בשיתוף הסתדרות המורים ובנק מסד
תחרות "המורה של המדינה", שנערכת זו השנה ה-13, הגיעה לפני כשבוע לסיומה בטקס חגיגי בבית קבוצת "ידיעות אחרונות" בראשון לציון. הטקס, שהועבר בשידור חי ב-ynet, היה במעמד שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון. עוד השתתפו מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן-דויד, מנכ"ל בנק מסד גבי טייטל, מנכ"ל תלמ"א אלון פוטרמן וכן עידן רייכל במופע אומנותי.
תחרות יצאה לדרך לראשונה בשנת 2009. הפרויקט המשותף לקבוצת "ידיעות אחרונות", הסתדרות המורים ובנק מסד, נועד לתת במה לעבודתם של אנשי ונשות חינוך מצטיינים בישראל, שהרימו תרומה יוצאת דופן במסגרת פעילותם החינוכית לאורך השנים. מורים שהעזו לחלום, לשנות, ליצור, לפתח ולחשוב מחוץ לקופסה. מורים שהיו אוזן קשבת לתלמידיהם, שידעו להכיל, לקדם, להאמין ולהיות שם כדי לתמוך, לעודד ולהגיד מילה טובה.
עם פתיחת התחרות בחודש מרץ השנה, נתקבלו אלפי טפסי המלצות על מורים ברחבי הארץ. תהליך המיונים כלל ראיונות עם מנהלי בתי הספר בהם עובדים המורים וכן ראיונות אישיים. מתוך כול אלו נבחרו 15 מורים שהגיעו אל שלב הגמר.
בפתח האירוע נאמה שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון שאמרה למורים המצטיינים: "מערכת החינוך שלנו זכתה במורות ומורים טובים ואיכותיים הרואים בעובדתם שליחות וייעוד. אתם נבחרתם מבין כולם, כמורים ומורות לחיים, כמורים ומורות של המדינה. זכיתם להוקרה והערכה של התלמידים וההורים, והצלחתם בתפקידכם, למרות האתגרים".
השרה אף התייחסה למאבק המורים להעלאת שכרם, וגיבתה אותם: "ראינו חלק מהצעדים שאתם נוקטים כדי להגיד: הגיע הזמן לעשות את השינוי. זה יהיה המפתח לשינוי. המאבק על העלאת שכר מהורים הוא לא רק שלכם, הוא גם שלנו כמשרד החינוך, שלנו כממשלה, הוא מאבק של החברה הישראלית כולה. החינוך הוא זה שיתווה את פני העתיד ולכן אנחנו כולנו שותפים למאבק שלכם".
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, הודתה לשרה "על התמיכה במאבק העיקש והנחוש להעלאת שכרם של ציבור עובדי ההוראה, כדי שתהיה לנו מערכת חינוך מיטבית". עוד אמרה: "אני מאוד מקווה שהמאבק שאנו מנהלים בחודשים האחרונים יוביל לכך שמורים כמוכם ישארו במערכת ויגיעו למערכת החינוך". היא שיבחה את המורים המצטיינים: "אתם יכולים להביט במראה ולטפוח לעצכם על השכם".
מתוך ה-15 נבחרו ששת הזוכים - על ידי ועדה ציבורית, שהורכבה מאישים בכירים בתחומי החינוך, החברה והכלכלה ואלה החליטו מי ביניהם הראויים והראויות לזכייה בפרס. בין חברי הוועדה: רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, לשעבר הרמטכ"ל ושר החוץ; ד"ר עליזה בלוך ראשת עיריית בית שמש, פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ושרת החינוך לשעבר; פרופ' עליאן אלקרינאוי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן־גוריון; יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל וזוכת מדליית הכסף האולימפית, ברצלונה 92'; גנט דסה יאייך, מנכ"לית עמותת "עולים ביחד"; דובי איכנולד, מנכ"ל הוצאת "ידיעות ספרים"; גבי טייטל, מנכ"ל בנק מסד; אלון פוטרמן, מנכ"ל "תלמ"א" (תוכנית לאומית למצוינות באנגלית); טובה דורפמן, מנכ"לית קרן שטיינהרט; ושרה ישראלי, יו"ר האגף לפיתוח מקצועי בהסתדרות המורים.
