כחודש אחרי שפרצה המלחמה, אלה דוברוב, מתכנתת מחשבים במקצועה, נחשפה לבקשה של חייל פצוע באורח קשה שאושפז בבית חולים אסותא: "הוא לא יכול ללבוש תחתונים ומכנסיים בעקבות הפציעה, בגלל המכשיר שמחובר לרגל שלו ומסייע באיחוי העצם", היא מספרת. "הגעתי לפגוש אותו בבית החולים, והוא שיתף אותי בתחושת ההשפלה להיות בחיתול. לקחתי מידות וחיפשתי פתרון".
אחרי חיפושים ברשתות וניסיונות להיעזר בחוכמת ההמונים או בפתרונות הקיימים, דוברוב הבינה שתצטרך למצוא פתרון יצירתי בעצמה. "חשבתי מה אפשר לעשות. קניתי תחתונים, מכנסיים וסקוץ', חתכתי ותפרתי ככה שאפשר יהיה ללבוש אותם מהצד. כשמסרתי ללוחם את הפריטים שהכנתי עבורו, הייתה התרגשות גדולה. הוא יצא מהחדר על כיסא הגלגלים שלו ולחץ לי את היד כהוקרת תודה. עד היום אני בקשר עם אמא שלו".
קיבוץ גלויות במיזם אחד
בעקבות הצורך שעלה מהשטח החליטה דוברוב, יחד עם חברתה אלה תמרין, מהנדסת מכונות במקצועה, לייסד את מיזם התפירה הייחודי עבור לוחמים פצועים. "יש מצבים רבים שמקשים על לבישת בגדים באופן רגיל - כוויות, פצעים וחתכים, קטטר או שבר באגן", מסבירה דוברוב. "גייסתי מתנדבות שיצטרפו אלינו, כאלו שזה המקצוע שלהן או וגם תופרות חובבות".
השם שנבחר למיזם הוא "שוויק" - משחק מילים בין המילה ברוסית "שוויה" (תופרת), והספר "החייל האמיץ שוויק". "מי שהתקשרה וביקשה להתנדב במיזם, הייתי שולחת אותה לקנות בוקסר, מכנסיים וסקוץ', ושלחתי לה סרטון שהכנתי שמסביר איך לבצע את התפירה הייחודית", אומרת דוברוב.
"אנחנו משתמשות בטכנולוגיות מאוד מתוחכמות של תפירה, כדי להגיע לתוצר הכי טוב. גם במקרים של פציעות בחלק גוף עליון מצאנו את הפתרונות הנדרשים, ותפרנו ביגוד עם סקוץ' מותאם לכל פצוע", היא מוסיפה.
אחת מהנשים הראשונות שנרתמו למיזם היא שושנה גורמן, שסייעה בגיוס תרומות מול קהילת יוצאי אתיופיה בבת-ים, וחיברה למיזם קבוצת נשים תופרות שבעבר הכינו כובעי פליז עבור חיילים - ובזכותן התאפשרה תפירה מהירה של 120 זוגות מכנסיים.
לדברי דוברוב, "יצא חיבור מעולה - בנות דוברות רוסית התחילו את הפרויקט, מתנדבות צבריות תופרות הצטרפו, חברי קהילה אתיופית תרמו כסף, ובהמשך קהילה צרפתית תרמה בוקסרים. זה שיתוף פעולה מדהים".
"העצמאות מעניקה לחייל המון כוח נפשי"
המיזם צבר תאוצה עם הזמן וכיום מתנדבות בו כ-50 תופרות וגבר אחד. תמרין ודוברוב מנהלות אותו ונמצאות בקשר קבוע עם עשרה בתי חולים, שמעדכנים אותן על כל פצוע שמעוניין בתפירות הייחודיות שהן מציעות.
הן מנהלות יחד את צוות התופרות מול הבקשות המתקבלות מבתי החולים, כשלכל פנייה מצוותת תופרת שמכינה עבור הפצוע את הפריט המותאם במדויק עבורו, ובמקרים מיוחדים ומורכבים הן נרתמות בעצמן למשימת התפירה.
תמרין: "כשאני רואה את החיוכים על הפנים של הלוחמים אחרי שאני נותנת להם את הבגד - זה מעלה דמעות. כשהחייל מבין שהוא יכול ללבוש לבד תחתונים ומכנסיים ללא עזרה - זו נותן לו המון כוח, בעיקר בהיבט הנפשי"
יחד יצרו רשת לוגיסטית שמתבססת על חברים וקרובים שעוזרים לשנע את הבגדים מהתופרות, שפזורות ברחבי הארץ - מכרמיאל עד באר-שבע, ועד לחייל בבית החולים.
"כשאני רואה את החיוכים על הפנים של הלוחמים אחרי שאני נותנת להם את הבגד - זה מעלה דמעות. זה הופך את החיים שלהם לנורמליים יותר", אומרת תמרין. "כשהחייל מבין שהוא יכול ללבוש לבד תחתונים ומכנסיים ללא עזרה - זו נותן לו המון כוח, בעיקר בהיבט הנפשי.
"אנחנו שמחות מאוד שאנחנו יכולות לעזור. כל אישה שפונה אליי בשביל להתנדב במיזם - מודה לי שאני נותנת לה אפשרות לעזור לאחרים, זה כל כך יפה", היא מוסיפה.
ניתן לתרום להמשך פעילות המיזם דרך אפליקציית פייבוקס.
חייל/ת פצוע/ה המעוניינים בשירותי המיזם, מוזמנים לפנות ל-054-7821062.
