דניאל בן ה-12, אוהב מאוד לשחק עם רכבות לפני שהוא נרדם. אבל מאז תחילת המלחמה, הוא יושב בפינה, מסתכל בחלון וחוזר שוב ושוב על משפט אחד: "המלחמה תחטוף אותי".
דניאל הוא רק דוגמה אחת לילד עם מוגבלות שכלית שחווה הפרעות שינה קשות מאז פרוץ המלחמה. אז איך מסבירים לילד עם צרכים מיוחדים, שאינו מבין את מושג הזמן, שהמלחמה עלולה להימשך עוד זמן רב?
2 צפייה בגלריה
טראומה בקרב ילדים
טראומה בקרב ילדים
השפעות המלחמה על תלמידי החינוך המיוחד עלולות להיות מטלטלות
(צילום: Shutterstock)
המלחמה, כאירוע טראומטי, משפיעה על כלל האוכלוסייה, אולם עבור תלמידי החינוך המיוחד והוריהם, ההשפעות עלולות להיות מורכבות ומטלטלות במיוחד. מוגבלות שכלית מקשה על עיבוד מידע מורכב, הבנת הקשרים סיבתיים והתמודדות עם חוסר ודאות - וכל אלו מתגברים בתקופות של משבר.

מחקר חדש: ירידה דרמטית באיכות החיים

מחקר שנערך בקרב 350 הורים של בני נוער ובוגרים עם מוגבלויות (בני חצי שנה עד גילי 21), מראה כי רבים מהם חשופים לאירועי המלחמה ומגיבים אליהם בצורה קשה, המתבטאת בין היתר בקשיים רגשיים ותפקודיים ובנסיגה מהישגים התפתחותיים שרכשו בעמל רב.
מפרוץ המלחמה, ציינו ההורים שקיימת ירידה של כ-44 אחוזים בכל הקשור להשתתפותם של ילדים עם מוגבלות בפעילויות העשרה וטיפול, שקיומם הכרחי מאוד להתפתחותם, ובלעדיהם הם נסוגים לאחור. ממצאים נוספים מראים ירידה של 26 אחוזים ביכולת ההורים לצאת לעבודה, וירידה של כ-18 אחוזים בתמיכה מצד גופים מסייעים בתחום המוגבלות
ממצאי המחקר שערכו ד"ר יעל קרני-ויזל, ד"ר שגית לב וד"ר נעמי ורבלוף-בקר מאוניברסיטת בר אילן, וד"ר דנה רוט ראש יחידת המחקר בבית "איזי שפירא", חושפים מאז המלחמה ירידה במדדי איכות החיים המשפחתית בכלל, ושל הורים לילדים עם מוגבלות ושל הילדים עצמם בפרט.
מאז פרוץ המלחמה, ציינו ההורים שקיימת ירידה של כ-44 אחוזים בכל הקשור להשתתפותם של ילדים עם מוגבלות בפעילויות העשרה וטיפול, בהם חוגים ותחביבים שקיומם הכרחי מאוד להתפתחותם, ובלעדיהם הם נסוגים לאחור. ממצאים נוספים מראים ירידה של 26 אחוזים ביכולת ההורים לצאת לעבודה, משום שהם נדרשים להישאר עם ילדם כשאין לו מסגרת, וירידה של כ-18 אחוזים בתמיכה מצד גופים מסייעים בתחום המוגבלות.

האתגרים היומיומיים: מחרדה ועד התפרצויות זעם

תלמידים עם מוגבלות שכלית מתקשים להבין את מורכבות המצב הביטחוני, את הסיבות למלחמה ואת ההשלכות ארוכות הטווח. חוסר ההבנה הזה מעורר חרדה ואי-ודאות. שינויים בשגרת החיים, החלפת מסגרות חינוכיות והפרדה מהמשפחה כתוצאה מהמלחמה - יוצרים אצל התלמידים תחושת חוסר יציבות ופגיעות.
2 צפייה בגלריה
התפרצות זעם
התפרצות זעם
התנהגויות קיצוניות כמו התפרצויות זעם, נסיגה חברתית או התנהגויות חזרתיות
(צילום: shutterstock)
המתח והחרדה הקשורים למלחמה עלולים לגרום להפרעות בשינה ובאכילה, המשפיעות על התפקוד היומיומי. כתוצאה מהמצוקה, חלק מהתלמידים עשויים להציג התנהגויות קיצוניות כמו התפרצויות זעם, נסיגה חברתית או התנהגויות חזרתיות.

הפתרונות הנדרשים: תכנית פעולה מקיפה

המלחמה מחייבת את מערכת החינוך והמדינה לנקוט בצעדים דחופים לשיפור מצבם של ילדי והורי החינוך המיוחד:
  1. הכנה והיערכות: תרגילי חירום קבועים בבתי הספר, חומרי הסברה מותאמים, ושיתופי פעולה עם גורמי חירום מקומיים.
  2. תמיכה רגשית: העסקת פסיכולוגים חינוכיים ועובדים סוציאליים, הקמת קבוצות תמיכה וקיום סדנאות להתמודדות עם מצבי לחץ.
  3. תקשורת ומידע: הקמת קווים חמים להורים ולצוות, שימוש במדיה דיגיטלית להעברת מידע, ושיתוף פעולה עם התקשורת.
  4. שינויים ארוכי טווח: שילוב חינוך לחוסן נפשי בתכנית הלימודים, עידוד אזרחות פעילה, והשקעה במחקר ופיתוח תכניות חינוכיות.
אריה בנימין הוא מנהל בית הספר לחינוך מיוחד, "איזי שפירא". הדברים הוצגו בכנס החינוך הבינלאומי "תתארו לכם", שאירח מחנכים מהארץ והעולם במטרה לייצר תנופה מחודשת במערכת החינוך בישראל לאחר שנת המלחמה. הכנס נערך ביוזמת קואליציה של תשע קרנות פילנתרופיות מובילות בתחום החינוך.