בשיתוף יוזמת ז'נבה
על אף השיח היומיומי שעוסק בהתנגשויות בין הישראלים לפלסטינים והשפעתן על המתרחש בארץ ובעולם, למעשה מעטות הפעמים בהן היה ניסיון לנהל מו"מ לשלום בין ישראל לפלסטינים בהתבסס על רעיון פתרון שתי המדינות.
האם הרעיון עצמו הוא בכלל בר השגה ואיך יודעים אם הוא עדיין אפשרי? מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, המתפרסם מדי חודש, מעריך את מצב ההיתכנות החודשי של פתרון שתי המדינות באמצעות בחינה של עשרות קריטריונים הכוללים התפתחויות בשטח, צעדים מדיניים, התבטאויות פוליטיות, מדיניות בינלאומית, שינויים משפטיים, מגמות בדעת הקהל (כולל סקרים בשני הצדדים) ועוד.
כל הפרמטרים נמדדים גם בישראל וגם בשטחי הרשות הפלסטינית על ידי מומחים משני הצדדים. הציון הסופי לכל חודש, שנע בין 0 ל-10, ניתן אחרי שקלול הציונים לאירועים הספציפיים בכל חודש. לאורך זמן, ניתן לראות מגמה כללית תוך לימוד הדרך בה משפיע כל אירוע על הסיכוי להגיע לפתרון הסכסוך.
הנה חלק מהאירועים שהשפיעו על מדד דצמבר 2021 והעלו את מדד שתי המדינות ב-1.8 אחוזים בדצמבר (עלייה של 0.1 נקודות, מ-5.55 ל-5.65):
ביקור נדיר של נשיא הרשות הפלסטינית בישראל
ביקורו הנדיר של עבאס בישראל למפגש עם גנץ וההודעה על צעדים חדשים שנוקטים שני הצדדים, מעלה את פרמטר ההנהגה הפלסטינית מ-6 ל-7 ופרמטר המשא ומתן הבילטרלי בין ישראל לבין הפלסטינים עולה מ-3 ל-4.
חודש דצמבר היה עמוס באירועים שהשפיעו על הלך הרוח המדיני ועל הסכסוך הישראלי פלסטיני. האירוע הראשון בעל חשיבות היה המפגש השני בין שר הביטחון, בני גנץ, למחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, נוכח ההסלמה והמתיחות הגואה בגדה המערבית. זו הפגישה הרשמית הראשונה שנערכה בישראל עם עבאס משנת 2010. זו גם הפגישה רמת-הדרג השנייה בין השניים מאז הרכבת הממשלה בישראל.
השר גנץ הודיע לעבאס כי בכוונתו להמשיך ולקדם צעדים כלכליים ואזרחיים, לרבות תוכניות לבנייה פלסטינית בשטח C, אישור להעברתם המוקדמת של 100 מיליון שקלים לרשות הפלסטינית מכספי המיסים המגיעים לרשות, וכן אישור להסדרת מעמדם החוקי של 10,000 תושבי השטחים, לרבות 3,500 תושבי רצועת עזה.
הפגישה נולדה בעקבות החשש, בעיקר של ארה"ב, מצרים וירדן שהתגברות האלימות בשטחים עלולה להביא להסלמה שתצא מכלל שליטה.
בעוד שבצד הישראלי הבליטו את ההיבטים הכלכליים והאזרחיים שנדונו בפגישה, תוך התעלמות מכל הקשר מדיני, צייץ חוסיין א-שיח', השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית שהשתתף בפגישה, כי השיחה "עסקה בחשיבות שביצירת אופק מדיני, שיביא לפתרון מדיני בהתאם להחלטות בין-לאומיות".
תנועת החמאס גינתה את הפגישה וביקורת רבה הושמעה בתוך השטחים נגד אבו מאזן, שביקר בביתו של השר האחראי על פעולות הצבא נגד התושבים (ואף הביא לו מתנה) מבלי שזכה לשום הישג משמעותי.
