( צילום: ירון ברנר)
"התרגשתי יותר מביום החתונה שלי", מספרת עו"ד שני אילוז באולפן ynet על הרגע בו קיבלה את מדי צה"ל לראשונה. בגיל 43, אחרי קריירה מצליחה כעורכת דין פלילית, החליטה אילוז להגשים חלום ישן ולהתגייס לצבא.
"כל החיים זה נורא הציק לי", היא משתפת, "גדלתי בבית דתי וקיבלתי פטור מהגיוס מטעמי דת. בנוסף, בגיל 18 הייתי אמורה להתחתן. לאורך השנים עלו מחשבות להתגייס, אבל לא באמת האמנתי שזה אפשרי".
"חלמתי בכלל להיות רואת חשבון"
אילוז גדלה בשיכון ד' בטבריה, למשפחה עובדת וצנועה - אמה עבדה במטבח של בית החולים פורייה, ואביה שימש כאח סיעודי עד שנאלץ להפסיק לעבוד בשל נכות.
את דרכה המקצועית כעורכת דין פלילית, אילוז החלה בכיוון שונה לחלוטין: "חלמתי להיות רואת חשבון", היא מספרת, "אבל במהלך הלימודים היו לנו שני קורסים במשפטים, ואז הבנתי שאני מצטיינת בזה. לקחת בגיל 19 החלטה ולהגיד 'אוקיי, את לא טובה בזה, זה בסדר, תעשי את השינוי' - זה לא דבר פשוט".
ההחלטה הזו הובילה אותה רחוק - היא סיימה תואר ראשון במשפטים במרכז האקדמי "שערי משפט", תואר שני מאוניברסיטת בר אילן, והיום היא נמצאת באמצע לימודי תואר נוסף במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב.
במהלך הקריירה שלה הפכה אילוז לאחת מעורכות הדין הפליליות הבולטות בישראל, כשייצגה בין היתר את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, את הנשיא לשעבר משה קצב ואת ציפי רפאלי. לצד הקריירה המשפטית, היא גם התפרסמה כאחת מכוכבות סדרת הדוקו-ריאליטי "הפליליסטיות" ששודרה ב"רשת 13", והתמודדה לראשות עיריית טבריה.
"הרצון להיות ראש העיר שבה גדלתי, בדיוק כמו הרצון להתגייס - הם חלק מהצורך שלי לתת לציבור, למדינה שלי", היא מסבירה בהתרגשות.
"אפילו אם ירצו שאקפל מדים"
את ההשראה לגיוס המאוחר אילוז קיבלה דווקא מהטלוויזיה, כחודשיים-שלושה לתוך מלחמת "חרבות ברזל". "צפיתי בטלוויזיה, והייתה שם אישה בת 50 שסיפרה שהיא התגייסה במסלול ב' - מסלול שמיועד לגיוס חרדים שקיבלו בעבר פטור על רקע דתי", היא מספרת. "התחלתי לחפש את אותה אישה ברשתות בטירוף".
מה גרם לך לרצות להתגייס בגילך, עם קריירה עסוקה וילדים, ועוד בתקופת מלחמה?
"מעבר לזה שזו דוגמה אישית לילדים שלי, זו גם סגירת מעגל עם עצמי ומימוש הרצון שלי לשרת את המדינה ולהיות בנתינה ציבורית, במיוחד בתקופה הנוכחית".
"הילדים שאלו אותי - 'רגע, עכשיו את לא תעבדי? ההכנסה שלך תיפגע'. אז קודם ההכנסה שלי לא נפגעת, ושנית - זה בכלל לא מעניין אותי. הצורך והרצון לתרום למדינה בתקופה קשה כל כך - גוברים על הכול. וגם אם הצבא רוצה שאתגייס כדי לקפל מדים - אז זה מה שאעשה, כל מה שצריך"
איך הילדים הגיבו להחלטה שלך לעלות על מדים?
"הם שאלו אותי - 'רגע, אז מה, עכשיו את לא תעבדי? ההכנסה שלך תיפגע'. אז קודם כל התשובה היא שההכנסה שלי לא נפגעת, ושנית - זה בכלל לא מעניין אותי. הצורך והרצון לתרום למדינה בתקופה קשה כל כך - גוברים על הכול. וגם אם הצבא רוצה שאני אתגייס כדי לקפל מדים - אז זה מה שאעשה, כל מה שצריך".
וההורים? איך הם הגיבו למראה בתם במדים?
"את יודעת מה קרה לאבא שלי?", היא צוחקת, "הוא כמעט התעלף כשראה אותי על מדים בפעם הראשונה".
משדה תימן לייעוץ בחקיקות מוכרות
הדרך לגיוס לא הייתה פשוטה. "בהתחלה קיבלתי תשובה שהמקצוע שלי, עריכת דין, אינו נדרש עבור הצבא", היא נזכרת. אך בזכות עקשנותה האופיינית, הצליחה להגיע עד לראש אכ"א. "אמרתי לו, 'מה זאת אומרת ביטלתם יום גיוס? אבל אני צריכה להתגייס'", היא מספרת בחיוך.
