משה ארבל בוועידת הבריאות
(צילום: אביהו שפירא, שמוליק דודפור, טל אזולאי)
ועידת הבריאות מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"אפילו רופא אחד שלא רוצה להישאר במערכת הבריאות הישראלית, זה לבד מטריד אותי. אני לא מוכן לוותר על אף אחד מהם". כך אמר אתמול (יום שלישי) שר הבריאות, משה ארבל, בראיון לאדיר ינקו במסגרת ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות". הוועידה התקיימה בעיצומה של סערת הרילוקיישן שמתכננים רופאים רבים. "אני לא מזלזל אפילו באחד שלא רואה בישראל בית", אמר השר ארבל, "חובתי להוכיח ולהראות שישראל היא הבית".
על השינוי בחוק הסבירות אמר השר: "אין ספק שזה חוק שנוי במחלוקת, ולצד זה אני רוצה לומר בצורה ברורה ביותר: לא תהיה שום פגיעה בכבודם של בני אדם ובזכויותיהם במערכת הבריאות".
הריאיון עם משה בר סימן טוב
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ספג לאחרונה ביקורת קשה מהרופאים הפעילים במחאה. "זה אכן כואב וקשה", סיפר לשרית רוזנבלום, "אני מקבל את האמירות הקשות שלהם כלפיי. בסוף, כשהם מסתכלים עליי הם רואים את ממשלת ישראל”.
ארבל הביע חשש כבד מעזיבת רופאים. "מראש יש במערכת מחסור בכוח אדם", הודה, "אין לנו יתרות של רופאים. יש התמחויות מסוימות שבהן יש רופאים בודדים בארץ והם מחזיקים בעצם את כל המערך הזה. אנחנו מנתחים את המשמעויות של האירוע שקורה עכשיו, וכשתהיה לנו את התמונה, אנחנו בוודאי נשקף אותה למקבלי ההחלטות. להבדיל מהרמטכ"ל, לנו אין רשימת שמות של אנשים שבאו ואמרו 'ביום הזה אנחנו מפסיקים'. אם בן אדם שלומד בחו"ל מחליט לא לחזור לארץ, הוא לא בהכרח מודיע לי שהוא עושה את זה".
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, סיפר לאלכסנדרה לוקש: "אנחנו יודעים על רופאים שכבר עזבו לחו"ל, ואנחנו יודעים על רופאים שנשלחו על ידי בתי החולים להשתלמויות בחו"ל ולא מתכוונים לחזור לישראל. נטישה של כל רופא היא נזק למדינה. לימודים של רופא זה שבע שנים, מעבר לזה הוא עושה גם התמחות של שש שנים, עוד שנתיים בשביל לקבל ניסיון – זה בסך הכל 15 שנים. רופא זה נכס לאומי, ויש התעניינות ברופאים שלנו במדינות רבות. אני גם מוטרד מזה ש־60% מהסטודנטים שלומדים רפואה עושים את זה בחו"ל. הם יכולים להישאר שם כי יש מחסור ברופאים בכל העולם".
הריאיון עם פרופ' ציון חגי
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
פרופ' חגי סיכם: "אנחנו צריכים לשמוע אותם ולא להטיף להם מוסר. נצטרך לעשות הכול שהרופאים שלנו באמת יקבלו את מה שהם רוצים ויישארו במדינת ישראל". אתמול אחר הצהריים נפגש פרופ' חגי עם רופאים ששוקלים לעזוב, ושמע מהם דברים קשים. "אנחנו מרגישים שלא סופרים אותנו בשום צורה ושאנחנו עבדים של המערכת", סיפרה לו רופאה, "יש לנו משפחות. והמחויבות שלי היא קודם כל לילדים שלי".
דברים דומים נאמרו מוקדם יותר בפאנל "מנהלים בחזית" בהנחיית שרית רוזנבלום, שבו השתתפו ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר הר"י; פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים נצרת; ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון; ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא); ופרופ' חזי לוי, מנכ"ל מרכז רפואי ברזילי, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.ד"ר פלדמן אמר: "הדור הצעיר לא מוכן להמשיך לעבוד בתנאים הקיימים. מערכת הבריאות צריכה מהפכה בתנאי העבודה”. לדבריו, גם "אין מספיק תקציב למערכת הבריאות. קופות החולים ובתי החולים בגירעון. אי־אפשר לעבוד כל הזמן באווירת משבר. אין הוקוס פוקוס. צריך יותר משאבים".
