לפעמים פוסט אחד בפייסבוק הוא זה שמניע אותך לפעולה. דווקא הוא, מתוך הרבה שכמותו, מצליח ללחוץ על הכפתור הנכון ולהפעיל אותך. זה מה שקרה לי, בגלל פוסט אחד שאחריו לא יכולתי לעצור את עצמי מלגרד מדפים שלמים של ארונות מתכולתם ולהעביר לשקיות שהפכו לשקים – מצעים וצעצועים וכלי בית ובגדים ומוצרי תינוקות ושמיכות ומה לא.
בפוסט היה כתוב על צעירה בת 19 אחרי לידה שאין לה שום דבר. שום דבר לא היה לה. המחשבה על הצעירה הזו לא הניחה לי. פתאום האין פגש את היש בצורה הכי בהירה. בזכות הצעירה הזו הגעתי עוד באותו יום לפתח "החצר הנשית" ביפו עם שקים ענקיים ושאלתי איפה להניח.
צפו בסרטון שמציג את פעילות "החצר הנשית":
הנחתי שם גם את הלב שלי ביום הזה. כי אין דרך להיכנס לשם, למרחב של החצר הנשית, מבלי להרגיש באוויר את הנשמה היתרה, את העיניים הטובות, את הלב הפתוח.
מעל עשר שנים שאני מעורבת בעשייה של עמותת "החצר הנשית", עמותה פמיניסטית פורצת דרך, משנה חיים עבור אוכלוסייה רחבה. אבל בכל פעם שנעשה ניסיון להסביר מי אנחנו ומה אנחנו עושות, אנחנו מתקשות למצוא לה one liner שמגדיר אותה, משפט אחד, קוהרנטי, שמסביר את הסיפור כולו. הייתי מעורבת באינספור ניסיונות למיתוג העמותה ללא הצלחה מרובה.
ואז הבנתי. נראה שהסיבה של אי היכולת לתת כותרת על - נמצאת בעשייה הנשית שלנו. ואני אקח את 400 המילים שנתנו לי פה כדי להסביר. אנחנו פועלות למען נערות וצעירות בסיכון בדרך שלא דומה לאף עמותה אחרת. החצרות שלנו הן מרחב בטוח הממוקם בתוך שכונות מורכבות ביפו, חיפה ונתניה, ועדיין, אנחנו לא "יודעות" מה אותן נערות וצעירות שמגיעות אלינו צריכות, להיפך - אנחנו מניחות שהידע נמצא אצלן. הצרכים שלהן (כמו של כל בני האדם) הם רבים ושונים והנחת הבסיס היא שרק הן יודעות להגדיר אותם.
לראות, להקשיב, לעזור
מה תפקידינו? לראות אותן ואז להקשיב, ואז לעזור. קודם כל והכי חשוב - לראות, כי לפעמים אישה אחת שרואה אישה אחרת יכולה להיות עבורה עולם ומלואו, אישה שלא רואים אותה היא שקופה. שקופה לעצמה ושקופה לחברה, הרגע הזה, בו היא הופכת נראית, ראויה, זה הרגע בו היא יכולה גם להבין מי היא או מה היא צריכה.
אנחנו גם דואגות שתהיה ארוחה חמה שמחכה להן, כי הרבה יותר קל לדבר ולחשוב ולתפקד על בטן מלאה. אנחנו נותנות להן להרגיש בטוחות ומוגנות וכל זה מאפשר שיח. מתוך השיח עולים סיפורים, עולים החיים והמורכבויות שלהם, עולות בעיות. כשיש מי שמרגישה שהיא צריכה עזרה עם הבעיות שלה – היא תמצא אוזן קשבת ואחר כך תגלה שיש לה הגב שלנו, הרחב, להישען עליו ואת העזרה שהיא מחפשת. כל עזרה. זו יכולה להיות עזרה משפטית או כלכלית, עזרה בלימודים ובהשלמת בגרויות, או בהכוונה לתעסוקה, מיצוי זכויות מול הרשויות, בעיות רפואיות, עזרה ביציאה מזוגיות רעילה או מבית אלים. אלה ההתמודדויות שלהן, לא פעם ניתקל בהצטלבות מיקומי שוליים והעזרה תהיה מול כמה חזיתות, תמיד בהכלה, תמיד בעין לא שיפוטית, תמיד בלב פתוח.
יש כאן דרך אחרת, נקרא לה לצורך העניין - דרך נשית, כזו שלא מתמקדת רק בפתרון או במטרה הסופית, חשיבה גברית לה הורגלנו, אלא בהקשבה לצורך העולה מהנערות והצעירות המגיעות אלינו, ולליווי בדרך הארוכה שמחכה להן כדי להתרומם לחיים נורמטיביים.
יש היום שלושה מרחבים של עמותת החצר הנשית, עוברות דרכן 1,400 צעירות ונערות בשנה. השנתיים האחרונות הביאו את האוכלוסייה המוחלשת לתהומות חדשים ואת הצרכים העולים מתוכן לרבים ומורכבים. העבודה שנעשית במרחבים האלה היא לא פחות ממצילת חיים, אנחנו מאמינות בה ושואפות להרחיב את פעילותינו לערים נוספות ולפרוייקטים חדשים.
זוהי החצר הנשית. לא במשפט אחד, כי אי אפשר, הדרך שלנו מבקשת קצת יותר מילים מזה.