בימין הישראלי גינו את הפגישה והביעו חשש כי ביקורו של עבאס מסמן את ראשיתו של תהליך מדיני. במרכז הפוליטי הדגישו את התועלת הביטחונית שישראל מפיקה מהאירוע ובשמאל תמכו בעצם הדיאלוג. הרמטכ"ל, אביב כוכבי, אף צוטט כי בזכות התיאום הביטחוני עם הרשות, נמנעה פעולת צה"ל בג'נין שיכלה לגבות מחיר דמים כבד, כשבפועל את מעצר החשודים ואיסוף אמצעי הלחימה עשו אנשיו של אבו מאזן.
פגישתם של גנץ ועבאס הציבה שוב את פתרון שתי המדינות במוקד השיח הציבורי בישראל. לדברי הפרשן הפלסטיני, מוחמד דראגמה, "אף שהפגישה לא היוותה פריצת דרך בתהליך השלום, היא מסייעת להעצמת הרשות הפלסטינית ולשיפור באמון הנבנה בין שתי הממשלות. צעדים קטנים כאלה עשויים לסייע בבניית גשרים בין הצדדים. בהיעדר תהליך מדיני, מניעת עימות קשה ומניעת קריסתה של הרשות הפלסטינית הן בהחלט יעדים ראויים".
פיגועים ואלימות במסגרת המחלוקות על ההתנחלויות
העלייה במספר הפיגועים האלימים נגד ישראלים ופלסטינים החודש מביאה לעלייתו מ-7 ל-8 של הפרמטר "פיגועים פלסטיניים (הגדה המערבית)" ולעלייתו מ-6 ל-7 של הפרמטר "פעולות צבאיות של צה"ל (בגדה המערבית)". שינויים אלה משקפים את המודעות הגוברת לדחיפות, שבה יש להתקדם לעבר פתרון הסכסוך, ככל שגוברת האלימות בשטח.
הירי הקטלני באזרח ישראלי, בסמוך למקום בו שכנה ההתנחלות חומש עד לפינוי במסגרת ההתנתקות, עורר קריאות להקמתו מחדש של המאחז שנבנה כולו על אדמות פרטיות של פלסטינים. במקום פועלת ישיבה, למרות שעל פי החוק אסורה כניסת ישראלים לשם.
כ-15,000 מתנחלים, פוליטיקאים ופעילים מהימין הפגינו החודש במקום ובמקביל הושחת רכוש פלסטיני, לרבות בתי תושבים בכפר סמוך. חיכוכים בין מתנחלים לפלסטינים ולחיילים גברו בשבועות האחרונים ובמקביל דווח על תכניות בניה חדשות, בעיקר באזורים סביב מזרח ירושלים.
תת-אלוף (מיל.) אילן פז, לשעבר ראש המנהל האזרחי ומראשי "יוזמת ז'נבה", אומר ש"אין ספק שההתפתחויות האחרונות אינן תורמות לסיכויי ההגעה להסכם ישראלי-פלסטיני על בסיס פתרון שתי המדינות. הסיכויים להסלמה אלימה נוספת הולכים וגוברים. למרבה הצער, חברי הממשלה התומכים בשלום אינם מדגישים מספיק את הצורך בשינוי המציאות ובהתנגדות לצעדים אלה".
ארה"ב מגבירה לחץ על ישראל בנושא ההתנחלויות
המעורבות האמריקנית המשמעותית מביאה לעלייתו של פרמטר "שחקנים בין-לאומיים – ארה"ב" מ-7 ל-8 החודש. חרף צעדים חיוביים בדיאלוג הכלכלי אזרחי נותר פרמטר "כינון המדינה הפלסטינית – כלכלה" ללא שינוי והוא עומד על 4 נוכח המצב העגום של המשק הפלסטיני.
