בשיתוף עלם
בשנים האחרונות, אנחנו שומעים יותר ויותר סיפורים קורעי לב על נערים ונערות שלא מוצאים את עצמם בחברה בה הם חיים. הם נפלטים מהקהילה, בודדים, מבולבלים וחסרי אונים. רבים מהם מגיעים לרחוב ומתדרדרים להתנהגויות עברייניות ואובדניות ולשימוש באלכוהול ובסמים.
למרבה הצער, לא מעט סיפורים של נוער נושר שחי ברחוב מסתיימים בטרגדיות. נחמן מליחי (23) היה יכול בקלות להיכנס לסטטיסטיקה העגומה הזו, אבל תעצומות נפש אדירות, כוח רצון, עקשנות ותמיכה - בעיקר רגשית - של עמותת עלם, סייעו לו להשתקם, לצאת מהרחוב, ולהפוך לאיש חינוך מסור ובעל חזון.
1 צפייה בגלריה
"היו ניסיונות לחזור הביתה, אבל זה אף פעם לא החזיק מעמד". נחמן מליחי
(צילום: אלבום משפחתי)
בימים אלו יצאה עמותת עלם בקמפיין, שקורא לעובדים, מתנדבים ובוגרי עלם, לשמש בתור שגרירים ולסייע לה בגיוס תרומות. כמו רבים מהעמותות בארץ ובעולם, גם עלם נאבקת בעקבות משבר הקורונה בהידלדלות המשאבים והתרומות הפרטיות. תרומות אלו הן חמצן לנערים כמו נחמן, שמוצאים במרכזי עלם ברחבי הארץ משענת ותמיכה. היום הוא היום האחרון לגיוס הכספים. בואו לתרום לעלם.
לכתבות נוספות
נחמן מליחי נולד בצפת למשפחה של חוזרים בתשובה. "זאת הייתה חזרה קיצונית, הם נכנסו לקהילה דתית סגורה", הוא מספר. "אני הבכור בין תשעה אחים. אמא שלי הייתה עקרת בית ואבא למד בכולל. לא היה הרבה כסף, והיו בעיות עם תלמוד התורה. בקהילה עצמה היו גם בעיות של אלימות ומיניות, ובסופו של דבר אבא שלי הוציא את כולנו משם. מהנקודה הזו הכל התפרק".
הקשיים והטראומות מהקהילה הסגורה, בשילוב יחסים נפיצים עם אביו, הובילו את נחמן מחוץ לדת ומחוץ לבית הוריו. בגיל 13 הוא הוריד את הכיפה והחל במסע התבגרות ארוך וקשה, שכלל התגלגלות בין עשרות מסגרות ובעיקר חיי נדודים ברחוב.
"היו ניסיונות לחזור הביתה, אבל זה אף פעם לא החזיק מעמד. אבא שלי ואני היינו מתפוצצים אחד על השני מהר מאוד. אמא שלי מאוד רצתה שאחזור, אבל אבא שלי פחד שאקלקל את האחים שלי".
מילד טוב שרק לפני רגע חגג בר מצווה, נחמן הפך לחתול רחוב משופשף, שחי מן היד אל הפה. במשך מספר שנים הוא התגורר במקומות מחסה מאולתרים - ביערות, במקלטים, בבתים נטושים ואפילו בגני משחקים. משם הדרך לאלכוהול, לסמים ולהתנהגות עבריינית - הייתה קלה.
תאר איך זה להיות ילד רחוב.
"הייתי רגיל לא לישון בלילות, עישנתי גראס והסתובבתי כל היום עם עוד חברים. גרנו בזולות ובמקומות נטושים עד שהיו מגלים אותנו ומוציאים אותנו. בגיל 16 התחלתי לצאת עם חברים למסיבות טבע, וזה היה השלב שבו התחלתי להשתמש בסמים יותר קשים כמו LSD ופטריות. הסמים נתנו לי תחושה שלא הרגשתי שנים. הייתי חסר ביטחון עצמי, והרגשתי מסכן, ופתאום טריפ אחד העיף אותי לשמיים".
"חום ואהבה - זה מה שהציל אותי"
מלחמת ההישרדות היומיומית וחוסר היכולת להשתלב במסגרות, גרמו לנחמן להתדרדר עוד יותר ולמצבו הנפשי להתערער. אבל בתוך המציאות הקשוחה, הוא גילה נקודת אור בדמותה של עמותת עלם.
