נערים רבים כמו לינה נמצאים היום בקצה רצף הסיכון, שמתבטא בין היתר בהתנהגויות עברייניות, זנות, שימוש בסמים ואובדנות. היינו רוצים לחשוב שתקופת הקורונה והסגרים מרחיקים את הנוער מהרחובות, אך בן דנן מפריכה את ההנחה הזו ומפתיעה בנתון מדהים: "יש עלייה בלתי תיאמן של פניות. מגיעים אלינו אנשים בלי שנצטרך לאתר אותם. אני שמחה שפונים אלינו עצמאית, אבל עצוב לי שהרבה נערים נכנסו למעגל הזה. הנוער נמצא בבתים, רבים מהם נפגעים בתוך המשפחה. יש הרבה ניסיונות אובדניים ופגיעות עצמיות. מעבר לכך, הרשתות מלאות באפליקציות ובפורומים שמדרדרים נערים לזנות, ובשנה האחרונה זה רק הולך וגובר".
בן דנן מדברת בנימת חירום של ממש, בייחוד לנוכח העובדה שמשבר הקורונה פגע קשות לא רק בבני נוער, אלא גם בהיקף התרומות לעמותת עלם, שכבר כמעט 40 שנים משמשת בעבור נוער בסיכון כתובת אמיתית לתמיכה, סיוע והשתלבות מחודשת בקהילה. בימים אלו יוזמת העמותה קמפיין, שקורא לעובדים, מתנדבים ובוגרי עלם, לשמש בתור שגרירים ולסייע לה בגיוס תרומות. כל אחד יכול לעזור במשימה, ולהציב לעצמו יעד של גיוס, ממאות ועד אלפי שקלים.
"חשוב לי להדגיש שאנחנו באמת במצב חירום. הקורונה הקצינה את כל המצוקות של בני הנוער, ומצד שני - המשאבים שלנו בעמותה הידלדלו. קשה לי לתאר במילים מה קורה בשטח, ואת ההחרפה במצבם של בני הנוער. אני רואה אותם וכואב לי. אני לא רוצה שהם לא יוכלו לקבל סיוע. הקמפיין הזה חשוב וככל שנצליח לגייס יותר כספים, כך נוכל לסייע להם יותר".
בשיתוף עמותת עלם
הסיוט של לינה התחיל כשהייתה רק בת 10. אמה, מכורה לסמים, החלה להזמין גברים זרים הביתה, ולמכור את גופה של ביתה הקטנה תמורת כסף מהיר למנה הבאה. במשך שבע שנים מסויטות, לינה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), שנולדה למשפחה מוסלמית באזור הצפון, עברה מידי יום פגיעות מיניות ואלימות קשה. "הייתי מדממת שעות במיטה, בכיתי המון ולא היה לי עם מי לדבר. לא האמנתי שאמא תעשה דבר כזה לילדה שלה", היא מספרת היום, 4 שנים אחרי.
היא נערה עדינה וביישנית בת 21, ולא קל לה לחשוף את הפצע שמגליד לאט. "פחדתי שאמא תעשה את זה גם לאחים הקטנים שלי", היא מסבירה למה היה לה כל כך קשה לעזוב את בית הזוועות, שבו הייתה כלואה במשך שבע שנים. שבע שנים אובדניות, חסרות כל תקווה ואמונה לעתיד טוב יותר. שבע שנים שבהן פגעה בעצמה באופן יומיומי, פעמיים ואפילו שלוש פעמים ביום, וברחה לסמים ולאלכוהול.
בגיל 17 מכר של לינה הבין שהיא נמצאת בסכנה ממשית, והכיר לה את ירדן בן דנן, אז רכזת איתור בעמותת עלם, והיום מנהלת מטה בתחום קצה ונערות בעמותה. "האלה המושיעה שלי", קוראת לה לינה.
בן דנן מנהלת את אחד מתחומי הפעילות המאתגרים בעמותת עלם. "רכז איתור זו בעיקר עבודת רחוב", היא מספרת. "אנחנו יוצאים החוצה לרחוב, מאתרים את בני הנוער בזירה שלהם, אם זה בזולה, במכון ליווי או בגן הציבורי. אנחנו לומדים את הדינמיקות של הרחוב, מכירים את הדמויות ונטמעים בסביבה. לאט-לאט אנחנו מייצרים קשרים עם בני הנוער והצעירים, ועם הדמויות הפחות חיוביות שסובבות אותם".
בן דנן מדגישה שעבודה עם בני נוער בסיכון מתחילה תמיד בחוסר אמון מצדם. "בגלל העבר שלהם, הפגיעות שעברו בבית. אנחנו מתחילים מנקודת פתיחה של חוסר אמון ושל התנגדות, ומשם מתחיל חיזור", היא מסבירה. החיזור הוא תהליך איטי אך עיקש, והוא כולל שיחות בגובה העיניים ללא שיפוטיות, הזמנה לשתייה, לארוחה חמה או למיטה להניח עליה את הראש במרכזי הנוער והצעירים הפזורים ברחבי הארץ. רבים ממרכזים אלו פועלים בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם משרד הרווחה, שותף ותיק של עמותת עלם בסיוע וטיפול בבני נוער, צעירים וצעירות בסיכון. בימים אלו נמצאת "עלם" בקמפיין גיוס המונים גדול, על מנת שהעמותה תוכל להמשיך ולסייע לבני הנוער, הצעירים והצעירות בסיכון. לתמיכה בעלם כנסו.
