בשיתוף נעמת
לרגל יום האישה הבינלאומי המצוין השבוע (8.3) ברחבי העולם שווה להתעכב על הנתון הבא: שליש מכלל הנשים העובדות בישראל מועסקות במשרה חלקית - פי 2.4 משיעור התעסוקה החלקית בקרב גברים. כך עולה מדו"ח הלמ"ס לעניין שיעורי התעסוקה החלקית בישראל לשנת 2019. נתון עגום נוסף של הלמ"ס, דו"ח שיעור ההשתתפות בכח העבודה לשנת 2021, מרמז על אחת הסיבות המרכזיות לפערים הקיימים בין גברים ונשים.
מהדו"ח עולה כי בעוד שבגילאי 18–24 שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל עומד על 60.5% (גבוה מזה של הגברים – 58.3%) הרי שבקבוצת הגילאים 25–34 המגמה מתהפכת – 75.7% מהנשים משתתפות בשוק העבודה לעומת 79.9% גברים. פערים אלה רק הולכים ומתרחבים בקבוצת הגיל 35–44 ונשמרים לאורך כל החיים התעסוקתיים של הנשים.
מהו הדבר המרכזי והדרמטי שקורה לאנשים רבים בקבוצות הגילאים הללו בהן חל המהפך ומתחילה השחיקה של נשים בשוק העבודה? הורות כמובן. כן, גם בשנת 2022 משימות הטיפול בילדים הקטנים ובמטלות הבית הן עדיין מנת חלקן של נשים, באחוזים גבוהים בהרבה משל גברים.
"חלוקה מאוזנת יותר של יחסי בית-עבודה בין נשים וגברים תוביל לא רק להתקדמות אישית של נשים רבות ולשיפור ניכר במצב הכלכלי של משפחותיהן – אלא שתהיה לה השפעה דרמטית גם ברמה המאקרו כלכלית", מצהירה יו"ר נעמת, חגית פאר. "שוויון מגדרי מלא בשוק התעסוקה בישראל, היה מוביל להצטרפות של כ-266 אלף נשים נוספות לכוח העבודה, ובמעבר של כ-340 אלף נשים מתעסוקה חלקית לתעסוקה מלאה, ובתוספת הכנסה ממוצעת של לא פחות מ-4,300 שקלים בחודש לאישה עובדת. "ברור מאליו שגם הכנסות המדינה במצב שכזה יעלו באופן דרמטי ושהמשק כולו יהיה במקום אחר, גם שוויוני יותר וגם טוב יותר כלכלית", היא מוסיפה.
מה לגבי היכולת של נשים להגיע לתפקידים בכירים שבצידם גם שכר גבוה?
"באופן לא מפתיע, היכולת הזו מוגבלת בהרבה מזו של גברים. לפי דוח השוויון המגדרי של נציבות שירות המדינה לשנת 2020, נשים מהוות אמנם רוב של 62% מכלל המועסקים בשרות המדינה אך רק כ-45% מתוכן שייכות לדרג הניהול הבכיר, כאשר ברמה הגבוהה ביותר של הסגל הבכיר (רמה 1), שיעור הנשים עומד על כ-25% בלבד. כלומר, הדברים האלו קורים גם בשירות המדינה, מקום שהיה מצופה כי ישמש דוגמא לשאר המשק".
3 צפייה בגלריה
זמן הורות: בקבוצת הגילאים 25–34 75.7% מהנשים משתתפות בשוק העבודה לעומת 79.9% גברים
(צילום: Shutterstock)
בנעמת מציינות כי הנתונים האלו מסבירים חלק מרכזי מהפערים המגדריים בשוק העבודה. "נשים מרוכזות במשרות שונות, או שמוגדרות כשונות, שהן פחות יוקרתיות ומתגמלות, בין השאר מאחר שבעיקר נשים מאכלסות אותן. גם בתוך כל אחד מהענפים, העיסוקים, והדירוגים השונים, מוקצות לנשים דרגות נמוכות יותר, שמשמעותן רמות שכר ואפשרויות קידום מצומצמות, בהשוואה לגברים באותו עיסוק ועם השכלה או הכשרה דומה", מסבירים בארגון.
תו נעמת – מקדם שוויון לקידום הוגנות מגדרית
על מנת לעשות את השינוי המתבקש ולהתאים את המציאות המגדרית- תעסוקתית למציאות שוויונית יותר התואמת את שנת 2022, יצאו בנעמת בחודשים האחרונים בפיילוט בשם "תו נעמת – מקדם שוויון לקידום הוגנות מגדרית. הארגון יצא למעשה בקריאה לחברות גדולות במשק להעמיד לרשותן צוות מקצועי, שייבחן את האקלים הארגוני בהיבט המגדרי וימקם את החברה במדד "מקדם השוויון".
"גם שוויוני יותר וגם טוב יותר כלכלית" יו"ר נעמת, חגית פארצילום: נעמתמדד זה כולל פרמטרים כגון בחינת מסלולי הקידום בחברה, שעות ותנאי העסקה ביחס למספר ההורים המועסקים, שכר שווה בין עובדים ועובדות וכן הלאה. הבדיקה של צוות נעמת תיערך בהתאם לאופי החברה, אתגרים שונים העומדים לפתחה בנושא זה, ותוך שמירה על חיסיון וסודיות.
מטרת הפיילוט, אליו התגייסה בשלב הראשון כבר חברת החשמל, היא לייצר כלי לקידום מדיניות של שוויון מגדרי בשוק העבודה ברמת החברה הספציפית ולסייע לכל חברה, בהתאם לאופייה ולצרכים שלה, להסיר את החסמים שעומדים בפני נשים. המטרה היא אפוא לשנות דפוסים, שאת רובם ניתן לבצע ללא כל עלות מצד המעסיק וכך לקדם את השוויון בחברה הספציפית ובשוק העבודה בכלל.
"הפער הבלתי נסבל בשוק העבודה בין גברים לנשים מנוגד לכל היגיון חברתי, והוא מנוגד גם לכל היגיון כלכלי", קובעת פאר. "שילובן של יותר נשים בשוק העבודה, בתפקידים בכירים ולאורך שדרת הניהול כולה – תזניק לא רק את הקריירה האישית של אותן נשים אלא גם את המשק הישראלי כולו. זה יוכל לממש באופן אפקטיבי בהרבה את הפוטנציאל הגלום בו ואת הידיים שרוצות מאד לעבוד ושרק ממתינות להשתלבות. התקווה שלנו היא שבחודשים הקרובים נראה עוד ועוד חברות מצטרפות ל"תו נעמת" מתוך רצון אמיתי של בעלי החברות לשנות את המציאות כך שתתכתב גם עם מה שנכון חברתית וערכית וגם עם מה שנכון לחברה שלהם מבחינה כלכלית".
בשיתוף נעמת
