעים עבירות של אלימות במשפחה, כשהוא היה במאסר. ובנוסף, היא לא יודעת האם נעשתה איזושהי הערכת מסוכנות עבורו, לפני השחרור. כלומר, מדובר במצב שבו האדם לא הביע, לפחות לא בפניה, איזושהי חרטה על המעשה, מצד אחד. מצד שני, המערכת לא פועלת מולה בשקיפות ולא משתפת אותה האם נעשו טיפולים כלשהם, טיפולי שיקום, כאלה ואחרים כדי למנוע מצב שחס וחלילה הוא יפגע בה עוד פעם. זאת לצד זה, שאין לה הגנה ממשית שניתנת לה על ידי המדינה בימים אלה והיא בעצם נאלצת לחיות בחשש ובפחד".
מה הרשויות עושות בכלל עם מקרה כזה?
"צריך לזכור שעבירות של אלימות במשפחה הן בעצם העבירות היחידות שמאלצות את קורבן העבירה להיות עדיין בקשר עם הפוגע שלו, גם אחרי שהוא משתחרר ממאסר. לליאת ולאותו אדם שניסה לרצוח אותה, יש ילד במשותף, מה שאומר שלא ניתן שלא יהיה ביניהם קשר אחרי השחרור וזה מצב מאוד, מאוד מורכב".
"עכשיו, חשוב לי לציין דבר נוסף. הנושא של שיקום וטיפול באסירים, באופן כללי, אבל בטח באסירים שנשפטו על עבירות של אלימות במשפחה הוא קריטי. המדינות היחידות שהצליחו איכשהו להפחית את הנתונים של אלימות במשפחה זה מדינות ששמו לנגד עיניהן, בראש ובראשונה, את הנושא של טיפול ושיקום".
"יש בידינו את הנתונים שפורסמו בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שלפיו קרוב ל-33 אלף אסירים פליליים תושבי מדינת ישראל שוחררו מבתי הסוהר בין השנים 2020-2016, אבל רק כ-77% מהם שוחררו ללא מגבלות או פיקוח. זה המון, המון אסירים שמשתחררים מבלי שנעשה איזשהו טיפול מנע כדי שימנע מהם לבצע את אותו הפשע בהמשך".
"כ-37% מהאסירים שנכלאו בגין עבירות של אלימות במשפחה לא טופלו באף אחת ממסגרות השיקום הרלוונטיות של שירות בתי הסוהר. אלו נתונים מבעיתים. מתוך נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רק מיעוט של הגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגן משתלבים בטיפול במסגרת כלשהי. רוב האסירים של אלימות במשפחה משתחררים לקהילה ללא פיקוח או תנאים מגבילים כלשהם, גם אם רמת מסוכנתם גבוהה. והנתונים האלה שאנחנו מדברים עליהם היום בעצם מאלצים את ליאת לפנות לשוק האזרחי כדי לקבל איזושהי הגנה".
"שומרות על ליאת"
קבוצת "בונות אלטרנטיבה" היא קבוצת לחץ פרו-אקטיביסטית וא-פוליטית של נשים בכירות במגוון ענפים במשק, ששמה לעצמה למטרה להביא לשינוי כלל מערכתי, להשפיע על סדר היום החברתי והתקשורתי לקידום נשים ולשוויון מגדרי וכן למלחמה באלימות נגד נשים בישראל.
הקבוצה לא יכלה להישאר אדישה למקרה של ליאת, ושל נשים נוספות במצבה, והרימה קמפיין גיוס המונים בשם "שומרות על ליאת" המתנהל באתר ביאקטיב - מימון המונים המתמחה במאבקים משפטיים וציבוריים. מטרת הקמפיין היא מימון פתרון אבטחתי חדשני לנשים של עו"ד רביה-טל סלומון, היזמית והמייסדת של העמותה, ומי שהקימה את המיזם בעקבות אירוע רציחתה של מיכל סלה
. היוזמה מעניקה פתרון לעובדה שנשים שמאוימות בישראל חיות תחת פחד, והמוצא המוצע להן על ידי המדינה הוא להתחבא במעון לנשים מוכות. כמו כן, בעמותה לאבטחת נשים הבחינו בכך שהטלפון הנייד בכל המקרים המוכרים, לא היווה פקטור הגנתי בשום צורה. ובעצם גם אם המותקפת הצליחה לחייג למשפחה או למשטרה, הסרבול להסביר ולהבין מה קורה הוא בלתי אפשרי.
סלומון הבינה שהפתרון לבעיה הנוראית הזו מורכב מצד אחד מטכנולוגיה - מכשיר עם הקלטה פלוס GPS, ומהצד השני ממוקד מאויש 24/7 שמוקפץ בלחיצה על לחצן המצוקה שעל גופה, ומזניק משטרה. העמותה מאבטחת היום עשרות נשים 24/7, מזניקה משטרה ומלווה אותן על הקו עד שיגיעו לנקודת הציון שניתנה. מהניסיון שלהן תוך ארבע עד שבע דקות המשטרה מגיעה למקום.
ביום חמישי האחרון הותקנו מצלמות בביתה של ליאת אנשל, והקמפיין פועל לגיוס תקציב לממן את העלויות הגבוהות של אבטחה למשך זמן.
