בשיתוף ארגון אור שלום
(כתבת: עומר חמאווי ארנסט | צילום: אורי דוידוביץ')
"אתה מרגיש שאתה עושה את זה לבד ובכל פעם מישהו נותן לך קצת אוכל, קצת מים. את המסלול הזה אפשר לעבור, בעזרת הרבה אנשים טובים. צריך רק בן-אדם אחד שיאמין בך כדי להצליח ואני חושב שהאמינו בי", אומר באופטימיות עמנואל, בוגר של ארגון "אור שלום".
עמנואל בן 21 היום וגדל כילד במשפחה ירושלמית רגילה לחלוטין. כשהיה בן 14, חלתה אמו ואחרי 3 חודשים נפטרה. חודשים ספורים אחר כך חלה אביו וחצי שנה אחרי מות האם, נפטר גם הוא. עמנואל נותר לבד.
"אובדן זה דבר מאוד לא קל, מאוד מאתגר ומאוד קשה. הרגשתי שאני נמצא בחלום ומחכה להתעורר ממנו כי לאבד את הבן-אדם שהכי קרוב אליך זה משהו שקשה לקום ממנו", אומר עמנואל.
החיים עצמם
שנה לאחר פטירת אביו, הגיע עמנואל למשפחתון של "אור שלום". "קיבלתי בית חם להיות בו. זה היה מקום בו יכולתי להתפתח ולהבין", אומר עמנואל, "זה לא מובן מאליו כי הייתי בהמון מקומות לפני כן והגעתי למקום חם, אוהב וטוב. קיבלתי כלים להתמודדות. פתאום הרגשתי תחושה של שייכות, שטוב לי, שאני נמצא במקום שנכון לי ומתאים לי".
עמנואל מספר שבבית בו היה היו כעשרה צעירים וצעירות עם זוג הורי בית, שליוו אותם בכל מה שקשור לבתי הספר, דאגו לשלומם ולכל דבר אישי, שמשפחה דואגת לו בדרך כלל. "ממש כמו משפחה. עם תחושה של להיות חלק ממשהו, שווה בין שווים ושאני לא היחיד שעברתי משהו".
עמנואל יודע שהתחושות הללו אינן מובנות מאליהן "הייתי עם עוד צעירים וצעירות, שחוו משהו במהלך החיים שלהם, שלא אפשר להם להיות בבית ולחיות עם ההורים שלהם", הוא מספר.
חום של בית
כשכולם יצאו בשבתות למשפחות מארחות או למשפחות הביולוגיות שלהם, עמנואל נשאר במשפחתון "הרגשתי שזה הבית שלי ושאני לא רוצה לצאת. כך גם בקידוש וגם בסעודות השבת. תחושת הביתיות והחמימות היא מאד גדולה, כולם יחד, אוכלים יחד. אני הכנתי דגים וההוא הכין משהו אחר ובכל שבת הייתי מכין גם עוגות, זה היה התפקיד שלי", הוא אומר ומרמז לעתיד. "כשהייתי מכין את זה במשפחתון האמינו בי כמו שאימא שלי האמינה בי", הוא אומר.
אמו של עמנואל למדה קונדיטוריה. "הייתי כזה ילד של אימא והיינו מכינים הרבה יחד לפני שישי – קינוחים, עוגות ותבשילים. זה היה זמן האיכות שלנו יחד. אני חושב שזה הזיכרון הכי טוב שיש לי", הוא אומר ומסביר שבית "אור שלום חיבר אותו לזיכרון הזה "המקום הזה די מחבר אותי לבית, לזיכרונות, לתקופה הטובה", הוא מסביר את הקשר המיוחד.
