"הכיכר הנודדת"- חברי החטופים נחשפים ומשתפים
(צילום: ירון ברנר)
בעוד משפחות החטופים כבר הפכו לצערם למוכרים בארץ, חבריהם וחברותיהם המודאגים של 101 החטופים והחטופות - נותרו חסרי אונים וחיפשו מה ואיך ביכולתם לעשות כדי לסייע, ולו במעט, לחבריהם המעונים.
לאחרונה, הם התכנסו לקבוצת וואטסאפ בשם "לא ישנים בלילה", המורכבת מעשרות צעירים שלא מכירים אחד את השנייה. הם מגיעים ממקומות שונים בארץ, בעלי דעות פוליטיות ותחומי עניין שונים, כשהמשותף להם הוא גורל אכזר אחד - לכולם יש חבר או חברה שמוחזקים כבר 340 ימים בשבי חמאס.
תוך זמן קצר מהרגע שבו נוצרה הקבוצה, חבריה החליטו להקים מיזם שינגיש לאזרחי ישראל בכל הארץ את החטופים, יספר את סיפורם האישי וישאיר את עצם קיומם שם בשבי - בתודעה הישראלית. מטרה נוספת העומדת לנגד עיניהם, היא לאפשר שיח אמיתי וכן בגובה העיניים שיאפשר לתת מקום לשאלות, תהיות ומחשבות שונות מבלי להתעלם מהמורכבות שמסביב.
"פתחנו את הקבוצה מתוך הרבה כאב וייאוש, וגם כדי להביע את הרצון שלנו לסייע בסיטואציה הבלתי אפשרית הזאת", מסבירה רומי כהן, חברתו הטובה של עומר שם טוב שנחטף ממסיבת הנובה. "והשם שנבחר לקבוצה - 'לא ישנים בלילה', מתאר את מצבנו - מאז 7 באוקטובר, כשהחברים והחברות שלנו נחטפו - אף אחד מאיתנו לא ישן בלילה".
לדברי רומי המיזם אינו פוליטי או מחאתי, אלא אנושי. "החלטנו לצאת במסע הסברה מטעמנו, החברים. לא מדובר בצעד פוליטי, אלא בניסיון להנגיש את האנשים שמאחורי התמונות גם לתושבי הפריפריה - הגיאוגרפית והחברתית. אנחנו רוצים שלכל אזרח בישראל תהיה גישה למפגש אנושי עם אדם שקרוב לאחד או אחת מהחטופים. שהם לא יתפסו כפוסטרים, אלא כאנשים בשר ודם שסובלים בשבי עוד מעט שנה שלמה".
קראתם למיזם "הכיכר הנודדת", ואתם מסתובבים באזורים פחות מרכזיים, למשל היום אתם בראשון לציון. המטרה היא בעצם להביא את כיכר החטופים לאלו שלא מגיעים לכיכר בתל אביב?
"בדיוק. אנחנו נעים בין אזורים שונים בארץ - לאחרונה היינו בחיפה ובמצפה רמון - ופוגשים שם אנשים שרוצים לתמוך ולהביע את הכאב שלהם על החטופים, אבל לא מתאפשר להם או שפחות נוח להם להגיע לכיכר החטופים. אנחנו למעשה מאפשרים להם להיחשף לחטופים דרכינו, לתמוך ולהביע הזדהות וגם להשמיע את קולם ולשאול שאלות על הגברים והנשים שמופיעים בתמונות בטלוויזיה - אבל הם לא באמת מכירים".
אמנם הדגשת שהמיזם הוא לא פוליטי, אבל היציאה מתל אביב לפריפריה היא לא ניסיון שלכם לגרום לכך שהמאבק להשבת החטופים לא יתקבע כתל אביבי או כחלק מהמחאה בקפלן, כפי שחלק מהציבור אולי תופס אותו?
"זה לא פוליטי, זה לרגע לא היה פוליטי. ובסוף כן, המטרה שלנו בכל זה היא גם כדי להסביר שהמאבק להחזרת החטופים היא לא פוליטית ושמדובר כאן בחיים של אנשים שמתענים כבר 340 יום בשבי בעזה. אחרי שהם יחזרו - שכל אחד יעשה מה שבא לו ושיצביע למי שבא לו, אבל קודם כל צריך להחזיר אותם הביתה".