הכירו את המורים הזוכים בתואר "המורה של המדינה" לשנת 2022
"חשוב לי שהתלמידים שלי יגשימו את החלומות שלהם"
יפה דנינו - מחנכת כיתה ו' ורכזת הכלה והשתלבות, אפיקים בנגב, באר־שבע
יפה דנינו, בת למשפחה ברוכת ילדים (11 במספר), המלמדת כבר 34 שנה ("אני נטענת כל בוקר מחדש"), שואבת השראה מאביה המנוח, רבי שמעון אבקסיס, ש"היה במרוקו רב גדול, תלמיד חכם מאוד, בעל משנה סדורה. באופקים אבא הפך לאב הבית בבית הספר. הוא היה נכנס לכיתות והרביץ תורה, לימד את פרשיית השבוע וחמשת חומשי תורה, וכמה חשוב להיות אנשים טובים. וכבר כשהייתי ילדה, אבא אמר לי: 'את תחנכי את ילדי ישראל'. והתחלתי לעשות זאת עם שתי הבובות שלי".
דנינו שרואה בעבודתה מפעל חיים והעמידה דורות רבים של תלמידים, משתדלת לחנך את הילדים ברוח הגישה והמשנה של אביה. "מורה צריכה לתת לתלמיד תוספת ערך וארגז כלים שילווה אותו כל חייו: ערכים ומידות – כיבוד הזולת, הבנת הסובב, שיהיה קשוב למה שקורה סביבו. אני רוצה שהתלמידים שלי יצליחו באשר הם. חשוב לי שהם יגשימו את החלום האישי שלהם".
את יכולה לשתף אותנו בסיפור על תלמיד שלך שהגשים חלום כזה?
"נסעתי לברית של הנכד שלי בארה"ב. בשדה התעופה פתאום הרגשתי יד שנוגעת בכתפי. 'המורה יפה, זאת את?'. פתאום קלטתי שזה תומר, תלמיד שלימדתי בעבר. תהיתי איך הוא זיהה אותי והוא אמר: 'איך אפשר לשכוח את הקול שלך?'. תומר הוציא כרטיס ביקור והזמין אותי אליו למיאמי. אחרי הברית נסעתי למיאמי לבקר אותו. לחצתי בפעמון, הגיע שומר שהכניס אותי פנימה. גיליתי שתומר הקים אימפריה של עיצוב שיער. הוא הזכיר לי שבסוף כיתה ו', שאלתי מה כל אחד רוצה להיות שיהיה גדול. אחד ענה רופא, השני קבלן גדול, ותומר אמר: אני אהיה ספר. וכולם בכיתה הסתכלו אחד על השני וצחקו. אני אמרתי לילדים: 'כל מלאכה מכבדת את בעליה'. אחרי שהזכיר לי את הסיפור, תומר חיבק אותי חיבוק עז ואמר: 'בזכות אותה שיחה, החלום שלי התגשם'. כל הסלבס של מיאמי באים להסתפר אצלו עכשיו. לא הפסקתי לבכות מהתרגשות".
"אני מציבה רף גבוה ולא מוותרת. עובדים אצלי קשה, אבל זה משתלם"
דנה אייזנברג - מחנכת כיתה ה' ורכזת שכבה והכלה בית הספר ע"ש עוזי חיטמן, פתח־תקווה
דנה אייזנברג היא מורה רבת פעלים. בין שלל מפעלותיה אפשר למצוא גם לימודי מגדר. "מדובר בתוכנית של משרד החינוך שנקראת 'שווה דיבור' והמטרה שלה להעלות מודעות לשיווין בין המינים. בשיעורים אנחנו מדברים ומדברות על דברים אקטואליים, שירים, פרסומות, תפקידים ושכר. כשההורים באים ואומרים לי: 'אנחנו לא יכולים יותר, הילדים והילדות כל הזמן מעירים לנו על דברים שאנחנו אומרים ש'זאת אמירה נורא מגדרית', אני יודעת שעשיתי את העבודה שלי".
אייזנברג, שעבדה בעבר בניהול מועדונית לילדים בסיכון, היא דור שני בהוראה. "אמא הייתה מורה לחינוך מיוחד ויצאה לאחרונה לפנסיה. כך שחייתי את המקצוע בבית. אמא משמשת לי דוגמה ומודל לחיקוי".
אייזנברג מעידה שבכיתה שהיא מחנכת "קורים דברים שלא קורים בכיתות אחרות. אנחנו משפחה לכל דבר. אני מחפשת את הטוב בכל ילד וילדה, וכשהם חווים קושי, אני שם בשבילם/ן. אני אומרת להם ולהן: 'אני יכולה להיות מאוכזבת, אני יכולה לכעוס, אבל אני אוהבת אתכם ואתכן ולא עוזבת. אני מכבדת את התלמידים והתלמידות ומדברת בגובה העיניים. מראה שאני אנושית וחושפת לפעמים את החולשות שלי. אני מציבה רף גבוה ולא מוותרת. עובדים אצלי קשה, אבל זה משתלם".