מדייר לבוגר
"בגלל שבאמת אין לי את הגב ההורי, 'אור שלום' ממלאים שם חוסר", הוא אומר ומספר שכיום, כשהוא בוגר, עבר לתוכנית הבוגרים, שמלווה את הצעירים והצעירות של "אור שלום" מגיל 18 עד גיל 26, וגר בדירת בוגרים של הארגון. "לכל צעיר יש מלווה, שבעצם עוזר לו להתקדם בחיים. עם כל שאלה יש לו יש למי לפנות. מסייעים לו בכל מה שיכולים לתת לו ונותנים את כל הכלים".
חזרה לילדות
עמנואל מבקר לעיתים בשכונת ילדותו. "זה מציף בי המון זיכרונות, הרבה תקופות טובות וגם פחות אבל אני בעיקר זוכר את הרגעים של הביחד, של הטוב". הוא מודה, שכשהגיע לראשונה לשכונה כל צעד היה מעורר בו הרבה זיכרונות. "ממש פה היינו הולכים לבית כנסת כדי להתפלל, כל המשפחה יחד, בימי שישי. זה מציף, אין ספק".
החלומות של עמנואל
עמנואל הבוגר מעז לחלום "יש לי חלומות. אחד מהם זה להקים משפחה; אני חושב שכשתהיה לי את המשפחה שלי אצליח באמת להשתקם ולהתקדם. החלום השני שלי הוא פשוט לתת; אם זה לאמץ או להיות משפחה מארחת, לחזור לארגון וללוות או לתת חלק ממני, כמו שקיבלתי".
החלום השלישי של עמנואל זה לפתוח מקום משלו, "אני חולם שתהיה לי הקונדיטוריה שאני רוצה לפתוח, ואני רוצה ללמוד. זה באמת החלום הכי גדול שלי, להיות הכי מקצועי, ברמה הכי טובה ולתת מעצמי לעולם".
אמונה של אימא
"אני שמח, במקום בו אני נמצא היום. אני שמח שיש לי שאיפות וחלומות", הוא אומר ומצד שני, מודה עמנואל, יש הרבה כאב. "זה כואב שהמשפחה שלי לא איתי, שההורים שלי לא רואים את הדרך. הייתי רוצה להרים טלפון ולהגיד: 'אמא, טוב לי'".
עמנואל מספר שאת החוזק הוא שואב מאמונה. "האמונה התחזקה אצלי מאוד. גם כשהיה קשה, נאחזתי בנקודות אור שאפשרו לי להתקדם. לא רציתי שהחיים שלי יעצרו ברגע האובדן, הרגשתי שעדיין יש לי משמעות לחיים, שיש חלומות ושאיפות להגיע אליהם והבטחתי לעצמי שאני לא מוותר", הוא אומר ובטוח שהקשר הנפלא שהיה לו עם אמו עוזר לו מאד. "היינו החברים הכי טובים והאמונה שהייתה לה בי נותנת לי כוח להמשיך. גם כשקשה, אני נזכר בה ובדרך שבה דיברה אלי ואני נאחז באמונה שלה בי".
היום עמנואל משרת בצה"ל, דבר שהיה לו מובן מאליו, "כל אזרח במדינה צריך לתרום למדינה שבא הוא חי ולשמור עליה, אני חושב שזו זכות. היה לי חשוב להתגייס כי מה שעברתי הוא חלק מאוד משמעותי בחיים שלי אבל לא מגדיר אותי. אני לומד ומתפתח מאוד בצבא ואני מאמין שזה חלק מאוד משמעותי בחיים", הוא אומר.
"'אור שלום' נותן את כל הכלים כדי להצליח בחיים ולי נשאר רק להשתמש בהם. הם מצילים הרבה ילדים וצעירים בסיכון ונותנים להם עוד הזדמנות בחיים. לאנשים שעוברים משברים אני רוצה להציע להשתמש בטוב שיש לעולם להציע ולתת הרבה מקום לטוב בחיים. אל תתנו לקושי להוריד, תצמחו ממנו. אם בכך הצלחתי לעזור אפילו לבן אדם אחד, אני את שלי עשיתי", מסיים עמנואל, האיש שהוא לא פחות מהשראה.
בשיתוף ארגון אור שלום