שתפי אותנו איך נראו המפגשים הקודמים שקיימתם?
"סידרנו מעגל כסאות, התיישבנו ואנשים שעברו באזור ניגשו אלינו, התיישבו לצדנו והתחילו לשאול שאלות. סיפרנו להם על ההיכרות שלנו עם אותו חבר או חברה שחטופים, מי הם ומה עבר עליהם ב-7 באוקטובר - ממה שידוע לנו כמובן".
ואת מרגישה שהפעילות שלכם משפיעה יותר ממהדורת חדשות שבה מדברים על החטופים או מריאיון עם בני המשפחה?
"בסוף מדובר במעגל שיח, לפעמים הוא גם יכול להיות מצומצם ואינטימי, שמאפשר לאנשים להכיר טוב יותר את האדם עצמו ולא לתפוס אותו כתמונה של חטוף שתלויה על שלטי חוצות או מופיעה בטלוויזיה. וזה בגדול גם מה שאנחנו רוצות להעביר הלאה - שמאחורי התמונות יש אנשים, ישראלים, כמוני וכמוך".
"כל רגע ב-340 הימים האלו הוא מדאיג"
את עומר שם טוב רומי הכירה לפני כשש שנים, כשהשניים היו בכיתה י'. מאז הם שמרו על קשר קרוב והגעגוע אליו, היא מספרת, הוא אינסופי. "לפעמים אני מרגישה שאני לא קולטת שהוא לא כאן, שהוא חטוף, מוחזק בשבי על ידי ארגון טרור אכזרי".
אנחנו מדברים הרבה פעמים במונחים של 'אות חיים'. למשל איתי רגב, שנחטף גם הוא ושוחרר בעסקה בנובמבר, העביר אות חיים מעומר, שהיה עמו בשבי. ועכשיו שמענו שאורי דנינו ז"ל, שלמעשה חזר למסיבה כדי לחלץ את עומר ואת האחים איתי ומאיה רגב, נרצח בשבי. כמה זה מדאיג?
"זה מאוד מדאיג. כל רגע ב-340 הימים האלה הוא מדאיג. למרות זאת, אנחנו אופטימיים ומקווים ומאמינים שיהיה סוף טוב לכל הדבר הזה, ובעיקר מתפללים שהמחדל הנורא הזה שקרה פה ביום ראשון שעבר - לא יחזור על עצמו יותר".
למדנו קצת להכיר את עומר דרך הוריו, שלי ומלכי, ולמרות זאת נשמח להכיר אותו גם דרכך. מה חברה קרובה יודעת לספר עליו - שההורים לפעמים לא יודעים?
"עומר הוא האדם הכי הכי טהור שקיים. הוא חבר לשיחות כשאת עצובה, ומצד שני הוא גם חבר לשיחות שבהן את מקבלת בשורה טובה. הוא תמיד מעניק כתף תומכת וקשוב כל-כך. השיחות איתו מאוד אמיתיות וכנות, כאלו שלא היית מצפה להן ממישהו בן 22-21. הוא גם הכי מצחיק שיש ומצד שני הוא גם ביישן. עומר הוא גם מאוד חברותי, מאלו שאם תטוסי איתם לחו"ל ותלכי איתו למסיבות - הוא מיד יתחבר לכולם. גם אם תכירי אותו להורים, לא כבן זוג אלא כחבר, הם מיד יתאהבו בו. הוא פשוט אדם מקסים והקסם שלו מקרין כלפי חוץ".
את מספרת שהוא חברותי ואוהב שיחות נפש. את דואגת שאולי הוא נמצא בשבי לבד?
"המחשבה שאולי הוא לבד אכן מאוד-מאוד מדאיגה אותי. אני רוצה להאמין שאם הוא באמת לבד, הוא מספיק חזק כדי לשרוד עד לרגע שבו נחזיר אותו הביתה, ואז הוא כבר לעולם לא יהיה לבד יותר".
המפגש בראשון לציון יתקיים היום (שלישי) החל מהשעה 18:00 בגן המנהיגים והמנהיגות, מרכז נשים עירוני, בן גוריון 72.