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
"צריך לדאוג גם לאיכות החיים - לא רק לתוחלת החיים"
כיצד ייראה העתיד הרפואי שלנו? האם יש אפשרות לחיות יותר שנים, וגם באיכות חיים טובה יותר? שורה של פאנלים בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" עסקו בשאלות אלה.
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
בפאנל "צעיר לנצח" השתתפו פרופ' חיים כהן, ראש מרכז סגול להזדקנות בריאה באדם באוניברסיטת בר אילן; פולה בליק, מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת; דבורה שרר, יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות; ודקל ורד כץ, מהנדסת ביו רפואה, מדענית, ובעלת קהילת הטיפוח הגדולה בישראל. פרופ' כהן סיפר על מחקר שנערך באוניברסיטת בר־אילן, "שבו הגברנו את הפעילות של חלבון מסוים והצלחנו להגדיל את תוחלת החיים של העכברים ב־30 אחוז, וגם לשפר את בריאותם. אותו חלבון נמצא בכל התאים של כולנו, ועכשיו אנחנו מחפשים דרכים להעלות את רמתו בבני אדם, בדיוק כמו שעשינו בעכברים". המשתתפים הדגישו כי "צריך לדאוג גם לאיכות החיים – לא רק לתוחלת החיים".בפאנל "רפואת העתיד", בהנחיית יאיר קראוס, השתתפו ד"ר טל פטלון, מנהלת קאהן-סגול-מכבי (KSM) – מכון המחקר והחדשנות של מכבי שירותי בריאות; אבי וידמן, מנכ"ל ומייסד־שותף ב־Nucleai; ד"ר ערגה אטד, מומחית בתקשורת אפקטיבית וחברת עמותת "מדעת"; ופרופ' נועם שומרון, ראש המעבדה לרפואה דיגיטלית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב. הדיון עסק בעיקר ביתרונותיה וחסרונותיה של הבינה המלאכותית ככלי עזר בעולם הרפואה. וידמן סיפר כי הכלים שפיתחה החברה שלו מאפשרים "לחזות בצורה הרבה יותר מדויקת, מעל 90%, איזו תרופה תתאים לכל חולה סרטן" – דבר קריטי כשמביאים בחשבון את הכמות העצומה של סוגי הסרטן המוכרים כיום והעלות הגבוהה של רוב התרופות.
בפאנל "המרוץ לתינוק המושלם", בהנחיית הדר גיל־עד, השתתפו פרופ' רונית מכטינגר, רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא; פרופ' טל בירון־שנטל, מנהלת אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי מאיר ויו"ר החברה הישראלית לרפואת האם והעובר; פרופ' רוני מימון, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי שמיר ויו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה; ומירי לב, אחות מוסמכת ודולה. פרופ' מימון ציין כי בישראל מתבצעת כמות עצומה של בדיקות – לפני ההיריון ובמהלכו, "כי אנשים רוצים את התינוק המושלם. אנחנו כל הזמן אומרים 'עד כאן' בנושא הבדיקות, וכל פעם הקו נפרץ ושמים קו אחר".
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
בפאנל "כל האמת על עולם הרפואה" התארח פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, אצל דנה רון, וסיפר על שלל חידושים: זריקות אינסולין שיינתנו רק פעם בשבוע ולא כל יום; טיפולים שונים שמעכבים התפתחות סוכרת מסוג 1; וכמובן זריקות להורדת רמות הסוכר שעוזרות גם לירידה במשקל והפכו ללהיט.
ממצוקת כוח אדם ועד זיהומים בבתי החולים
"מה הורג אותנו". זה היה שמו של אחד הפאנלים בוועידה, שאמור היה להתמקד במדע, אך בשל הנסיבות המיוחדות במדינה עסק גם במצב הרפואה הישראלית בהיבטים רחבים יותר.