לינה מודה שגם היא הייתה חשדנית כלפי ירדן כשרק פגשה אותה. "חשבתי לעצמי שאם אני לא יכולה להאמין למשפחה שלי, למה שאני אאמין לאנשים מבחוץ? אבל גיליתי שיש אנשים טובים שנותנים יד, ואסור לוותר על החיים. נכון שאנשים כמוני עברו הרבה, אבל הייתי חייבת לצאת ולדבר".
בן דנן מספרת על מפגש ראשון מאוד מפוחד מצד לינה. "היא הייתה סגורה, מבוישת ולא יצרה קשר עין. חשבתי שהיא בכלל לא מדברת עברית, המכר שלה תרגם לה. כמה שעות אחרי שנפגשנו, היא שלחה לי הודעה בעברית וכתבה שהיא מודה לי. היא למעשה הזמינה אותי לקשר, וזה קרה יחסית מהר. אני יכולה לחזר אחרי נערים במשך שמונה חודשים עד שהם מושיטים יד. התחיל ביננו קשר, אבל במשך תקופה ארוכה היא בחנה אותי, חששה שאנטוש אותה. הייתי צריכה להעביר לה את התחושה שאנחנו ביחד ושהיא לא לבד".
בן דנן מספרת שעד מהרה הקשר עם לינה הפך להיות משמעותי ומשנה חיים גם בעבורה. "עם לינה הרשיתי לעצמי להיות ירדן. להסתכל אליה בגובה העיניים. למדתי מלינה על אותנטיות בקשר, על היכולת להתגבר, על תקווה, כוח רצון, פרופורציות בחיים וכנות. היא גם לימדה אותי המון על עצמי באופן אישי ומקצועי, לימדה אותי איזו אשת מקצוע אני רוצה להיות".
היום לינה גרה בדירה שכורה, מנהלת חיים עצמאיים וממשיכה לשקם את עצמה. היא מתחילה לדבר על העתיד כמו ללכת ללמוד, ומספרת שהחלום שלה הוא להיות מדריכה לנערות בדיוק כמו המושיעה שלה, ירדן. "אני רוצה למסור מסר לכל אדם ולכל נערה", היא מכריזה בהתרגשות: "אל תפחדו ואל תשתקו. אם אתם מכירים מישהו שעובר דברים כמו שאני עברתי, תדווחו. אל תתנו לנערים לעבור טראומות כאלו. אני מקווה שאף אחד לא ישתוק יותר לעולם".
"הקורונה מדרדרת נערים רבים למצבי קיצון"
נערים רבים כמו לינה נמצאים היום בקצה רצף הסיכון, שמתבטא בין היתר בהתנהגויות עברייניות, זנות, שימוש בסמים ואובדנות. היינו רוצים לחשוב שתקופת הקורונה והסגרים מרחיקים את הנוער מהרחובות, אך בן דנן מפריכה את ההנחה הזו ומפתיעה בנתון מדהים: "יש עלייה בלתי תיאמן של פניות. מגיעים אלינו אנשים בלי שנצטרך לאתר אותם. אני שמחה שפונים אלינו עצמאית, אבל עצוב לי שהרבה נערים נכנסו למעגל הזה. הנוער נמצא בבתים, רבים מהם נפגעים בתוך המשפחה. יש הרבה ניסיונות אובדניים ופגיעות עצמיות. מעבר לכך, הרשתות מלאות באפליקציות ובפורומים שמדרדרים נערים לזנות, ובשנה האחרונה זה רק הולך וגובר".
בן דנן מדברת בנימת חירום של ממש, בייחוד לנוכח העובדה שמשבר הקורונה פגע קשות לא רק בבני נוער, אלא גם בהיקף התרומות לעמותת עלם, שכבר כמעט 40 שנים משמשת בעבור נוער בסיכון כתובת אמיתית לתמיכה, סיוע והשתלבות מחודשת בקהילה. בימים אלו יוזמת העמותה קמפיין, שקורא לעובדים, מתנדבים ובוגרי עלם, לשמש בתור שגרירים ולסייע לה בגיוס תרומות. כל אחד יכול לעזור במשימה, ולהציב לעצמו יעד של גיוס, ממאות ועד אלפי שקלים.
"חשוב לי להדגיש שאנחנו באמת במצב חירום. הקורונה הקצינה את כל המצוקות של בני הנוער, ומצד שני - המשאבים שלנו בעמותה הידלדלו. קשה לי לתאר במילים מה קורה בשטח, ואת ההחרפה במצבם של בני הנוער. אני רואה אותם וכואב לי. אני לא רוצה שהם לא יוכלו לקבל סיוע. הקמפיין הזה חשוב וככל שנצליח לגייס יותר כספים, כך נוכל לסייע להם יותר".
בימים אלו נמצאת עלם בקמפיין גיוס המונים גדול, "קמפיין שגרירים", על מנת שהעמותה תוכל להמשיך ולסייע לבני הנוער, הצעירים והצעירות בסיכון. לתמיכה בעלם כנסו
בשיתוף עמותת עלם
פורסם לראשונה: 18:30, 27.12.20