ארה"ב הגבירה החודש את מעורבותה באזורנו, חזרה על מחויבותה לפתרון שתי המדינות, והגבירה את הלחץ על ישראל בסוגיות ספציפיות. בכירים אמריקנים, לרבות היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, תת-מזכיר המדינה ויקטוריה נולנד, וראש אגף המזרח התיכון במשרד החוץ האמריקני יעל למפרט, פגשו החודש בכירים בירושלים וברמאללה, בהם ראש הממשלה בנט והנשיא עבאס, והעבירו מסרים חדים נגד האלימות ונגד הרחבת מפעל ההתנחלויות.
בנוסף ללחץ המדיני הישיר, פרסם החודש משרד החוץ האמריקני את הדו"ח השנתי בנושא הטרור, אשר כלל התייחסות רחבה ראשונה לאלימות המתנחלים, עדות נוספת לחשיבות שמייחסת ארה"ב לסוגיה.
במקביל להתפתחויות אלה, חידשה ארה"ב החודש דיאלוג כלכלי רשמי עם הרשות הפלסטינית, וכינסה את ישיבתה הראשונה (והווירטואלית) זה חמש שנים של הוועדה לדיאלוג כלכלי אמריקני-פלסטיני. בשני הצדדים מצפים כי השיח יתרחב ובחודשים הקרובים אף ניתן יהיה לראות את תוצאותיו בשטח.
הייאוש הפלסטיני מוביל לשיח נרחב על מדינה אחת לשני העמים
על אף השינוי ההדרגתי בשיח על אופציית המדינה האחת, נותר פרמטר דעת הקהל הפלסטינית ללא שינוי והוא עומד על 6. בעקבות הסקרים ועלית הנושא בסדר היום הציבורי והפוליטי, עלה פרמטר דעת הקהל בישראל החודש מ-5 ל-6.
היעדר תהליך שלום מביא ליותר ויותר התבטאויות בצד הפלסטיני על חלופת המדינה האחת. בכיר פת"ח הגולה, מוחמד דחלאן (יריבו של אבו מאזן ומי שנחשב לאחד מהמועמדים לרשת אותו), הצהיר החודש כי פתרון שתי המדינות (בו תמך בעבר) הפך ל"אשליה", ואמר כי יהיה "מוכן לבחון את פתרון המדינה האחת כאופציה מאתגרת". במקביל, הודעת חמאס החודש ציינה כי "פתרון שתי המדינות מתפוגג וישראל אינה מותירה הזדמנות ליישמו".
תוצאות סקר חדש, שפרסם המרכז הפלסטיני למדיניות ולסקרים (PCPSR) החודש, מראות כי הרוב המכריע של הציבור הפלסטיני (59%) מאמין כי פתרון שתי המדינות חדל להיות מעשי או ישים בשל הרחבת ההתנחלויות.
יחד עם זאת, נותר פתרון שתי המדינות הפתרון המועדף לסכסוך בקרב הציבור הפלסטיני. לפי PCPSR, שיעור התמיכה בפתרון שתי המדינות עלה ל-39% החודש, בעוד שאר החלופות זוכות לתמיכה מועטה יותר. 61% ציינו כי הם רואים בחיוב את הצעדים בוני האמון האחרונים, עליהם הודיעה ישראל. סקרים נוספים שערכו החודש יוזמת ז'נבה ואוניברסיטת תל אביב הראו כי רוב הישראלים תומכים במשא ומתן עם הפלסטינים, כש- 51% תמכו אף בפגישה בין ראש הממשלה בנט לבין הנשיא עבאס.
מנכ"ל "יוזמת ז'נבה", גדי בלטיאנסקי, התייחס לתוצאות הסקר וציין כי "הציבור הישראלי לא קונה את מדיניות ניהול הסכסוך של הממשלה והוא גם מציאותי יותר ממנהיגיו. בנט ולפיד צריכים להקשיב לציבור ולהתחיל מיד בתהליך מדיני עם ההנהגה הפלסטינית".
בשיתוף יוזמת ז'נבה