התלמידים והתלמידות שלמדו אצל אייזנברג, נשארים איתה בקשר. "הבוגרים והבוגרות באים לבקר אותי ומעלים זיכרונות, ואני מבינה שעשיתי משהו טוב והצלחתי לתת להם את התחושה שהם מאמינים בעצמם ושהן יכולות להגיע לאן שהן רוצות".
מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?
"מורים ומורות שיבואו עם לב ונשמה. השיעורים צריכים להיות פחות פרונטליים ועם יותר שיח. דגש על עבודת צוות וחללים פתוחים. בית ספר צריך לספק הזדמנויות לפרוח".
"אני פועל כדי שישראל תתקדם למאה ה־21. זה מה שמניע אותי"
עופר דנינו - מורה לרובופיזיקה, אורט קריית־ביאליק
לעופר דנינו, מהנדס, יזם ויצואן הייטק, חשוב להיות מורה, במקביל לקריירה המצליחה שלו. בעשור האחרון, דנינו בן ה־60 ממוקד יותר בהוראה, "שהיא החלק הרגשי והדומיננטי ביותר בחיים שלי. מרכיב מפתח. אני מורה בנשמתי ואוהב את הילדים. עבודה עם בני אדם זה משהו הרבה יותר כיפי מאשר לעבוד עם ביטים – היחידה הבסיסית בעולם הדיגיטלי".
דנינו פיתח מתודה בשם רובופיזיקה – שילוב של פיזיקה, מתמטיקה והנדסה, "שמיועדת ללמד בני נוער את מדעי ההנדסה במשך שש שנים ומאפשרת להם להגיע להמשך לימודים בעתודה בטכניון. אני מנחיל אהבה למקצועות המדע והטכנולוגיה, מעניק מוטיבציה וחשיבה מערכתית. אני מוציא את התלמידים מאזור הנוחות שלהם ונותן להם להתמודד. הכשרתי למעלה מ־200 מורים ללמד את הרובופיזיקה, חלקם אפילו מלמדים את זה בבתי ספר יסודיים. אני גם מטפח תלמידים דרוזים וגידלתי את הקצין הדרוזי הראשון ב־8200".
דנינו חדור השליחות והערכים הקים קרן מלגות לתלמידים. "מקצוע ההוראה", הוא מודה, "הציל את חיי. לפני חמש שנים חליתי בסרטן המעי הגס, והעניינים הסתבכו, והסיכויים שלי לשרוד היו מאוד נמוכים. עברתי טיפולים קשים – היה לי קשה לעמוד ולתפקד, אבל עדיין הלכתי לבית הספר, עמדתי בכיתה ולימדתי. עשיתי אז הסכם עם אלוהים: 'תשמע, תן לי לגמור רק את התהליך בו אני נמצא בתחום החינוך, ואז תעשה מה שאתה רוצה לעשות'. אלוהים מילא את חלקו בהסכם ועכשיו תפקידי למלא את חלקי בהסכם. בזכות הרובופיזיקה אני פועל לשמור על חוסנה הלאומי והעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל, לשנים רבות קדימה. לצערי, בהרבה מקומות אנחנו נמצאים הרחק מאחור ואני פועל כדי שנתקדם למאה ה־21. למעשה זה מה שמניע אותי".
"אני מקבלת את התלמידים איך שהם, מנטרלת כל דעה קדומה ונותנת להם הזדמנות"
רולא עסלי - מחנכת כיתה י' ומורה לשפה וספרות ערבית, בית ספר מקיף טומשין, ערערה בנגב
רולא עסלי, מורה מוערכת ("המנוע של בית הספר", "מורה לחיים") וותיקה, הפועלת לשיפור רמת ההשכלה בפזורה הבדואית והעלתה את אחוזי הזכאות לבגרות, ינקה חינוך בבית אבא. "אבי המנוח היה ה־מורה של הכפר. גדלתי על אהבת המקצוע. ראיתי איך כולם מכבדים אותו ואיך הוא משפיע על הדורות הצעירים. הערצתי אותו ורציתי להגיע לאותו מקום".
בזכות מה את מורה טובה?
"אני לא שיפוטית, מקבלת את התלמידים איך שהם ומנטרלת כל דעה קדומה ונותנת להם הזדמנות. אני מאמינה בכל תלמיד ותלמידה ומחדירה בהם מוטיבציה, ערכים, סובלנות, ריבוי דעות ואהבת הנתינה. מלמדת אותם להיות סקרנים, ביקורתיים, סלחניים. אהבת האדם היא הערך העליון עבורי".
מה תרם לך המקצוע?
