בסטודיו צילום בתל אביב, קבוצת צעירים מתכנסת סביב תמונה. הם מדברים על אור וצל, על קומפוזיציה, על הסיפור שהתמונה מספרת. השיחה זורמת בין עברית לערבית, והצילום - כמו תמיד - מדבר בשפה משלו. מפגש כזה לא היה מובן מאליו בחודשים האחרונים.
בימים הקשים שלאחר 7 באוקטובר, כשהשסעים בחברה הישראלית נפערו עמוק מתמיד, החליטו בעמותת PHOTO IS:RAEL לעשות מעשה: בזכות מימון שקיבלו מהסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID), הם יצאו לדרך עם מיזם שמאמין בכוחו של הצילום לגשר על פערים ולחבר בין לבבות.
"הצילום הוא שפה אוניברסלית", מסביר אחד ממובילי התכנית. "כשאתה מביט בתמונה, לא משנה אם אתה מדבר עברית או ערבית. אתה פשוט רואה, מרגיש, מבין".
גשרים במקום חומות
במהלך השנה האחרונה, יותר מ-250 צעירים ערבים ויהודים מכל רחבי הארץ לקחו חלק במפגשים. הם צילמו, שוחחו, והתמודדו יחד עם השאלות הקשות ביותר: מה המשמעות של שייכות? איך נראית חברות אמיתית? ואיך אפשר לבנות עתיד משותף כשההווה כל כך מורכב?
התשובות לשאלות האלה מוצגות כעת בתערוכה "קולות של תקווה". לצד עבודותיהם של הצעירים, מציגים גם אמנים מקומיים בולטים - ביניהם כרם נטור, שנכלל ברשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין פורבס, ולילא עבד אלרזאק, אמנית חיפאית זוכת פרסים שיצירתה עוסקת בשאלות של זהות ומסורת.
יותר מ-250 צעירים ערבים ויהודים מכל רחבי הארץ לקחו חלק במפגשים. הם צילמו, שוחחו, והתמודדו יחד עם השאלות הקשות ביותר: מה המשמעות של שייכות? איך נראית חברות אמיתית? ואיך אפשר לבנות עתיד משותף כשההווה כל כך מורכב?
התערוכה כוללת גם מבט בינלאומי: האמנית האוסטרית ניקול וניגר מציגה בסדרה "מקומות פצועים" את מורכבות החיים המשותפים בישראל, והצלמת הספרדייה אנה פלאסיוס חושפת בפרויקט "הדיירים" את סיפוריהן של נשים ישראליות צעירות המחפשות את מקומן בחברה.
"דווקא בימים כאלה", אומרים מובילי המיזם, "חשוב להראות שאפשר אחרת. שיש תקווה. שאפשר לבנות גשרים במקום חומות".
התערוכה, שתוצג עד סוף דצמבר בנמל יפו, מביאה אל הקהל מגוון עשיר של צילומים, עבודות וידאו וטקסטים. דרך העדשה, היא מספרת סיפור של תקווה - בשפה שכולם יכולים להבין.
תקווה
צילום: חונן חיים
"שייח ערבי בדואי עומד זקוף ונואם מול המון שנושא עמו דגלי ישראל - הוא הביטוי העוצמתי ביותר לתקווה לעתיד טוב יותר. המסורת משלבת ידיים עם השאיפה לחירות, הדרישה לצדק פוגשת את הדת, והיחיד נפגש עם הכלל. מתוך המצוקה והגורל המשותף נסללת הדרך לשיח, לערבות הדדית ולאחריות חברתית.
"התמונה צולמה בהפגנה למען הדמוקרטיה בבאר שבע, בפברואר 23'".
נערים בשכונת ואדי סאליב
צילום: אנני רובקידזה
"על רקע שטיחי הקיר של רחובות ואדי סאליב בחיפה, תפסתי רגע שנוגע לליבי: שני נערים משחקים עם סוס נמרץ בתוך הקצב האורבני, ומתקרבים אל ה'סקייטר'. ברגע הזה יש משהו שמרגיש מעבר לפילוג החברתי ולמשקעים ההיסטוריים. הרגע הזה מזכיר לי את הכוח המרפא של החיבורים הפשוטים בין אנשים".
בדידות
צילום: מארון חדאד
אִלּוּ הָיִיתִי כּוֹתֵב אַנִּי
אֶת קִצּוּר תּוֹלְדוֹת הָאֱנוֹשׁוּת
אוּלַי הָיִיתִי כּוֹתֵב רַק מִלָּה אַחַת -
הַבְּדִידוּת.
