בשיתוף משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל
בשנים האחרונות כמות מקרי האנטישמיות נמצאת בעלייה מדאיגה וזו מתרחשת במרחבים השונים, בין אם באופן הישן והמוכר ובין אם בייצוגים חדשים - מפשעי שנאה והתקפות בגוף ובנפש על יהודים, רכושם ומוסדותיהם, וחילול בתי קברות ואנדרטאות ועד להודעות שטנה מקוונות וייזום פעולות ברשת לפגיעה ביהודים.
נוכח העלייה במקרים האנטישמיות, אין זה מפתיע שתחושת הביטחון בקרב היהודים הפכה מעורערת והשינוי לרעה בגודל המרחב בו יכולים יהודים לנהל את חייהם בבטחה, מדאיג את הקהילה היהודית.
בשבוע שעבר (ו') ציינו בעולם את יום השואה הבינלאומי (27 בינואר) בטקסים, כנסים ואזכורים במדיה. ציון היום הזה חשוב משום שהוא מעלה מחדש את זיכרונות העבר ונוכח גילויי האנטישמיות בעולם, הוא כסימן לכל אלו המכחישים ומנסים לשנות את ההיסטוריה, שהנה לא שכחנו ולא נשכח לעולם.
אך הנתונים המגיעים מהרשתות החברתיות אינם מעודדים – לעת עתה. על פי מערכת ניטור הסייבר של אנטישמיות משרד התפוצות (ACMS), היו בשנת 2021 לא פחות מ-3.5 מיליון פוסטים אנטישמיים, 94% מהם הגיעו מטוויטר.
אסטרטגיה חדשה בלחימה באנטישמיות
באיחוד האירופי מנסים לפעול בכל הגזרות כדי לייצר מציאות בה יהדות אירופה תוכל להמשיך ולהתקיים ולקיים את אורחות חייה בהתאם למסורת הדתית והתרבותית שלה.
בשנה האחרונה פועל האיחוד ביתר שאת למימוש אסטרטגיה חדשה – ראשונה מסוגה – שמטרתה לשנות את השיח, להעלות את המודעות לשואה ולמה שהתרחש בה באמצעות מפגשים, הסברה לילדים ונוער, מפגשים עם התרבות היהודית וגם שימוש בניטור השיח ברשתות על מנת להבין כיצד לבנות תוכנית מתאימה להתמודדות עם הנאמר ולייצר סובלנות והכלה. האסטרטגיה מציגה כ-100 פעולות לתקופה שבין השנים 2021 ל-2030, מתוכן מעל למחצית כבר יצאו לפועל ואחרות עומדות בפני יישום.
במסגרת הפעילויות השונות אף התקיים ביקור למידה ראשון מסוגו של עובדי הנציבות האירופית בישראל, שנועד להגביר את הידע במאבק באנטישמיות והגנה ושמירה על החיים היהודיים באירופה ובעולם.
"הביקור בישראל נועד להעמיק את הידע במאבק באנטישמיות ושמירה על אורח החיים היהודי באירופה ובעולם, כחלק מאסטרטגיית האיחוד האירופי והנציבות האירופית", אמר ג'רי פילאר, עובד הנציבות האירופית מצ'כיה שהשתתף בביקור, "המטרה הייתה לאפשר למשתתפים להכיר נושאים הקשורים למאבק באנטישמיות, חיים יהודיים, תרבות ומורשת יהודית, זיכרון השואה, ההיסטוריה של ישראל, המערכת הפוליטית, הכלכלית, התרבות והחיים העכשוויים בישראל".
כאמור, מטרת הביקור הייתה לייצר היכרות עם היחס בישראל כלפי אנטישמיות וייצוגיה בעולם, ובאירופה בכלל, כמו גם לחשוף את עבודת הנציבות האירופית בתחום, וגם נציגיה פירטו על עבודתם העוסקת במאבק באנטישמיות ושימור בזיכרון השואה, כמו גם במהות החיים היהודיים והחיים בישראל.
במקביל הוצגו בפניהם נתונים שונים אודות כיצד נתפסת, בעיני הישראלים, האנטישמיות באירופה ובעולם כולו, צוינו דרכי למידה שיכולות לסייע במלחמה נגד אנטישמיות וכן התקיימו ביקורים מרגשים בתערוכות שונות המשמרות את זיכרון השואה.
דניאל מקונן, משתתף נוסף בביקור, הוסיף ואמר: "במהלך הביקור בלוחמי הגטאות ובבית הספר הבינלאומי להוראת השואה (היחיד מסוגו בעולם שהוקם ע"י 'יד ושם', ל.ז.), נחשפנו לדעה של בני שיחנו כי על חינוך השואה לקחת בחשבון גם קהילות אחרות שסבלו בזוועות. 'השואה אינה יכולה להיות רק זיכרון במונחים שלנו ויש לחלוק אותה עם קהילות אחרות, תוך הקבלה לאירועים היסטוריים אחרים ואולי אף לאפליה'. הם אף ציטטו דוגמה לקמפיין לזיכרון השואה שבו משפיעני רשת צעירים על מדיה חברתית התחברו לשורדי שואה כדי להעלות יחד את המודעות להיסטוריה של השואה ברשתות החברתיות". עוד הוסיף מקונן וסיפר כי "בפגישות במשרד החוץ הישראלי ובמשרד התפוצות ציינו גורמים רשמיים כי בישראל יש תשומת לב רבה לאנטישמיות ואף הוצגה מערכת ניטור הסייבר של אנטישמיות (ACMS), ששומרת תיעוד של שיח אנטישמי גיאוגרפי מקוון. בהקשר זה, האיחוד האירופי פועל רבות עם יוזמות כמו חוק השירותים הדיגיטליים וקוד ההתנהגות למניעת דברי שטנה בלתי חוקיים באינטרנט".
