אחד המאפיינים הבולטים של ההתיישבות הכפרית בישראל, אם זה בגבול הצפון או דווקא בנגב המערבי, הוא הצבע הירוק. מדשאות נרחבות, גינות פורחות ועצים מלבלבים יוצרים את התחושה של מגורים בחיק הטבע. אם זה קיבוץ או מושב, את הכתמים הירוקים אפשר לראות גם ממעוף הציפור.
כשננטשו היישובים בקווי העימות, נותרו הגינות ללא משגיח ומטפל. ואת זה הקיבוצניקים לא מוכנים לסבול. אז הם הקימו את מיזם "החיטה צומחת שוב", במטרה להחזיר את הגינות והמרחבים להיות ירוקים ופורחים.
גיזום, ריסוס, ניכוש עשבייה, השקיה, שתילת פרחים, נטיעת עצים וניקיון הסביבה: אלה רק חלק מהמשימות הרבות שהמתנדבים לוקחים על עצמם כשהם יוצאים דרומה למשימת שיקום הנוי של קיבוצי ומושבי הנגב המערבי.
חיבור בין מושבים לקיבוצים
המיזם נולד בהשראת חיבור שנוצר בין קיבוץ בית השיטה לקיבוץ כפר עזה, שבמסגרתו מתנדבים בני הגיל השלישי העתיקו את מגוריהם לקיבוץ בדרום והקדישו את זמנם לשיקום הגינות. "קיבוץ בית השיטה היה החלוץ בתחום. ראינו שזה עובד מעולה מבחינת החיבור בין המתנדבים לקיבוצים, שיש צורך שעולה מהשטח ומקבל היענות על ידי אנשים שמגיעים למלא אותו מתוך רצון לסייע ולתרום", מספרות רותם שניצקי ושיר גורן, מובילות המיזם החדש.
"שאפנו לשכפל את ההצלחה של החיבור לקיבוצים ומושבים נוספים שזקוקים לעזרה הזו, בדרום ובצפון, לתת מענה ליותר צרכים שעולים מהשטח ובמקביל גם לתת ליותר אנשים שרוצים לקחת חלק - להירתם ליוזמה המדהימה הזו".
איך זה עובד?
"מנהלי הנוי בקיבוצים יוצרים איתנו קשר ומעלים את הצורך מהשטח, מה הדרישות מצד המתנדבים מבחינת ההכשרה המקצועית. התנועה הקיבוצית מבצעת את התיאום בין הקיבוץ או המושב שמבקש את הסיוע, לקיבוץ המתנדב. אנחנו גם מוודאות שהפעילות המשותפת עברה בצורה מוצלחת.
"חלק מהיישובים מבקשים סיוע בנוי הקהילתי וחלק בנוי הפרטי. אנשים שלא חזרו לבתים שלהם מבקשים לעיתים סיוע פרטני לטיפול בגינה הפרטית שלהם, מהשקיה של העציצים ועד לכיסוח הדשא", אומרות שניצקי וגורן.
המיזם הנוכחי מאפשר גם תקופת התנדבות קצרה יותר, ומעודד חיבור בין מושבים לקיבוצים. עיקר העבודה מתבצעת בשטח. המתנדבים נדרשים לעבודה פיזית לא פשוטה בכלל, לעיתים תחת שמש חזקה ובמשך שעות ארוכות. יש בהם חבר'ה שרק השתחררו לצד מבוגרים בפנסיה. חלק מהם בעלי מקצוע כמו גננים או מנהלי נוי, אחרים באים מעולמות החקלאות, ויש גם נהגי טרקטור, מלגזנים ועוד.
"זו עבודה פיזית לא פשוטה בכלל. כל המתנדבים יכולים לעמוד בעבודה סיזיפית ממושכת בתנאי מזג אוויר משתנים", מסבירה גורן, מנהלת מחלקת מעורבות חברתית בתנועה. "לא ברור מאליו בכלל שאנשים מגיעים לעשות הכול בהתנדבות, ועוד עושים את זה מכל הלב.
"חלק מהאנשים שהתנדבו בעבר יוצרים איתנו קשר אחרי הפעילות, ומבקשים להשתבץ פעם נוספת. זה סיפור הצלחה מבחינתנו, כשרוצים לשוב לסייע לאותו קיבוץ או להתנדב בקיבוץ אחר".
מניר עוז ועד סאסא
עד כה, כ-100 מתנדבים לקחו חלק בפעילות שיקום הנוי של קיבוצי הנגב המערבי ובהם מגן, בארי, רעים, ניר עוז ונחל עוז, ואחרים הגיעו גם לקיבוץ סאסא בצפון.
בסוף השבוע האחרון המתנדבים מקיבוץ נען הגיעו לגינה הציבורית ההרוסה במושב מבקיעים, ויחד עם בני המושב פעלו במרץ לשיקום הנוי. הם הביאו עמם מהבית את ציוד העבודה שלהם: מריצות, מעדרים, קילשונים, עגלות, מכסחות דשא, טרקטורים - וזאת בעזרת תרומה גדולה שגייסה עבורם התנועה הקיבוצית, ממשתלת קיבוץ יקום ומשתלת "חי שתיל", של עצים, שיחים וצמחים: רימון, מורינגה, שסק, מנגו, תות, גויאבה, גפן, אשכולית, הל, רוזמרין, תפוז, לימון, לואיזה, נענע, זעתר, מליסה, בזיליקום, תימין - כל אלו ניטעו ונשתלו בגינה שתזכה לחזור לפרוח.
בן אברהם: "בדרך כלל החיבורים הם בין קיבוץ לקיבוץ, ושמחתי להזדמנות לחיבור בין צורות התיישבות קצת אחרות דרך העשייה. אני מאמינה שזו הדרך להכיר, לחבר וליצור סולידריות וערבות הדדית בין כל האזרחים במדינה"
את המתנדבים הובילה רעיה בן אברהם (49), מנהלת הקהילה של קיבוץ נען בחמש השנים האחרונות. "כששמעתי משיר על הפרויקט, הבנתי שיש כאן הזדמנות נפלאה לחיבור בין קהילות. בדרך כלל החיבורים הם בין קיבוץ לקיבוץ, ושמחתי להזדמנות לחיבור בין צורות התיישבות קצת אחרות דרך העשייה. אני מאמינה שזו הדרך להכיר, לחבר וליצור סולידריות וערבות הדדית בין כל האזרחים במדינת ישראל", אומרת בן אברהם.
"זה הזמן לאחדות, להיות טובים זה לזה, לעודד תקשורת טובה ועשייה משותפת. לקדם עזרה הדדית, אני מחכה להזדמנות להזמין את תושבי מבקיעים לנען לגיוס גומלין", היא מוסיפה.
את פניה במושב קיבלה רותם וינברגר, שחיה במבקיעים כבר 20 שנה. "הגינה הקהילתית הוקמה לפני קצת יותר משנה בעידוד המועצה שלנו. יצרנו ביחד מקום התכנסות שמחבר את התושבים אחד לשני, וגם לקרקע ולטבע".