"הייתי הולך קבוע למרכז הנוער 'הפוך על הפוך' של עלם בצפת שלוש או ארבע פעמים בשבוע. הייתי מחכה בחמישה לחמש שיפתחו את דלתות המרכז. לא היה לי כלום, שם קיבלתי אוכל ושתייה, אבל בעיקר - מישהו לדבר איתו. הייתי זקוק מאוד לאוזן קשבת, רציתי לדבר, לשתף ולספר. היה חסר לי תשומת לב. בעלם פגשתי הרבה אנשים שעזרו לי. שרה שבע שאול, שהיום מנהלת את המרכז, הייתה לוקחת אותי לא פעם אליה הביתה ונותנת לי לאכול".
מרכז הנוער של עלם בצפת, מעיד נחמן, היה הבית השני שלו מרבית שנות התבגרותו ברחוב. "הם היו רק מקשיבים לי, לא ניסו לדחוף לי שום דבר. הייתי מאוד דעתן ועקשן, וגם מאוד פגוע. לא הייתי מוכן בשום אופן לחזור הביתה להורים, זה לא היה בא בחשבון, והם לא ניסו לשכנע אותי. ב'הפוך על הפוך' קיבלתי הרבה חום ואהבה. זה משהו שהיה חשוב לי, זה בעצם הציל אותי. זאת הרגשה מיוחדת שמישהו רואה אותך, הערך העצמי שלך עולה. הרב קרליבך אמר שכל מה שילד צריך בעולם, זה מבוגר אחד שיאמין בו".
רבים מהפרויקטים של עלם פועלים בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם משרד הרווחה, שותף ותיק של העמותה בסיוע וטיפול בבני נוער, צעירים וצעירות בסיכון.בזכות המפגש המחזק והמחבק עם אנשי עלם, נחמן התחיל להרים את הראש מעל המים, ולהרגיש יותר בטוח בעצמו. לקראת גיל 18, הוא החליט להשלים בגרויות ולהתגייס לצבא. "יש לי ראש, אז תוך 3 חודשים סיימתי את כל הבגרויות. תמיד היו לי שאיפות ורצונות, וברגע שאני קובע לעצמי מטרה - אני עומד בה".
אחרי שירותו הצבאי בחטיבת כפיר ולאחר מכן במחנה עופר, ולאחר שנים שהיה עסוק בהישרדות יומיומית, נחמן מצא את הזמן לעשות תשובה ולחזור אל הדת. במקביל, הוא החל בלימודיו האקדמיים במסלול לתואר בחינוך חברתי.
היום נחמן בן 23, נשוי באושר ואב לילד בן שנה. הוא חי חיים דתיים, "אבל לא קיצוניים. אני בנאדם מאמין, אבל מתוך מקום של אהבה וקבלה", הוא מדגיש. הוא ביחסים טובים עם משפחתו וגם עם אביו ("היום אנחנו חברים טובים, ואני יכול להבין אותו"). במקביל ללימודיו האקדמיים, נחמן מתנדב באותו מרכז נוער של עלם ששינה את חייו לפני כמה שנים - הוא מלווה שני נערים מרקע דומה לשלו.
מה ילדים במצב שלך צריכים שאתה לא קיבלת?
"ילדים שיצאו מקהילות חרדיות - צריך לדעת איך לגשת אליהם, כי יש בזה הרבה מורכבויות. אבל בסופו של דבר הם צריכים חום ואהבה. הם צריכים שיקבלו אותם כמו שהם, בלי לשנות אותם. מה שאני הייתי צריך זה פחות אוכל ומקום לישון, עם זה הסתדרתי לבד טוב מאוד. היה חסר לי מישהו שיראה אותי. עד שהגעתי למקומות האלו לקח הרבה זמן, ולעלם כמובן יש חלק מרכזי בסיפור הזה".
החלום שלו עוד מגיל 16, מספר נחמן, הוא להקים חווה חקלאית לנוער. "זו בעצם הסיבה שהלכתי ללמוד. אני רוצה להקים מקום שייתן לנערים משהו שלי לא היה. מקום שייתן להם מלבד אוכל ולינה גם תחושה שרואים אותם. נערים כמוני שחיים ברחוב או בפנימיות מלאים בטוב, אבל הם לא מאמינים בעצמם. מספיק שמישהו אחד יראה אותם, וזה יגרום להם לרצות חיים אחרים".
בימים אלו נמצאת עלם בקמפיין גיוס המונים גדול, "קמפיין שגרירים", על מנת שהעמותה תוכל להמשיך ולסייע לבני הנוער, הצעירים והצעירות בסיכון.
בשיתוף עלם
