האם הטלוויזיה הקהילתית בסכנת סגירה? כך עולה ממכתב חריף שפרסמה האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית, בעקבות החלטת משרד התקשורת להפסיק לתקצב את השידורים.
הטלוויזיה הקהילתית היא פעילות שנעשית בכ-100 ישובים ברחבי הארץ ולוקחים בה חלק כ-4,000 אנשים מדי שנה. הם לומדים שיעורי צילום ועריכה, סאונד ותחומים נוספים ומפיקים כתבות הנוגעות לחייהם. הכתבות משודרות בערוץ 98 בשידורי יס והוט.
התושבים בכל ישוב משתמשים בידע שרכשו בהכשרות ובקורסים, שהועברו על ידי עמותות, ומפיקים כתבות. "הפעילות מאפשרת ביטוי והנעה לפעולה של קבוצות באוכלוסייה", מסביר יוחאי רוטנברג, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית.
דוגמא לכתבה על מועדון העיוור בטלוויזיה הקהילתית:
בשיעורים משתתפים ניצולי שואה, המתעדים את סיפוריהם; עולים חדשים, כולל כאלו הדוברים שפות שכמעט נכחדו בישראל כמו ארמית וכורדית; בני נוער משכונות מצוקה; ואוכלוסיות רבות, שמקבלות בטלוויזיה הקהילתית פתחון פה.
"מאז תחילת מגפת הקורונה, יצרנו הרצאות פתוחות בזום לחיזוק חוסן אישי ומשפחתי", מספר רוטנברג למגזין הסטודנטים ספירלה, שחשף את המהלך. "המשתתפים יצרו סרטים הומוריסטיים, ככלי להתמודדות עם המשבר והדיכאון".
שידורי הטלוויזיה הקהילתית מופעלים על ידי כ-130 עמותות. רוב המימון לפעילותן מגיע ממשרד התקשורת, התומך בעמותות המשדרות כבר 25 שנה. מדובר בתמיכה בסכום לא גדול של כמיליון וחצי שקלים בשנה.
אולם, בחודש שעבר הודיע המשרד לפתע על הפסקת התמיכה בשידורים. ולא רק זאת – המשרד הודיע שלא יעביר את הסכומים לשידורים שכבר בוצעו בשנת 2021.
"מכת מוות של ממש"
הפסקת המימון עשויה לפגוע בהכשרות ולדברי האגודה עלול להטיל עליהן "מכת מוות של ממש". העמותות כבר שילמו על השידורים שבוצעו ב-2021, כי הסתמכו על כך שבשנה שעברה משרד התקשורת הצהיר על כוונתו לממן השנה את השידורים. אי העברת התקציב עכשיו עלולה להוביל את העמותות לקשיים כלכליים קשים.
2 צפייה בגלריה
"אי העברת התקציב עכשיו עלולה להוביל את העמותות לקשיים כלכליים קשים". מתוך כתבה בטלוויזיה קהילתית
בעקבות ההודעה, הגישו ביום ראשון השבוע חברי האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית למשרד התקשורת דרישה לבטל את ההחלטה. "ביטול התמיכה מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש הביטוי", כך נכתב במסמך שהוגש לשר התקשורת, יועז הנדל ולשר האוצר, אביגדור ליברמן.
אם משרד התקשורת לא ישנה את ההחלטה, מתכוונת האגודה לעתור לבג"ץ "בלית ברירה וכמוצא אחרון, בניסיון לקבל סעד מיידי".
"הטלוויזיה הקהילתית היא כלי ביטוי דמוקרטי הפועל מכוח חוק התקשורת. אנו משקפים חברה, שהטלוויזיה המסחרית לא מתעניינת או מעוניינת בה", אומר רוטנברג. "יש מגוון אוכלוסיות שמשדרות בטלוויזיה הקהילתית: נוער, צעירים, מבוגרים, עולים ומיעוטים". רוטנברג דורש שהתמיכה תוחזר, וכי "לאחר משבר הקורונה יעבור סעיף תקציב קבוע לתמיכות שיכנס לבסיס ספר התקציב".
אחת האוכלוסיות שתיפגע מביטול השידורים היא הגמלאים, שלקחו חלק בשידורי הטלוויזיה הקהילתית. במכתב נוסף ששלח לשר התקשורת שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים בישראל, הוא כתב: "הגמלאים מצאו ביצירה זו כלי ביטוי למחשבותיהם. אבקשך לאפשר המשך פעילות למען הקהילה. בעידן של תוחלת חיים מתמשכת, נדרשת יצירתיות רבה בשינויים בהרגלים שקשורים לפעילות של גמלאים".
"השידורים נותנים תעסוקה לפנסיונרים. אם מישהו רוצה לעשות סרט הוא יכול. איפה עוד יתנו לו מקום כזה?" שואל מושיק טימור, מוותיקי שדרני הרדיו בישראל ואחד הגמלאים המפעילים את הטלוויזיה הקהילתית בנווה מונוסון. "יש לנו סיבה לקום בבוקר. זה לא רק הבית, זו משפחה".
גם גבריאל אקסלרוד, בן 18 ממעלה אדומים, מסכים עם טימור. "הגעתי לטלוויזיה הקהילתית בכיתה י' במסגרת המחויבות האישית, תמיד הייתה במקום אווירה טובה והרגשתי שם בבית", הוא מספר. "היה דגש על חופש ביצוע וסקרנות. כל רעיון שהיה בו ניצוץ של פוטנציאל מיד חשבנו איך להוציא אותו לפועל. הרגשתי שיש לי משהו מיוחד שאני יכול להתגאות בו".
במשרד התקשורת בחרו שלא להתייחס עניינית לסוגיה ורק מסרו כי: "משרד התקשורת מסיים בימים אלו עבודה מול שותפים שונים בממשלה על מודל תמיכות עדכני ורלבנטי, על הרחבת קהלי היעד והגדלת תקציב תמיכות המשרד לשנת 2022".
