בשיתוף עמותת רוח טובה
בשנים האחרונות, המחקר המדעי והפסיכולוגיה עוסקים לא מעט במושג האמורפי משהו, אושר. כחלק מעיסוקם בו, הם מנסים לענות על שאלות כמו מה גורם לנו אושר? האם רדיפה אחרי האושר באמת הופכת אותנו למאושרים יותר? האם יש קשר בין כסף לאושר? ובין גיל לאושר? והאם אנחנו בכלל מבינים מה יגרום לנו להיות מאושרים?
אחת הטענות הפופולריות בהקשר של אושר גורסת ש"אם תעשו טוב - יהיה לכם טוב", כלומר שעשיית טוב תורמת באופן ישיר לאושר שלנו. מי מכם שהתנדב לאחרונה, ודאי מכיר את תחושת ההנאה הצרופה שמציפה אותנו בעקבות חשיפה לתוצאות מעשה טוב שעשינו עבור אחרים. להנאה הזו יש אפילו שם שהעניק לה הפסיכולוג האיטלקי אנדריאוני - Warm Glow. אבל גם כאן עולה השאלה, עד כמה התחושה הזו היא הנאה רגעית, ועד כמה היא באמת משפיעה על רמת האושר שלנו בחיים?
לדברי פרופ' אסתר זיכלינסקי, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל וחוקרת המגזר השלישי ותחום הפילנתרופיה, "הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), פרסמה לא מזמן ש-95 אחוזים מהמתנדבים מדווחים שהם מרוצים מחייהם, 53 אחוזים מדווחים שהם מאוד מרוצים לעומת 38 אחוזים שאינם מתנדבים, וכל ה-40 אחוזים האחרים מרוצים. 68 אחוזים מהמתנדבים רואים עתיד יותר אופטימי, לעומת 55 אחוזים שאינם מתנדבים.
"לפי הנתונים האלה, ניתן להבין שלהתנדבות יש בהחלט השפעה ואפילו השפעה חיובית על אורח החיים", היא מוסיפה, "אבל השאלה שתמיד נשאלת בעניין הזה, היא מה קודם למה - האם אנשים שהם יותר שבעי רצון מהחיים הם אלה שמתנדבים, או שבעקבות ההתנדבות הם הופכים לשבעי רצון?"
פרופ' זיכלינסקי. "כשאנחנו עוזרים לאחרים - אנחנו עוזרים גם לעצמנו" צילום: באדיבות עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסוןומה התשובה הרווחת?
"נעשו לא מעט מחקרים בנושא, אחד מהם נערך בבריטניה בשנת 2020 על ידי החוקר הבריטי לאוטון וצוות החוקרים שעמו, שהגיעו למסקנה שיש קשר ברור בין אושר לבין התנדבות. כלומר, שאנשים שמתנדבים מאושרים יותר. עוד מצאו החוקרים כי התנדבות משפרת את איכות חייהם של העוסקים בה; במשך עשור הם עקבו אחר המתנדבים שהשתתפו במחקר וגילו כי איכות חייהם, רווחתם ואפילו המצב הבריאותי שלהם, הולכים ומתגברים ככל שהשנים חולפות והם ממשיכים להתמיד בפעילות הפילנטרופית".
נמצאו הבדלים בין התנדבות ארוכת טווח לבין התנדבות חד-פעמית?
"התנדבות חד-פעמית לא עושה שום הבדל בתחושה האישית לטווח הארוך ועל כך יש הסכמה כללית, אבל אין הסכמה ברורה על מספר השעות שצריך להתנדב כדי שיהיה אפשר לדבר על אושר. כאמור, על פי הלמ"ס - אנשים שמתנדבים יותר שעות - לרוב גם יהיו מאושרים ובריאים יותר, ויש אפילו מחקרים שהוכיחו שחייהם של המתנדבים ארוכים יותר משל אלו שלא מתנדבים, אבל קשה לבדוק את הנתון הזה לעומק".
למה?
"מכיוון שיש שאלה מורכבת מאוד בנוגע לנתונים האלו, והיא האם אדם מתנדב יותר כי הוא חי יותר, או שהודות להתנדבות ארוכת השנים שלו - הוא חי שנים רבות יותר? אין עדיין תמימות דעים בקרב החוקרים בנוגע לתשובה לשאלה הזאת".