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
בפאנל, בהנחיית אדיר ינקו, השתתפו ד"ר אלכס לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל; פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל; פרופ' דרור דיקר, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל בבי"ח השרון ויו"ר החברה לחקר וטיפול במחלקת ההשמנה; פרופ' ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבילינסון; ואביתר סמולסקי מהקרן לתמיכה וליווי חולים נרקוטיים.כשנשאל האם הרופאים נכנסו עמוק מדי לזירה הפוליטית, ענה פרופ' חגי לוין: "התפקיד שלנו זה להגן על המטופלים ועל היכולת שלנו לתת רפואה שוויונית ואיכותית. אנחנו רואים קולות בתוך הממשלה שקוראים להפלות בין מטופלים. מי שמכניס פוליטיזציה למערכת הבריאות זאת הממשלה הנוכחית, שגם לא עושה את מה שצריך כדי לצמצם פערים. אנחנו נלחמים כדי להגן על המערכת, כדי לשמור עליה מקצועית".
ד"ר אלכס לוין הזהיר: "אנחנו בהסתדרות הרפואית סבורים שהחקיקה שעברה בשבוע שעבר עלולה לפגוע במערכת הבריאות, ליצור מצב של החלטות לא ענייניות ומינויים בעייתיים. אני מבין את הרופאים שמאיימים לעזוב, אבל אנחנו נעשה כל מאמץ שהם יישארו בארץ. לאבד רופא זה דבר שפוגע מאוד בכל המערכת".פרופ' בשארה הוסיף: "אנחנו כבר במצב שחסרים לנו רופאים, חסרים תקנים, וכל רופא מומחה עם ותק ועם ניסיון שיעזוב – זה הפסד גדול לכולנו".
פרופ' דיקר הסביר כי "המילה 'רילוקיישן' פשוט הסבה את תשומת הלב לבעייתיות שכבר קיימת במערכת הבריאות. למצוא רופאים בכירים שיעבדו במחלקות הפנימיות של בתי החולים הציבוריים – זה גם ככה משימה כמעט בלתי אפשרית. כל רופא שעובד היום במערכת הבריאות הציבורית הישראלית הוא בחזקת מתנדב בגלל השכר והתנאים הגרועים. אנחנו מאמינים שאנחנו שליחי ציבור, ולכן אנחנו עושים את זה".ומה עוד יהרוג אותנו – חוץ ממחסור ברופאים. סמולסקי ציין כי בישראל יש כמיליון בני אדם שמכורים למשככי כאבים וכדורי שינה. חברי הפאנל ציינו גם כי יש מחסור אדיר בכוח אדם בטיפות חלב; ביטול המס על המשקאות הממותקים גרם ל"קידום" סוכרת ועוד מחלות שמקצרות חיים, ואם יבטלו את סימון המזונות, הדבר הזה יתעצם; וגם להתאשפז זה לא בריא: כ־6,000 בני אדם מתים מדי שנה מזיהומים שחדרו לגופם בבתי החולים הציבוריים.
"אנחנו במגפה קשה של בדידות"
מערכת הבריאות מתמודדת כבר שנים עם קשיים תקציביים, ובמערכת בריאות הנפש המצב קשה אף יותר.
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
פאנל מיוחד בהנחיית הדר גיל-עד בוועידה הוקדש לנושא. השתתפו בו ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות; פרופ' חיליק לבקוביץ', מנהל המרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש "מרחבים"; ד"ר אורן טנא, מנהל המכון הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש; וד"ר נעם יצחקי, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית. ד"ר טנא אמר ש"אנחנו במשבר גדול. המערכת הציבורית בקריסה, במיוחד המערכת שעוסקת בילדים ונוער. אנחנו צריכים להכריע למי ניתן טיפול, מתי ניתן טיפול, אם מישהו יחכה שנה או פחות לטיפול. אני מרגיש כאילו אני עומד בראש הר ורק הודף אנשים".