בסופו של דבר אילוז, המשמשת כעורכת דין פרטית כבר 16 שנה, מצאה את מקומה גם בסנגוריה הצבאית. "הגעתי למישהי מדהימה מהסנגוריה הצבאית, והיא דיברה עם מי שצריך - ומסתבר שלא רק שאני רציתי אותם, גם הם רצו אותי", היא מספרת בחיוך.
ההערכה שלה למערכת החדשה ניכרת בכל מילה: "הסנגורים הצבאיים הם אנשי מקצוע מוכשרים מהמעלה הראשונה. יש שם הון אנושי ואיכותי ביותר, ואני כל יום לומדת מהם משהו חדש.
"אנחנו מייצגים בתיקים שכולנו מכירים - אם זה אירועי שדה תימן ואם ייעוץ בשלבי חקירות מוכרות", היא מפרטת. "הסנגוריה היא גם זו שמייעצת בענייני חקיקה הקשורים לחיילים, וגם מגישה עתירות בנושא זכויות ותנאים של כלל המשרתים בצה"ל".
למרות גילה, אילוז הייתה מוכנה לעבור טירונות מלאה. "אמנם תהיתי מאוד מה יקרה לציפורניים ואיך הם ישתלבו עם הנשק", היא צוחקת, "אבל זאת לא שאלה שבאמת העסיקה אותי. מבחינתי הכול היה כשר כדי להצליח להתגייס לצה"ל, מה שנקרא - 'לא ראיתי ממטר'".
בסופו של דבר, הצבא ויתר לה על הטירונות המלאה והסתפק ביום אחד בלבד. "התגייסתי והשתחררתי באותו יום", היא מספרת, "אפילו עשו לי זריקות בבקו"ם, ויומיים אחרי זה לא יכולתי להרים את היד".
"אני מביאה איתי את הניסיון שלי מהעולם האזרחי, ויחד עם הסנגורים הצבאיים אנחנו יוצרים שילוב מנצח - הידע הצבאי שלהם לצד הניסיון האזרחי שלי. בסופו של דבר, זה מאפשר לנו להעניק את הייצוג הטוב ביותר לחיילים ולאנשי המילואים"
איך הקריירה האזרחית שלך כפרקליטה בכירה וכמי שהשתתפה בסדרות ומתראיינת לא מעט בתקשורת, משתלבת עם המערכת הצבאית שלעיתים סובלת מנוקשות יתר?
"התשובה שלי אולי תפתיע אותך, אבל אני בכלל לא חווה נוקשות במערכת הצבאית, ואף יותר מזה - אנחנו מקבלים חופש מחשבתי, משפטי ויצירתי.
"אני מביאה איתי את הניסיון שלי מהעולם האזרחי, ויחד עם הסנגורים הצבאיים אנחנו יוצרים שילוב מנצח - הידע הצבאי שלהם לצד הניסיון האזרחי שלי. בסופו של דבר, זה מאפשר לנו להעניק את הייצוג הטוב ביותר לחיילים ולאנשי המילואים".
אוכלת במבה באוטו לארוחת צוהריים
גם במסדרונות בית הדין הצבאי, הרקע שלה כעורכת דין במגזר הפרטי לא מהווה מכשול. "אנחנו מופיעים בפני בית הדין במדי משפט, בשחור לבן, עם גלימה, בעוד הפרקליטות הצבאית מופיעה עם מדים", היא מתארת. "יש התרגשות בקרב חלק מהחיילים כשהם פוגשים אותי, ונראה שכולם שם צפו ב'פליליסטיות' - הרבה שואלים שאלות, חלק גם מבקשים להצטלם. אבל בסוף אנחנו יושבים ביחד, צוחקים ומדברים, ונעשית עבודה מקצועית.
"דרך אגב, האוכל", היא מפתיעה, "אני מאוד אוהבת את חדר האוכל הצבאי, והלוואי והייתי מצליחה להגיע לאכול שם יותר. בדרך כלל אני אוכלת במבה באוטו, זו ארוחת הצוהריים שלי".
המילואים שלה מתפרסים על כמה ימים בשבוע, ולפעמים יכולים להגיע גם לחודש שלם. במקביל, היא ממשיכה בעבודתה כעורכת דין פרטית ובייצוג בתיקים אזרחיים. "אני מנהלת את הזמן כך שאוכל להיות בשני המקומות", היא מסבירה. "אני שם מתי שהצבא מבקש שאגיע, ומוכנה להגיע לכל מקום שיבקשו.
"בתחילת המלחמה כולנו נרתמנו לסייע, רצנו לבסיסים וארגנו תרומות", היא מסכמת, "אבל איפשהו, להיות חלק מהמערכת הצבאית הזאת, לתרום מהידע ומהניסיון שלי, ולשים את כל השיקולים בצד, כולל את אלו הכלכליים - נותנים תחושת סיפוק מדהימה".