התנדבות "אפיזודית"
ההגדרה המדויקת ביותר למושג "התנדבות" היא פעילות שנעשית על ידי הפרט מרצונו חופשי וללא שכר כספי, עבור גוף שלישי. אולם, פרופ' זיכלינסקי מבקשת להדגיש כי בקרב העולם האקדמי ישנם ויכוחים בנוגע לפרשנות של ההגדרה הזאת.
"חלק מהחוקרים מצביעים על קושי בהגדרת המושג 'רצון חופשי', כי ברצון חופשי אמיתי בן אדם קם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להתנדב מבלי שמישהו חיצוני השפיע עליו", היא מסבירה. "ישנו רצף בין רצון חופשי טהור ועד להתנדבות שהיא בכפייה, כמו למשל במצבים שבהם אנשים צריכים חלופה לבתי כלא, ונדרשים 'לתת' שעות התנדבות לציבור.
"לגבי ההגדרה של גוף שלישי - ישנה ציפייה שמתנדב יעשה פעילויות לא עבור עצמו, אלא עבור אחרים. הגוף השלישי אמור להיות גוף שהוא לא המתנדב, לא המשפחה ולכאורה גם לא הקהילה הקרובה. אבל קהילה זה בדיוק המקום שבו אנשים רבים מתנדבים עבורו, ואז נהוג לכנות אותם פעילים.
נשמע מורכב.
"אני יכולה להמשיך ולהתעמק בנבכי ההגדרה, אבל בעיקרון ניתן להבין שישנה הגדרה שמגדירה את פעולת ההתנדבות וכמו בכל דבר בחיים - יש עליה השגות, מחשבות ותהיות, וניסיון תמידי לדייק ולתהות מהי ההגדרה הנכונה ביותר".
"אחד הדברים המאוד מפותחים היום הוא טיסה להתנדבות בחו"ל; אנשים צעירים טסים לטיולים ובמקום לצאת לטיול, הם יוצאים להתנדב. התופעה הזו נקראת 'התנדבות אפיזודית', והיא מאפשרת לצעירים לעשות טוב - ובמקביל לחקור מה מעניין אותם, ולשקול את הפעילות העתידית שלהם"
איך את חושבת שכדאי לרתום את הדור הבא להתנדבות?
"אחד הדברים שמאפיינים את הדור הבא הוא שחשוב להם להרגיש משמעותיים, ולהרגיש את זה די מהר. כלומר, יש להם קושי עם תהליכים ארוכים והם רוצים מענה מיידי. יש להם המון רצון לשנות, אבל הם לא בהכרח אוהבים להתנדב באופן קבוע ורציף, ולכן צריך להתאים את התפקידים או את דרכי הפעילות כך שהם יהיו גם מגוונים וגם יאפשרו להם להרגיש משמעותיים.
"יש הרבה שאלות והמון מחקרים על השאלה האם התנדבות חובה, כמו שיש היום בבתי הספר, היא אפקטיבית. יש כמובן תועלת מיידית, אבל יש גם לא מעט מחלקות לגבי התשובה על השאלה אם הפעולה הזאת מובילה לכך שאותם תלמידים ירצו להמשיך להתנדב בעתיד".
על פי הנתונים שקיימים, מהי ההתנדבות המועדפת היום על הדור הצעיר?
"אחד הדברים המאוד מפותחים היום הוא טיסה להתנדבות בחו"ל. אנשים צעירים טסים לטיולים ובמקום לצאת לטיול, הם יוצאים להתנדב. ההתנדבות הזו נקראת 'התנדבות אפיזודית', וזו תופעה מעניינת שמאפשרת לצעירים לעשות טוב, ובד בבד לחקור מה מעניין אותם ולשקול את הפעילות העתידית שלהם. אני מקווה שדור העתיד יצליח להגדיל את אחוזי ההתנדבות, ולהכניס כמה שיותר פעילות התנדבותית לחיק העבודה והמשפחה".
40% מהחברה החרדית מתנדבים. וכמה אחוז מהחילונים?
בחברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית, יש לא מעט נתונים מעניינים בנוגע לאחוזי ההתנדבות בקרב הקהילות והמגזרים השונים בחיים בארץ.
