הפרמדיק ברחוב גאולה, תל אביב, מתחת לבית שלי, הדליק סיגריה ואמר תוך כדי שיעול: "הוא מת מקור, נרדם בתוך שלולית". ככה התחיל הסיפור שלי עם חסרי הבית לפני הרבה שנים. מתברר שהטרגדיה האנושית מתקיימת מחוץ לחלון השקוף.
בכל חורף, בממוצע, מתים מקור (היפותרמיה) כחמישים חסרי וחסרות בית בישראל. השאר סובלים מהזנחה, מצבים בריאותיים קשים, אלימות, ניכור, בושה ואשמה. בחורף 2020 (לפני כשלוש שנים) נוספה גם מגפת הקורונה לסיפורם העצוב של חסרי הבית. בתחילת העידן, כשהריחוק החברתי נועד להגן עלינו מעצמנו, חסרי וחסרות הבית נשארו מחוץ ללופ. ועדיין בחוץ, בקור ובגשם.
צפו בכתבתה של שלומית שרביט ברזילי על ליאור לוי ברק ופעילותו עבור ההומלסים:
(צילום: יהונתן צור, עריכה: מאיה שרון)
הומלסים, חסרי בית, דרי רחוב, קבצנים, מחוסרי בית ומחוסרי דיור. היה להם פעם ניחוח פיוטי או אפילו רומנטי. כמו דמות הנווד של צ׳ארלי צ'פלין, הדמויות הליריות של צ’כוב ואפילו מוישה אופניק מרחוב סומסום. היום הם דמויות יותר דהויות, ניצבות ברחובות עמוסים חיים בתור קופסת קרטון.
המונח הומלס איננו מבוסס רק על בעיית הדיור, אלא מכיל בתוכו מרכיבים רגשיים, חברתיים ופסיכולוגיים. בדידות, ניכור ואשמה הם מרכיבים שמתארים אנשים נורמטיביים אך לחסרי הבית הם עוד תבלין רעיל במרקם העדין של חייהם.
על פי נתונים ממשרד הרווחה והרשויות, קיימים בישראל מעל ל-4,000 חסרי בית. מתוכם רק כמחצית מטופלים על ידי הרשויות. לצערנו, המספרים הם הרבה יותר גבוהים מכיוון שההגדרה של חסרי בית אינה מכלילה נוער מתחת לגיל 18, נשים בזנות, פליטים, אסירים משוחררים ונפגעי מגפת הקורונה. למעגל חסרי הבית חזרו משוקמים שכבר התחילו לעמוד על הרגליים אך קרסו כלכלית ונפשית בשל המשבר.
3 צפייה בגלריה
"למעגל חסרי הבית חזרו משוקמים שכבר התחילו לעמוד על הרגליים אך קרסו כלכלית ונפשית בשל משבר הקורונה"
(צילום: אסף קמר)
בעידן הנוכחי אנשים נרתעים יותר מהרגיל מהלא נודע והלא סטרילי, שחסרי הבית לעיתים מייצגים. אנחנו, "הרגילים", מתכנסים בתוך עצמנו בין סופה לקרה וחסרי הבית חשופים יותר, לכודים באכזריות הרחוב ומוקצים מהחברה עוד יותר. חסר בית, שפעם יכול היה לעבור בין מכוניות ברמזורים מרכזיים, ייענה היום בחלונות סגורים ואטומים מחשש מפני הדבקה פוטנציאלית.
מאוד קל לנו לומר שמכיוון שחסרי הבית הם תופעה עולמית, זה בסדר שיש לנו אותם גם כאן. נוח לנו לחשוב שחסרי הבית הם בעיה של הממשלה והרשויות, מכיוון שכך זה מוריד מאיתנו את האחריות להתמודד איתם. כך נוצרת כרוניקה של הכחשה, כל אחד לעצמו ובשרשרת המזון בג’ונגל רק החזקים שורדים.
כיום, כשמחירי החשמל עולים בכל העולם בשל המלחמה באוקראינה, כשבכל מקום מורגשת יותר עליית המחירים אנחנו גם תורמים פחות, הכסף הקטן משמעותי יותר. ועדיין אנחנו צריכים לחפש את המפתחות של החמלה, את היצירתיות שלנו בהנגשת הסיוע ברמה הכי בסיסית ואנושית שקיימת בנו.
3 צפייה בגלריה
"אנחנו צריכים לחפש את המפתחות של החמלה, את היצירתיות שלנו בהנגשת הסיוע ברמה הכי בסיסית ואנושית שקיימת בנו"
(רן מלמד)
ינואר חם
"פסטיבל בסוודר" שהוקם בחורף 2009, הוא אירוע התנדבות מוזיקלי שמטרתו אחת: גיוס בגדים חמים לחסרי הבית והגברת המודעות לסבלם ובדידותם בחודשי החורף הקרים. השנה יתקיים הפסטיבל לאורכו של כל חודש ינואר בכמה מוקדים, כאשר "כרטיס הכניסה" לפסטיבל הוא תרומה של סוודר, או כל ביגוד חם שלא בשימוש ונמצא אצלנו בארון, כל המארגנים והמופיעים פועלים בהתנדבות מלאה.
אז איך ניתן להקל על חסרי וחסרות הבית? בגדי חורף ישנים שנמצאים לכל אחד מאתנו בארון - שמיכות, גרביים, נעליים, סוודרים ומעילים, יכולים בהחלט לחמם את חסרי הבית הקרובים אליכם. כל מה שצריך זה להניח את הבגדים לידם בשקית במקום יבש. תה חם, עוגיות, קופסאות שימורים, סבון, משחת שיניים, מברשת שיניים, מנת פלאפל או משולש פיצה יוכלו להקל. וכן, גם כסף יעזור להם. אך בעיקר התנהגות ותשומת לב אנושית בסיסית.
ניתן להתנדב או לתרום לארגונים שמסייעים לחסרי הבית כמו עמותת "אכפת - למען דרי רחוב", עמותת "לשובע", עמותת "פתחון לב", עמותת אספ לפליטים ומגרש ביתי – חוזרים למעגל החברתי.
- פסטיבל בסוודר יתקיים בהוד השרון ב-03/01/2023 וב-04/01/2023, בכפר סבא ב-12/01/2023, בראשון לציון ב-13/01/2023, ובקריית אונו ב-17/01/2023 ו-19/01/2023. לפרטים נוספים לחצו כאן.
