בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
זוועות מעשי האונס מהטבח ב-7 באוקטובר - ראיון עם אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית
(צילום: מיקי שמידט)
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, חיה כבר יותר משנה את המתח שבין הרצון של רשויות המדינה והתקשורת לקבל סיפורים של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית מה-7 באוקטובר כדי להילחם בהכחשה הבינלאומית – ובין הצורך המאוד ברור שלה להגן על הנפגעות. "זו תחושה בלתי נסבלת. האנשים האלו הפכו כלי נשק של טרוריסטים מזוויעים, הם לא יכולים להפוך עוד לכלים של מדינה", היא אומרת בריאיון לאולפן ynet.
המנכ"לית מבינה את הרצון להגיש תלונות לבית הדין הבינלאומי בהאג אבל מדגישה: "זה לאו דווקא בהלימה לפסיכולוגיה הפרטית של מי שנפגעו. לוקח המון זמן להיחשף, עם בושה וחוסר יכולת לעכל - בטח בפגיעה מינית במלחמה ובטרור. גם מי שלא יצאה מול העולם היא גיבורה".
קשה לאמוד את היקפי הפגיעה המינית ב-7 באוקטובר. "אנחנו לא יודעים ולא נדע", אומרת סוליציאנו, "היו הרבה פגיעות שלא נדע את מספרן - אבל הרוב נרצחו". מי שכן נשארו בחיים לא פעם מתקשים לא פעם לספר את הסיפור, מה שמקשה עלינו עוד להעריך את ההיקפים, ואורית קוראת בכל תוקף - לכבד את זה: "כולנו היינו רוצים שיהיו לנו הרבה כלים להדהד את מה שקרה במלחמה הזאת וזה ברור. כל מי שחי כאן ורואה את ההכחשה הזאת - אפשר להתפוצץ. אבל אז יש את האנשים הפרטיים, נשים וגברים, שחלקם עברו טראומות איומות ונוראיות, והם עוד במסתרים, מתחת לרדאר, ואולי תמיד הם יהיו ככה. הם והצרכים שלהם צריכים להיות לפני הכל ".
1 צפייה בגלריה
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. "קודם כל זה הצרכים שלהם"
(צילום: מיקי שמידט)
למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מגיעים סיפורים של פגיעות מיניות מהשבת השחורה, אך עדיין לא רבים. "ככל שהפגיעה היא מורכבת וקשה יותר, כך הרבה פעמים לוקח יותר שנים עד שהיא יוצאת החוצה. כאן מדובר בפגיעה מינית כחלק ממלחמה, והקושי לדבר על זה מאוד מאוד גדול", אומרת המנכ"לית.
מול הבקשה מנפגעי תקיפה מינית להתלונן במשטרה, כדי לסייע בהעמדת מחבלי הנוחבה לדין, אומרת סוליציאנו: " אנחנו יודעים מה זה ללכת למשטרה. זה ללכת, שכמה אנשים שומעים את הסיפור, שואלים אותך את כל הפרטים הקטנים, כי במשפט זה צריך להיות מאוד מאוד קונקרטי עם כל הרזולוציות. עכשיו, זאת השאלה שאנחנו גם נדון בה בשבוע הבא בכנס שאנחנו עורכים: מהו הצדק, והאם הצדק הוא צדק משפטי - ואני רוצה לשים כאן סימן שאלה".
איך נראה בכלל צדק?
"זו שאלה שאין עליה תשובה אחת", אומרת סוליציאנו. "ראיתי נשים שעברו הליך משפטי של הרבה שנים, קיבלו את יומן בבית המשפט, הפוגע שפגע בהן נכנס אפילו לעשרים שנה בכלא. האם הן חשות צדק? האם הן מרגישות שהוקל להן? לא בהכרח. זה מאוד מאוד אישי, אבל ממה שאנחנו רואות – ראשית, הרבה פעמים צדק זה גם היכולת לקבל הכרה מהסביבה, ובמקרה הזה גם מהעולם. שנית, זו היכולת לחיות. גם בקרב נפגעי נובה שלא עברו פגיעה מינית, הטראומה כל כך קשה, עד שקשה להתפרנס, קשה לקום כל בוקר, זה לישון בלילה עם סיוטים בלילה, פלשבקים. כדי לדבר על צדק, חייבים לשים סוף להפקרה שהתחילה ב-7 באוקטובר, לשחרר את כל החטופים והחטופות מהתופת שהם עוברים, ולאחר מכן, המדינה חייבת לדאוג לכל הצרכים שלהם".
כנס איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בנושא הכנס בנושא "האלימות המינית במלחמת 7 באוקטובר" - ייערך ב-26 בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב.