אבישלום פון שילוח, 2015
סלאם / שלום
צילום: נור מסעוד קעדאן
"ילדה מותשת ממלחמה, אבל ממשיכה לחפש חומה בטוחה שתגן עליה. הבית המצויר מבטא את המולדת, והילדה מסמלת את החברה. התקווה של הילדה הקטנה היא שהבית יהפוך למציאות. תקוותה תתגשם אם כל חלקי החברה ישתפו פעולה אחד עם השני, למרות השונות שמבדילה ביניהם.
"כולנו בטוחים שהתקווה תפרח שוב, השלום ישרור, ונחיה בדו קיום כרצוננו".
גשר
צילום: עדן יעקב
"אפילו שאנחנו שונים - אהבה ואחדות יכולות לחבר בינינו"
מבט
צילום: נמרוד כהן
"מי שמביט בי מאחור, לא יודע מי אני"
פרספקטיבה נשית
צילום: ריי רוזנפלד
"מאמינה ומקווה שכשפרספקטיבה נשית תנהל את עולמנו, הקו שמפריד בין העולמות יישאר טבעי, פשוט, מזוכך ומואר - ורק עתיד ילדינו ישתקף בעינינו ללא הבדל גזע, מין ודת".
רוקמים שלום
צילום: רקל פינטו
"קרעי העבר מפרידים בין יהודים ופלסטינים, אך יד אישה אחת מנסה לתפור, לחבר ולתקן מחדש את חוטי הסמל שנטוו בעמל רב על ידי רוקמי השלום".
חיים ביחד
צילום ועריכה: תמי ורדי
"על אף שהתקופה הנוכחית קשה מנשוא, קיים החלום שיום אחד כולנו נוכל לחיות כאן יחד בדו קיום אמיתי, הכרה, כבוד הדדי ושוויון.
"הקולאז' מתאר שתי נשים, יהודייה ומוסלמית, זו לצד זו, החולקות את אותו גוף. גוף אחד, המבטא את החיבור העמוק והבלתי נמנע בין שתי התרבויות ומעלה שאלות על זהות ושייכות - האם ניתן למצוא את המשותף דווקא במקומות שנראים לכאורה מנוגדים?
"הגוף המשותף מייצג את ההבנה שכולנו קשורים זה לזה, דומים זה לזה, ושלא ניתן להפריד בינינו, למרות ההבדלים התרבותיים, הדתיים וההיסטוריים".
תקווה | Hope | أمل
צילום: שירן בנבניסטה
שווים
צילום: קייט אשלי
"כולנו שווים כבני אדם"
מן העבר השני
צילום: אנדריי טרסנקו
זהות
יצירה של האמן החזותי כרם נאטור
עבודותיו של כרם נאטור מתעסקות במאפיינים של זהות, בנזילות שלה ובאופן בו היא מובנית ונכפית על ידי מסגרות שונות - משפחה, חברה, תרבות, פוליטיקה ומגדר. השחקן הראשי ברישומיו של נאטור היא דמותו, אותה הוא לוקח למסעות היסטוריים, תרבותיים וחברתיים.
מדיום הוידיאו הוא שפת האם של נאטור, ממנה התפתחו הרישומים שהוא יוצר. הנוכחות הפיזית של הגוף, משמשת מוטיב חוזר בעבודותיו, תוך הדגשת ההקשרים האלגוריים הנלווים לקיומו של הגוף. ברישומים השונים מתייחס נאטור פעמים רבות לדמות האמן במשחקיות, הומור וציניות.
PHOTO IS:RAEL היא עמותה ללא כוונת רווח שמאמינה בכוח של הצילום ליצור שינוי חברתי. העמותה, שמפיקה את אחד מפסטיבלי הצילום הגדולים בעולם, פועלת להעצמת קהילות מגוונות ברחבי ישראל דרך שפת הצילום.
התערוכה מתקיימת בתמיכת הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) וחוק שותפות המזרח התיכון ניטה מ' לואי (MEPPA), הפועלים לקידום שיתוף פעולה כלכלי ופיוס בין ישראלים לפלסטינים.
תערוכת PHOTO SALAM/ فوتو سلام / פוטו סלאם מציגה בתאריכים 24-12 בדצמבר, בבית המכולות שבנמל יפו. הכניסה חופשית