פרופ' לבקוביץ' ציין כי "אנחנו נמצאים באנדמיה קשה של בדידות. יותר דיכאון, יותר חרדה. לבדידות יש תרומה אדירה למחלות גופניות. היא פוגעת בבריאות כמו עישון של שתי קופסאות סיגריות ביום. זו אנדמיה קשה יותר מסוכרת, קשה מהשמנה. צריכה לצאת תוכנית לאומית שמתעסקת בנושא של בדידות – בכל מרחבי החיים". ד"ר טנא מסכים כי "השקעה בבריאות הנפש, במיוחד בגיל הצעיר – אין השקעה חכמה מזו. מחלות הנפש יוצרות את העלות הכלכלית הגדלה ביותר, כי הן תוקפות צעירים שמפסיקים לעבוד, שמפסיקים לתפקד, והופכים לנטל על החברה ומשפחתם. מבחינה כלכלית - הכי הגיוני להשקיע במטופלים האלה".
ד"ר בודנהיימר השיב: "משרד הבריאות מכיר בבעיות. האתגר הגדול פה הוא שאין פטנט שימציא פסיכיאטרים לילדים או למבוגרים. משרד הבריאות נותן יותר תקציבים משניתנו אי פעם לבריאות הנפש, יש פרויקטים יפים שקמים, אבל הסיפור הוא לא רק תקציב: כוח האדם בחסר מאוד־מאוד גדול, ויש גם זליגה מטרידה מאוד לשוק הפרטי. אם הילד צריך לשלם המון כדי לקבל את השירות – אוי ואבוי לנו".ד"ר יצחקי: "יש בישראל בסביבות עשרת אלפים פסיכולוגים שכבר לא עובדים בשירות הציבורי. כוח האדם קיים. משרד האוצר צריך לשמוע את הזעקה שעולה מהשטח ולהבין שצריך להשקיע במשאב הזה".
ד"ר טנא הזהיר: "הסושיאל מדיה היא מנוע מטורף של בדידות. לכאורה היא מספקת עוד אמצעי חיבור, אבל רוב רובם רק מראים כמה החיים של אחרים טובים וכמה אני בודד ולבד בחדר".
"ישראל אינה ערוכה לרעידת אדמה חזקה"
על רקע הסברה כי רעידת אדמה חזקה מתרחשת בישראל אחת לכמאה שנים, והרעידה הקודמת אירעה לפני 96 שנים, אמר אתמול בוועידה פרופ' קובי פלג, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר במכללה האקדמית רמת־גן, כי "ישראל רחוקה מאוד מלהיות ערוכה בצורה טובה".
הריאיון עם קובי פלג
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
לדבריו, "ישראל היא מדינה קטנה, ורעידת אדמה בישראל תפגע ברוב התשתיות במדינה. תרחיש הייחוס מספר לנו שיהיו קרוב לעשרת אלפים נפגעים באורח בינוני וקשה, והם יהיו חייבים לקבל טיפול מהותי בבתי החולים. זאת בנוסף לכ־30 אלף פצועים קל. בתי החולים, קופות החולים ונקודות מד"א יהיו באי־ספיקה. אין לנו מספיק מיטות לקלוט 30־40 אלף מטופלים חדשים".הוא סיפר למראיינת אלכסנדרה לוקש כי ברעידות אדמה גדולות ברחבי העולם, "בין 95%-55% מהניצולים חולצו על ידי קרובי משפחה או שכנים. אלוף פיקוד העורף אימץ את הרעיון להכשיר את ההמונים לחילוץ פשוט, לימדנו תלמידים בכיתות י' איך לחלץ באמצעות ג'ק של רכב, אבל בשנה האחרונה התחילו לקצץ בהכשרה הזאת – שיכולה להציל כמויות מטורפות של בני אדם, למרות שזה כסף קטן. אנשים מחזיקים מעמד מתחת להריסות בין 24־48 שעות. לפי התרחיש, 28 אלף בניינים ייפגעו בצורה קשה או ייהרסו לחלוטין, בזמן שבישראל יש רק כ־40 גדודי הצלה. גם אם נעשה גיוסי חירום ונקבל עזרה מהעולם, 400־500 יחידות יתמודדו מול 28 אלף בניינים פגועים. רשות החירום בישראל מבינה את זה, אבל יש שיקולים כלכליים. תזכרו טוב את מה שאני אומר: זה יעלה בהרבה מאוד חיי אדם".
