בשיתוף אור שלום
סיפור חייה של גל אף פעם לא היה פשוט. עוד כשהייתה ילדה קטנה המצב הכלכלי הקשה בבית הביא לסכסוכים וריבים בין הוריה. היא התגוררה יחד עם אביה בחדר אחד אצל הסבתא. כשמלאו לה שש הועברה לגור עם אימה בעיר אחרת אך לאחר חמישה חודשים בלבד החזירו אותה לאביה והיא נאלצה להתחיל את כיתה א' באיחור. מאז נותק הקשר עם אימה. "הייתי ילדה עצובה ושמנה כתוצאה מאכילה רגשית. עשו עליי חרם והייתי המון זמן לבד", נזכרת גל בכאב על אותה התקופה".
בגיל תשע, אביה שגידל אותה לבד, חלה ונפטר במפתיע. בלילה הראשון היא ישנה אצל הדודה והדוד ומהרגע הראשון הם ידעו שלא יתנו לה ללכת למקום אחר. וכך, הסידור שהיה תחילה זמני הפך קבוע, הדודים הוגדרו כאומנת קרובים ולוו על ידי ארגון "אור שלום". תחת קורת הגג שלהם היא נשארה עד הגיוס לצבא. "בהתחלה הייתי בשוק כי זה היה שונה מהבית שבו גדלתי. הם היו זוג אמיד. בפעם הראשונה קנו לי בגדים חדשים וציוד ללימודים. התחלתי לאכול מסודר והייתי פחות תוקפנית וכועסת".
גל סיימה את כיתה יב' והתגייסה לצבא. בשלב מסוים, היא שוחררה בעקבות קשיים שהתעוררו במהלך השירות, הדודים התקשו לקבל זאת וגל החליטה לעזוב. "בהתחלה ישנתי אצל אנשים שכתבתי להם דרך האינסטגרם. פשוט כתבתי: 'מי יכול לתת לי לישון אצלו'. אחר כך ישנתי בדירות שהיו בהן סיטואציות לא סבבה בכלל. גרתי חודש וחצי אצל מכר שהיה איתי בתנועת נוער כשהייתי צעירה והתגלגלתי בין דירות".
חייה של גל השתנו כשבאותה תקופה החליטה לאזור אומץ ולהתקשר לרכזת המלווה את הבוגרים בארגון "אור שלום" שהכירה בסוף כיתה י"ב. "כבר בשיחה הראשונה הרכזת הציעה לי להגיע לדירת בוגרים של הארגון בחדרה. זה היה עבורי פתרון דיור, הייתי ברחוב ולא היה לי איפה לגור. הדירה הייתה חדשה ויפה וזה נתן לי ביטחון. התחלתי להשתקם והתנדבתי לשירות לאומי בבית ספר בחדרה וכך גיליתי שאני אוהבת לעבוד עם ילדים".
"הדירה הייתה עבורי נקודת מפנה ועוגן"
בזכות הבית החם, התמיכה הכלכלית והנפשית שקיבלה מארגון "אור שלום" והקשר המיוחד עם הרכזת, גל הצליחה לסיים שירות לאומי משמעותי. לאחר יעוץ תעסוקתי שניתן לה על ידי תוכנית הבוגרים, היא פנתה ללימודי קונדיטוריה בבית הספר הנחשב 'דנון'. היום היא שוכרת דירה בכוחות עצמה, עובדת כסייעת בגן תקשורת ומתכננת ללמוד קלינאות תקשורת ולפתוח קליניקה פרטית. "דירת הבוגרים של אור שלום בחדרה ותוכנית הבוגרים הם עוגן עבורי. המעבר לדירה היה נקודת מפנה מאוד משמעותית בחיי", היא משתפת, "היום אני גאה להגיד שאני עושה משהו משמעותי בתחום החינוך המיוחד שמעניין אותי מאוד".
וזה לא מובן מאליו. הרבה מהחלומות הצליחו להתגשם בזכות הקשר החזק והייחודי שיש לגל עם קרן לסרי, רכזת תוכנית הבוגרים באור שלום שמלווה אותה בשנים האחרונות, ובזכות המעטפת הכוללת של תוכנית הבוגרים. "לאחר שעזבתי את הבית סבלתי מהתקפי חרדה רבים שהיו חדשים לי. הרגשתי מאוד לבד. עברתי פרידה מבן זוג ולפני שנתיים דודה שלי שגידלה אותי והייתה דמות משמעותית עבורי נפטרה מסרטן. זה היה מטלטל וקרן היא הראשונה שהתקשרתי אליה", מספרת גל.
"אור שלום זה בית לכל דבר", אומרת קרן, "לי וגל יש קשר וחיבור מאוד מיוחד ולא כולם זוכים לו . יש לנו היכרות מאוד אישית. גל עברה תהליך מטורף, היה לה קשה לקבל את העובדה שהיא צריכה להיות עצמאית וחיברנו לה מסלול מיוחד שכלל מעטפת ריגשית וכלכלית כדי שתוכל להתחיל לימודים, שגם אותם סייענו לה לממן. היום היא אופה עוגות למופת. סייעתי לה בחיפושי העבודה ואפילו עזרנו לה במימון טיפול רגשי. קרן מבקשת להדגיש כמה לעיתים התיוג של אוכלוסיות מסוימות רחוק מהמציאות. "העובדה שגורל החיים גרם לך לאבד את ההורים בגיל צעיר לא אומר שיש לך פחות יכולת".
