בשיתוף הביטחוניסטים
כבר מיומה הראשון היה ברור לתנועת הביטחוניסטים שהיא חייבת לעסוק בחינוך, מתוך מטרה לעצב את הדור הבא של משרתי צה"ל ושל אזרחי ישראל. ואכן, בשנים האחרונות התנועה פועלת רבות בשדה החינוך, ומעבירה הרצאות וסיורים בתיכונים, במכינות ובמוסדות להשכלה גבוהה. ה-7.10 הציב צורך אקוטי לעלות רמה בפעילות זו. כך נולדה היוזמה להקים מכינה קדם-צבאית שתחרוט על דגלה את ערכי הציונות, הלאומיות והזהות היהודית, תעמיק את תחושת האמונה בצדקת הדרך, ותחזיק בתפיסה ביטחונית ולאומית ברורה, ששמה לנגד עיניה את ביטחון ישראל, ואותו בלבד.
"אתן דוגמה אחת פשוטה, שתסביר מה מיוחד במכינה שאנחנו מרימים", אומר תא"ל (מיל') אמיר אביבי, יו"ר ומייסד התנועה. "השאלה אם שלום הוא מטרה או אמצעי – מי שביטחון ישראל לדורות עומד לנגד עיניו, יתייחס אל הסכמי שלום כאל אמצעי להגברת הביטחון, וכל הסכם שלום ייבחן דרך פריזמה זו". אביבי, שחזה במדויק את אירועי ה-7.10, שרטט בקווים ברורים את הקונספציה השגויה ודרש שינוי אסטרטגי כדי להימנע מאסון נוסף. "הרתעה והתראה הם מונחי יסוד באסטרטגיית הביטחון של ישראל שכבר הרבה מאוד שנים לא רלוונטיים", אומר אביבי, "ועד שלא נבנה סגל פיקודי בכיר שמבין את זה לעומק, אנחנו חשופים לעוד אירועים כמו ה-7.10".
מביאים משהו אחר: המאפיינים הייחודיים של מכינת הביטחוניסטים
בשנת 1951 כתב דוד בן-גוריון מאמר על "ייעודי הרוח והחלוציות בישראל". במאמר הוא קושר בין אהבת הארץ להגנת המולדת ובין ערכים לאומיים לעקרונות ביטחוניים. התנועה בחרה למקד את מאמציה בשנת המכינה, מתוך הבנה שלשנה זו יש מאפיינים ייחודיים. "אין עוד הזדמנות שבה אפשר לפגוש צעירים במשך שנה שלמה, ולהעניק להם מערך שלם של ידע ותכנים", מסביר אביבי. "מעבר לכך, מדובר בשנה קריטית. הצעירים והצעירות האלה נמצאים רגע לפני גיוסם לצה"ל, כך שבכוחנו להשפיע על עיצוב דמותם וערכיהם כחיילים ומפקדים".
במדינת ישראל פועלות בעשורים האחרונים מכינות קדם-צבאיות רבות, אך תנועת הביטחוניסטים מתעקשת להפיח רוח ישנה-חדשה בזירה הרוחשת הזו. המודל שעומד לנגד עיניה של התנועה הוא גרעיני הנח"ל. בדומה לגרעינים שרווחו מאוד בראשית המדינה, גם המכינות של הביטחוניסטים יפעלו לחיזוק ההתיישבות, יירתמו למאמצי החקלאות, הבנייה וההגנה, וישמרו על קשר ארוך טווח עם הבוגרים.
בימים אלה עמֵלה התנועה על הוצאת התוכנית לפועל. המכינה תוקם במושב תקומה בעוטף עזה, ותיקרא "מכינת התקומה". הבחירה למקם את המכינה דווקא במושב זה איננה מקרית, שכן לצד הנחלת ערכי ציונות וביטחון, המטרה של המכינה היא לשקם את היישוב ואת עוטף עזה כולו. גם יתר המכינות של הביטחוניסטים מתוכננות לקום באזורי קו העימות, בדגש על יישובי העוטף ויישובי הצפון. בדומה למכינות קדם-צבאיות אחרות, היא תעסוק בלימוד תכנים כמו היסטוריה, תנ"ך, ציונות ומורשת קרב, לצד פעילויות הכנה לצה"ל, אימוני כושר קרבי וסיורים ברחבי הארץ.
עם זאת, אביבי מדגיש שהמכינה הזאת מביאה משהו אחר לגמרי. "למכינה שלנו יהיו ערכים ברורים ותפיסת ביטחון לאומי סדורה, שהם המפתח לבניית פיקוד עתידי שישמור על המדינה ויביא ניצחונות", הוא אומר. "מעבר לכך, המכינה תפעל לחיזוק החוסן של מושב תקומה. כל הפעילות ההתנדבותית תהיה בתוך המושב ותכלול עבודות חקלאות, השתתפות בשמירה, סיוע בלימודים ותמיכה במבוגרים. השאיפה שלנו היא לחבר את הצעירים למושב ולערכיו כדי שהם ירצו בעתיד לשוב ולהתגורר שם".
חלום נוסף שטרם יצא לדרך הוא להקים תנועת נוער ברוח ערכי הביטחוניסטים, מסביר אביבי. תפיסה זו מגובה גם בתוצאות שעלו ממחקר שערכה התנועה לאחרונה במסגרת "מדד הביטחוניסטים" בקרב 1,453 משיבים, שלפיו 54% מהיהודים בישראל סבורים שיש להקים תנועת נוער חדשה שתתמקד בערכי ציונות וביטחון. 85% מכלל הישראלים, יהודים וערבים, סבורים שעל המדינה לצייד יישובים בקווי העימות באמצעי לחימה והגנה; 70% מהיהודים סבורים שיש להקים גרעיני מנהיגות של בני נוער ומילואימניקים ביישובי קו העימות.
מכינה לא מקימים לבד: אנחנו חייבים את תמיכת הציבור
הקמת מכינה היא פרויקט יקר מכפי שנדמה. משרד הביטחון מתקצב מכינות רק החל משנת הפעילות השלישית, כך שאת השנתיים הראשונות המכינות נדרשות לתקצב באופן מלא בעצמן. העלות המשוערת לתחזוקה שנתית של מכינה עומדת על כמיליון ומאתיים אלף שקלים. לכך נוספות גם העלויות הגבוהות שכרוכות בבנייה של מבנה המכינה, המגורים והממ"דים. כדי להשיג את הסכומים הנדרשים, תנועת הביטחוניסטים יצאה למיזם גיוס המונים שמאפשר לכל אדם המזדהה עם ערכי התנועה לתרום כפי יכולתו להקמת המכינה. "אנחנו נמצאים במלחמה ארוכה ואין דבר יותר חשוב כרגע מאשר לבנות את דור הלוחמים והמפקדים הבא של צה"ל", אומר אביבי. "זה עניין קיומי שנוגע בחיים של כולנו".
בשיתוף הביטחוניסטים