אחריות משותפת של כולנו
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, סיפרה כי היא גאה בכך שהנציבות החלה ליישם את האסטרטגיה הראשונה מסוגה של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות ושמירה על חיי יהודים. "בעזרת צעד חסר תקדים זה, אנחנו חותרים לשלוש מטרות חשובות: ראשית, אנו רוצים לחזק ולהרחיב את המאבק שלנו נגד אנטישמיות. שנית, אנחנו רוצים להגן ולשמור על חיים יהודיים באירופה על מגוון ייצוגיהם. שלישית, אנחנו מבטיחים לשמר את זיכרון זוועות העבר. שימור זיכרון השואה הוא האחריות המשותפת שלנו. בזאת אני מתחייבת שנפעל להגיע להישגים משמעותיים ביישום האסטרטגיה החדשה שלנו. כי אירופה יכולה לשגשג רק אם גם הקהילות היהודיות ישגשגו".
תכנית עבודה למיגור האנטישמיות באירופה
על מנת ליישם צעדים אלו כבר פועלות מספר תוכניות, ביניהן מפגשי עבודה המשלבים נציגים מקהילות יהודיות שיסייעו ויביאו את הקולות מתוך הקהילה כדי להבין את התחושות ומה ניתן לעשות כדי לחזק את תחושת הביטחון של הקהילה. בנוסף, הנציבות האירופית, כשותפה בינלאומית קבועה של כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), אימצה את הגדרת הארגון של הכחשת ועיוות השואה, ומשתמשת בה הן בהודעות רשמיות מטעמה והן בפרויקטים שונים לחינוך להעלאת מודעות לאירועי הזוועות בשואה.
חשש נוסף שנשמע מצד קהילות יהודיות קשור לשמירה על מסורות יהודיות ותיקות שנועדו, בין היתר, לשמר את אורח החיים היהודי ברחבי אירופה. לפיכך, בחרה הנציבות האירופית לקחת חלק באירועים יהודיים מסורתיים ובחג החנוכה האחרון, למשל, נשיא הנציבות האירופית הדליק נר לחנוכה בכיכר שומאן בלב רובע האיחוד האירופי בבריסל. הנציבות אף התחייבה להשתתף מדי שנה באירוע יורו-חנוכה.
בנוסף, ובעיקר לאור תקריות חוזרות ונשנות בשנים האחרונות, הושק פרויקט להגנת בתי קברות יהודים באירופה, בהמשך לפיילוט מוצלח בנושא. יתרה מכך, כדי לטפל באנטישמיות בערים, הנציבות האירופית הוציאה מדריך הנחיות להתייחסות לאנטישמיות מקומית וכן בוצעו הכשרות לעובדי מדינה ברחבי היבשת האירופית. פרויקט נוסף נועד לעודד מבקרים בארצות אירופה ללמוד עוד על אורח החיים היהודי בעזרת הנחות למוזיאונים ומרכזי תרבות יהודיים לצעירים המטיילים ביבשת.
5 צפייה בגלריה
בית קברות יהודי עם חומת מצבות בצ'רניאווי, פולין. הקיר משולב בשברי מצבות היסטוריות כמדמה את הכותל המערבי בירושלים
(צילום: Editorial credit PaulSat Shutterstock.com)
החלק המשמעותי ביותר באסטרטגיה מתייחס לחינוך. במקביל לסיור שנעשה בארץ מטעם הנציבות האירופית, אסטרטגיית האיחוד האירופי למניעת גילויי אנטישמיות, שמה דגש על זיכרון השואה בתחומי החינוך והמחקר בעזרת תוכניות שמטרתן לקדם מאבק בכל צורות האפליה וחוסר הסובלנות, לרבות אנטישמיות, והן מיועדות לכל הגילים. מתוך ידיעה שהיכרות מובילה לידע וזה יכול רק לקדם את כולנו לקבלה והכלה.
כיום, על אף היותם של יהודים חלק בלתי נפרד מהמדינות האירופיות מזה עשורים רבים, יש מעט מאוד ידע על אורחות חייהם. אפשר לומר שכפועל יוצא מכך, פשוט יותר לעוות את ההיסטוריה של העם היהודי ולו רק משום שחסר ידע.
פילאר, שביקר בישראל, סיכם זאת בצורה הטובה ביותר ואמר כי "הודות לביקור לימודי מעורר השראה זה, אתפוס את ישראל בצורה הרבה יותר צבעונית בכל פעם שאתקל בהיבטים ישראליים או יהודיים בחיי המקצועיים והאישיים".
בשיתוף משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל
