ניצחון התלמידים כבדי השמיעה: אחרי למעלה מחמש שנים בהן ניהלו מאבק עיקש מול עיריית בית שאן בגין אי-הנגשת כיתות אקוסטיות עבורם, סמל יובל קאפח וטוראי ש' יכולים סוף-סוף לנשום; לאחרונה, במסגרת הסכמי פשרה, בית המשפט פסק על פיצויים בגובה של 35,000 שקלים מהעירייה לטובת השניים.
הנערים, שניהם כבדי שמיעה המשרתים בימים אלו כחיילים מתנדבים, יוצגו לאורך כל המשפט על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים.
1 צפייה בגלריה
"גופים ציבוריים צריכים להבין שלהשתהות במילוי חובות ההנגשה יש מחיר"
(צילום: shutterstock)
"כשהייתי בכיתה ט', סבתי שלחה מכתב למשרד החינוך ודרשה תנאי הנגשה עבורי אחרי יותר משלוש שנים שבהן הכיתה לא הונגשה עבורי, למרות שהייתי זכאי לכך על פי החוק", מספר יובל קאפח (20) מנוף הגליל, שלמד בבית שאן ובהמשך אף הוביל את המאבק להנגשת כיתות הלימוד בבתי הספר בעיר.
"היה לי קשה מאוד ללמוד בכיתה לא מונגשת, זה ממש הפריע לי ופגע בהישגים הלימודיים שלי", משתף קאפח. "הפסיקה של בית המשפט לטובתנו, השאירה אותי עם תחושת ניצחון בטעם מריר-מתוק; עבורי זה כבר מאוחר מידי, אבל אני מקווה שבזכות המאבק שלנו ילדים עם מוגבלויות יזכו לתנאי שמגיעים להם.
קאפח. "עבורי זה כבר מאוחר מידי""בזכותנו, יש כבר כיתה אחת מונגשת בבית הספר שבה תלמידים כבדי שמיעה יכולים ללמוד, וזה משמח ומרגש אותי", הוא מוסיף. "המוטו של אימי, שמלווה אותי כל חיי והוא זה שהנחה אותי לאורך כל המאבק ארוך השנים הזה, היה שאסור אף פעם לוותר וחובה להיאבק על הזכויות שמגיעות לנו".
"שנים של שיעורים פרטיים וטיפולים"
"ש' (19) לקה בדלקת קרום המוח בגיל שנה וחודשיים, ומאז הוא סובל מלקות שמיעה חמורה", מספרת ע', אימו של טוראי ש'. "מכתה א' הוא שולב בכיתה רגילה עם זכאות להנגשה. ברגע שבו הייתי רושמת את הילד לבית הספר, הן ביסודי והן בתיכון, דאגתי להביא לעירייה אישור על לקות השמיעה שלו ובדיקת שמיעה עדכנית, וכן את המסמך שבו נקבע שהוא זכאי להנגשה. למיטב ידיעתי, כל העיריות בארץ מתחילות בהנגשת הכיתות עבור תלמידים כבדי שמיעה בתקופת החופש הגדול, ולצערי בבית שאן זה משום מה לא קרה - לא ביסודי ולא בתיכון".
לדבריה, "כשתלמיד כבד שמיעה לומד בכיתה רגילה, הרשות המקומית מחויבת על פי החוק להנגיש את הכיתה על ידי הנמכת התקרה ובניית תקרה אקוסטית, רצפת פי.ווי.סי למניעת רעשים, איטום החלונות וגם מערכת שמע ודלת אטומה. ללא העזרים הללו, אותו תלמיד שמרכיב מכשירי שמיעה לא יצליח לשמוע את המורה ואת מהלך השיעור".
ע', למודת קרבות ומאבקים מול גופים ציבוריים, מרגישה כעת לראשונה תחושת הקלה. "לצערי, ניהלתי מלחמות הנגשה עבור בני כבר כשעלה לכיתה א'. כשעלה לכיתה ג' נאלצנו שוב להיאבק על הנגשת הכיתה, ואז כשהוא עלה לחטיבת הביניים - הצורך להיאבק על הזכויות שמגיעות לבני על פי החוק - חזר".
ע', אמו של ש': "במשך כל השנים נאלצתי למממן שיעורים פרטיים וטיפולים שונים מכיסי הפרטי. היום אני מרגישה תחושת ניצחון, ומאושרת שהעירייה תפצה את בני על כל עוגמת הנפש שהוא סבל ממנה במשך שנים"
במהלך השנים, כשראתה שהעירייה לא משנה את עמדתה ומעניקה לבנה את מה שמגיע לו על פי חוק מבלי שהיא תצטרך לרקוע ברגליים בכול פעם מחדש - ע' הגישה תלונה למשרד החינוך, שגלגל את האחריות למשרד המשפטים. "בעקבות הגשת התלונה קיבלתי תשובה לקונית שתחום ההנגשה בבתי הספר נמצא בסמכות הרשות המקומית, ושהם מציעים לי לפנות למשרד המשפטים ולקבל מהם סיוע".
האם המותשת קיבלה את עצת משרד החינוך, ופנתה למשרד המשפטים. במכתב נוקב היא תיארה בפניהם את השתלשלות העניינים, ותגובתם הייתה שמכאן והלאה נציגי המשרד ינהלו את המאבק מול העירייה. על פניו, מדובר היה ברגע חיובי, אולם המאבק שהתנהל בין שני הגופים היה ממושך ורק בסיומו, כעבור כמה שנים, ש' זכה ללמוד בכיתה מונגשת כפי שמגיע לו על פי החוק, כאמור.
"במשך כל השנים נאלצתי למממן שיעורים פרטיים וטיפולים שונים מכיסי הפרטי, בגלל חוסר ההנגשה שבני סבל ממנה", היא משתפת. "עברנו תקופה קשה מאוד בגלל כל הסיפור הזה, והיום אני מרגישה תחושת ניצחון ומאושרת שהעירייה תפצה את בני על כל עוגמת הנפש שהוא סבל ממנה במשך שנים.
"ש' הוא ילד מבריק, ורק בגלל חוסר ההנגשה - ציוני הבגרות שלו נמוכים באופן משמעותי ממה שהיו יכולים להיות", היא מוסיפה. "למרות שהוא פטור משירות צבאי, הוא נלחם כדי להתגייס לצה"ל וממלא תפקיד חשוב וגאה בתרומתו לצבא ולמדינה".
"פגיעה בהישגי התלמידים ובהשתלבותם בחיי החברה"
"המאבקים של שתי המשפחות התחילו ב-2017, ואנחנו הצטרפנו למאבק שנתיים לאחר מכן", אומר עו"ד פריד מחאג'נה, תובע אזרחי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, ומי שניהל את התיקים. "ערכנו בירורים מול הרשות המקומית, ובסיומם החלטנו להגיש תביעות נגד הרשות. הגשנו שתי תביעות על סך 125,000 אלף שקלים בכול תביעה, ניהלנו את התיק והגענו להסדר פשרה מול הרשות.
"בית משפט השלום בנצרת העניק לפשרה מעמד של פסק דין, ממנו עולה שהרשות תפצה את התלמידים בשל האיחור בביצוע ההנגשה", מוסיף עו"ד מחאג'נה. "ההערכה שלנו היא שהאיחור, שנמשך כשלוש שנים וחצי, פגע קשות בהישגים של התלמידים ובהשתלבותם בחיים החברתיים בביה"ס".
לדבריו, "הנציבות תעקוב ותקפיד שכול מוסדות החינוך בישראל יעמדו בדרישות ההנגשה ובחוק השוויון".
עו"ד דן רשלדן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, מסר אף הוא כי: "גופים ציבוריים בכלל ורשויות מקומיות בפרט, צריכים להבין שלהשתהות במילוי חובות ההנגשה ישנו מחיר. לא מתקבל על הדעת שרשות מקומית תמנע זכויות לחינוך נגיש מתלמידים עם מוגבלות, ללא שיהיו לכך השלכות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות תמשיך בפעולות אכיפה מול כל גורם ובכול מגזר שיפר את חובות הנגישות"
