בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
(צילום: משה מזרחי)
שבועיים עברו מאז הושקה הממשלה החדשה, שמורכבת משמונה סיעות שונות - המספר הגבוה ביותר שהיה אי פעם בקואליציה במדינת ישראל. עד כמה הממשלה הנוכחית יכולה לפתור את המשבר החוקתי שנוצר בשנים האחרונות? מה צפוי להיות עם הפיצול של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואיפה עובר הקו בין הרשות המחוקקת ובין בית המשפט?
על מנת לענות על שאלות אלו אירחנו באולפן את יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה; יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה; וד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, מרצה בכירה למשפט חוקתי בקריה האקדמית אונו. צפו בדיון בראש העמוד
יוחנן פלסנר פותח את הדיון ומציין כי ערב השבעת הממשלה, עמדה ישראל על ספו של תהום חוקתית. "אני בעיקר מדבר על הרצון לעשות פוליטיזציה של מינוי שופטים, של הפקידים והיועצים המשפטיים בשירות הציבורי, ולמעשה, ריכוז קיצוני של כל הסמכויות בידיים של הקואליציה. זה מנוגד לכל ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל".
יובל שני טוען כי הסיבה למשבר נעוצה בעובדה שישראל נטולת חוקה. "כמעט בכל מדינות העולם יש חוקה, וחוקה זה מסמך שקשה לשנות אותו. הוא מחייב פרוצדורה ארוכה, רוב מיוחס. מציאות שבה אין חוקה ואין מסורת פוליטית, מביאה אותנו למצב של חולות נודדים חוקתיים. זאת אומרת, כל ממשלה יכולה בכל רגע נתון לשנות את כללי המשחק בצורה יסודית. לופ הבחירות שהיינו בו נבע מהעובדה, שראש הממשלה לשעבר רצה להגיע למספר הקסם של 61 כדי לשנות את יחסי הכוחות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, בין היתר אולי כדי לעזור לו במשפט הפלילי שהוא נמצא בו".
ד"ר הוסטובסקי ברנדס מסכימה כי ללא חוקה, המדינה נמצאת בסכנה. עם זאת, הפתרון למשבר החוקתי, לדבריה, הוא איננו מיידי. "לא ניתן לכבות את השריפה עם פלסטר. גם אם כרגע אפשר לקושש רוב, שיאפשר לשנות את המצב, המטרה צריכה להיות גיבוש קונצנזוס רחב, הסכמה רחבה חוצת מפלגות כפי שאנחנו מצפים מחוקה, מנורמה חוקתית".
בשנה האחרונה אנו עדים למגמה מדאיגה של אי אמון ציבורי בבית המשפט העליון. פרופ' שני מציין כי על מנת לחזק את מערכת המשפט יש לנקוט במספר צעדים. "אם יהיה קונצנזוס רחב יחסית סביב חוק יסוד החקיקה, שמגדיר מהם גבולות הגזרה, שמקשה על שינויים תכופים בחוקי היסוד, וגם מעגן אחת ולתמיד את חלוקת העבודה בין הכנסת לבין בתי המשפט - אנחנו מקווים שתהיה הפסקת אש חוקתית שתקטין את גובה הלהבות".
יוחנן פלסנר מסכם ומציין כי האתגר הראשון והמיידי, שעומד לפתחה של הממשלה החדשה, הוא בראש ובראשונה העברת תקציב. "בהנחה שיצליחו, הממשלה תקבל אופק אחר לחלוטין. האתגר המשמעותי הבא יהיה להתאמץ לייצר הסכמות, למרות שזה קשה. זה מבחן המנהיגות של בנט, של לפיד ושל כל ראשי הסיעות". צפו בדיון בראש העמוד
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