"בישראל יש כ-20 אחוזי התנדבות מגיל 20 ומעלה, ויש הבדלים מאוד גדולים בין חילוניים לדתיים וגם בין חרדים לדתיים", אומרת זיכלינסקי, "40 אחוז מהחברה החרדית מתנדבים, אצל דתיים יש בין 30-29 אחוז מתנדבים, אצל החילונים 20 אחוזים מתנדבים ובמגזר הערבי יש כשמונה אחוז של מתנדבים.
"לפי הלמ"ס, בישראל כבר שנים שגברים מתנדבים יותר מנשים - 20 אחוז מהנשים מתנדבות, לעומת 23 אחוז של גברים. בנוסף, יש צמצום של התנדבות דרך ארגונים, ויותר התנדבות באופן עצמאי - 38 אחוז דרך ארגונים, 44 אחוז באופן עצמאי ו-18 אחוז מתנדבים גם דרך ארגונים וגם באופן עצמאי".
כמי שחוקרת את התחום, מהי הדרך היעילה ביותר לגרום לאנשים לצאת ולהתנדב?
"הדבר המרכזי שאני מלמדת את הסטודנטים שלי זה איך לגייס מתנדבים, איך להפעיל אותם ואיך לקדם יחד איתם חיים טובים יותר עבורם ועבור כולם. אחד המניעים של צעירים להתנדב זה לבחון את תחום העיסוק העתידי שלהם - הרבה מאוד פעמים אנשים מתנדבים בארגונים שקשורים לתחום שהם רוצים ללמוד ולעבוד בו בהמשך. הם יכולים לכתוב בקורות החיים שהם התנדבו באותו מקום, והם יכולים גם לבדוק אם זה תחום שמעניין אותם.
"לעומת זאת, מה שמניע מבוגרים בני 60 ומעלה (בעיקר את דור ה-'Baby boomer' שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה) להתנדב, זה הרצון ללמוד ולהתנסות בדברים חדשים ולהוביל לקידום של רב-תרבותיות. התנדבות נמצאה כמסייעת לאיכות החיים של מבוגרים, כי היא משמרת את היחסים שלהם עם הסביבה. קראתי בכתבה שבאחת המדינות בעולם עלתה גם כוונה שרופאי משפחה ימליצו למבוגרים להתנדב, כי זה שומר על הבריאות שלהם ועל תפיסה חיובית יותר.
"בסופו של דבר, התחושה הטובה ביותר בהתנדבות זו התחושה שלנו עם עצמנו", היא אומרת. "כשאנחנו מתנדבים, זה נותן לנו תחושת שייכות ושצריכים אותנו. אם אנחנו מתנדבים עם אנשים שצריכים אותנו - אנחנו מרגישים שהצלחנו לעזור, שיש לנו משמעות ושאנחנו מצליחים לשנות דברים שנראים לנו חשובים".
ומה בנוגע לאנשים בגילי 50-30? מה עשוי להניע אותם להתנדב?
"גילי הביניים מוּנעים מרצון לשנות את המצב שבו הם נמצאים, ומעסיקים אותם בעיקר נושאים גלובליים וצדק חברתי, ופחות תמיכה בארגונים מהזרם המרכזי. איתם מומלץ לפעול בגישה פרגמטית וחדשנית יותר.
"כך או כך", מבקשת פרופ' זיכלינסקי להדגיש, "כשאנחנו עוזרים למישהו - אנחנו עוזרים גם לעצמנו להתמודד עם הקשיים שלנו, כך שזה מניע נוסף ומשמעותי להתנדבות. לפעמים אנשים חווים קושי מסוים, מתמודדים איתו, ולאחר מכן יוצאים להתנדב באותו תחום כדי לתרום מהחוויה והידע שאספו לאורך הזמן".
עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון, מאגדת באתר אחד את מגוון אפשרויות ההתנדבות בישראל ועוזרת לכם למצוא התנדבות בהתאמה אישית. העמותה מחברת בין מתנדבים פרטיים ומתנדבים מחברות עסקיות לבין מקומות שזקוקים להם ונמצאת בקשר עם אלפי עמותות וכלל הרשויות המקומיות במטרה לעודד את ההתנדבות בישראל.
בשיתוף עמותת רוח טובה
פורסם לראשונה: 12:55, 25.06.24