"צעירים בני 18 עדיין זקוקים לעורף משפחתי"
בוגרי משפחות אומנה ובוגרי מעונות משפחתיים של 'אור שלום', וגם כמובן בוגרי פנימיות, עוברים בגיל 18 חוויות או אירועים שלא קורה לצעירים אחרים. כאשר בוגר אומנה או בוגר מסגרות חוץ ביתיות בכלל, מסיים פורמאלית את השהות במסגרת בה היה עדגיל 18 , או אפילו אם הוא נשאר בה, - הכול משתנה. חלקם נאלצים לעזוב את המקום בו הם גרו והמעבר לעצמאות הוא מאוד משמעותי ומאתגר מאשר אצל צעירים אחרים שגדלים בבית של ההורים. ביום אחד אתה נדרש להסתדר בכוחות עצמך מ-א' ועד ת'.
ארגון אור שלום, שפועל כבר כ - 43 שנים ומטפל בילדים ונוער בסיכון שהוצאו מחזקת הוריהם על ידי רשויות הרווחה, החליט לפני עשור להרים את הכפפה ולהקים תוכנית בוגרים מיוחדת שמעניקה להם ליווי במעבר לחיים עצמאיים. כיום לא פחות מ-350 בוגרי אומנה ומעונות משפחתיים מתחילים לקבל ליווי כבר בגיל 16, כדי שהצעירים לשמור על רצף ולקבל ביטחון וודאות באשר להמשך דרכם. "צעירים בני 18 עדיין זקוקים לעורף משפחתי, ליד מכוונת, לרקע ומידע איך להסתדר בעולם. מבוגר שילך איתם את הדרך הזו", מסבירה לירון לוי-הרשקוביץ, מנהלת תוכנית הבוגרים בארגון אור שלום.
מלבד פתרונות הדיור שמספקת תוכנית הבוגרים של אור שלום דרך מיזם גשר לעצמאות הממומן ומפוקח על ידי משרד הרווחה, הצעירים זוכים גם למלגות לימודים, סבסוד רישיון נהיגה, קורסים שונים בתחומים הפיננסיים וכישורי חיים חשובים נוספים. "כשהבנו שהמצב בו אנחנו מלווים ילדים ונוער רק עד גיל 18 פוגע בהם, החלטנו שאי אפשר להשאיר אותם לבד", מסבירה לוי-הרשקוביץ את הרעיון מאחורי הקמת התוכנית.
"תוכנית הבוגרים כוללת מספר מענים. " רכז מלווה המהווה מנטור אישי לצעירים, הנפגש איתם בצורה סדירה כדי לבנות יחד תוכנית אישית המבטיחה את הבטחון האישי של כל אחד לפני הכול", מסבירה לוי-הרשקוביץ, "אלו 10 שנות ליווי קריטיות שנועדו לקדם אותם לעבר הצלחה וחוויות מצויינות בחברה. בנוסף, אנחנו מקיימים סדנאות קבוצתיות כמו הכנה לאקדמיה, התנהלות כלכלית נכונה, קורס תיאוריה ועוד". סיוע נוסף שמעניקה התוכנית הוא בסבסוד מלגות לימודים/וטיפול רגשי שמתאפשרים בזכות תרומות.
"אחוזי השירות הצבאי אצלנו גבוהים מאוד ביחד לאוכלוסייה וגם ביחס לבוגרי פנימיות", אומרת לירון, "אני רואה סטודנטים רבים שמסיימים בהצלחה תואר ראשון – לא טריוויאלי בכלל, ויותר סטודנטים מצליחים בזכות הפרויקט. הצעירים מצליחים להחזיק יותר זמן בעבודה, מצליחים לקיים מערכות יחסים זוגיות והם מדווחים על פחות בדידות. יש לנו צעירים שהם כבר הורים וגם אותם אנחנו מלווים. אנחנו רואים שיפור בתפקוד ובמדדים של רווחה נפשית. הצעירים שלנו מתחילים את החיים בלי חובות וזה משמעותי. אנחנו רואים לפעמים ילדים בני 19 שסוחבים איתם חובות מההורים שלהם. השיפור הוא בהרבה מאוד מדדים".
ולראשונה השבוע יצא הארגון בקמפיין גיוס המונים על מנת להמשיך ולתמוך בעוד אלפי ילדים, נערים ובוגרים כמו גל, שיזכו להזדמנות ולתקווה לחיים טובים יותר. הארגון מטפל בילדים נוער ובוגרים במסגרת ארבע תוכניות שונות שכוללות משפחות אומנה, קלט חירום, מעונות משפחתיים ותוכנית הבוגרים.
היעד הוא גיוס של 1.5 מיליון שקלים כך שהארגון יוכל להמשיך ולהעניק לילדים הגנה מיידית, בית חם, יד מחבקת ומשפחה עוטפת - עזרה קריטית שמובילה אותם להיות בבוא היום מבוגרים אחראיים ומצליחים יותר שתורמים לחברה ולקהילה.
בשיתוף אור שלום