"הפכתי בזכותו לבן אדם מאוד סבלני, מכיל ומחבק, שחושב על הזולת, לפני שהוא חושב על עצמו".
תשתפי אותנו בחוויה מרגשת מעבודתך.
"למדו אצלי שלוש תלמידות, שההורים שלהן רצו להוציא אותן ממערכת החינוך בגלל נישואים מוקדמים. ההורים חשבו שהנישואים יותר חשובים מסיום הלימודים. ביקרתי בבתים של הבנות, דיברתי עם ההורים ואמרתי: 'אם תוציאו את הבת ממערכת החינוך, אתם פשוט הורסים לה את החיים'. זה היה מסע שכנוע קשה ומתיש, אבל לא ויתרתי, ובסוף הבנות הוציאו בגרות ותואר ראשון. שתיים מהן כבר לומדות לתואר שני ואני מאוד גאה בהן".
"לחנך דור, להשפיע עליו ולסחוף אותו אחריך - זו זכות גדולה"
עליזה לבני - מחנכת כיתה ו' ומורה למדעים, בית הספר היובל, יהוד
הרבה לפני שגינות שכונתיות וקהילתיות הפכו לטרנדיות, המורה למדעים עליזה לבני התקינה בבית הספר גינות טיפוליות. "הגינות הופכות את הילד עצמו ל'מטפל' ונותנות לו כלים. לגינות שלנו מגיעים ילדים ללמוד על גידול אורגני ואקולוגי והם עושים עבודות חקר בנושאים כמו צמחי תבלין ושבעת המינים. אחד הפרויקטים שאני מנהיגה נקרא 'מהחיטה לפיתה' ומראה שהפיתה לא נוצרה בסופר, ושמדובר בתהליך שמתחיל בשדות. בשיעור עיבוד מזון אנחנו מייבשים פירות ו'התה של עליזה' מחמישה צמחי תרבות שונים הפך כבר לשם דבר. לפעמים אנחנו יוצאים לבוסתן שנמצא סמוך לבית הספר. בכלל, אני מאמינה בלמידה חוץ כיתתית בשטח והיא בראש מעייני. הפעילויות שלי סוחפות את התלמידים, ולפעמים גם את ההורים".
ללבני יש מוטו: "ילד ששומע – שוכח, ילד שרואה - זוכר, וילד שעושה – לומד". בהוראה היא משתמשת בקשר לאדמה, בכלים ובידע שצברה מילדותה במושב עין יעקב ומעבודתה כמדריכה בחברה להגנת הטבע. "אני מורה טובה בזכות היכולת להיות יצירתית ולחשוב מחוץ לקופסה, ואלו עזרו לי להתמודד עם הלמידה בזמן הקורונה. זרמתי ועשיתי דברים אחרים עם הילדים ולא נתקעתי. מורה צריך לזרום".
בגיל 61, ללבני אין שום כוונות לצאת לפנסיה. "ברגע שאתה מחנך דור, משפיע עליו וסוחף אחריך, מדובר בזכות גדולה. החזון שלי שיהיה שינוי בתפיסת ההוראה – שהמערכת תבין שהלמידה שאנחנו למדנו, צריכה להשתנות. אנחנו במאה אחרת, וידע יש בטלפונים. אנחנו צריכים ללמד מיומנויות ולגעת בעניין הרגשי והחברתי. צריך לתת למורים חופש פעולה ולתת להם להגשים חלומות, בצורה אחרת".
הזוכה במסלול המורה המבטיח/ה:
"כשאני מצליחה לגעת בילד, אני עושה את השינוי"
רביד גד - מחנכת ט' ומורה לאזרחות והיסטוריה, חטיבת ביניים מו"ר, מודיעין־מכבים־רעות
רביד גד אף פעם לא חשבה שתהיה מורה. "הגעתי לחינוך במקרה", היא מתוודה. גד בת ה־46, שמלמדת שלוש שנים, עבדה בשירות מבחן למבוגרים, החלה לעשות תואר שני בשילוב ילדים עם לקויות למידה והתבקשה להוציא תעודת הוראה. אחרי שלימדה שנה, גד התאהבה במקצוע ובילדים והחליטה להישאר. "מרתק אותי לשוחח עם התלמידים, לשמוע מה עובר עליהם ואת נקודת המבט והחשיבה שלהם".
בזכות מה את מורה טובה?
"יש לי יכולות לייצור קשר אישי. אני אותנטית וכנה, מדברת איתם בגובה העיניים. אני מגשרת, מתווכת, מלטפת, מתפקדת כשוטרת. וכשאני מצליחה לגעת בילד, אני עושה את השינוי".
את יכולה לשתף בסיפור בו חוללת שינוי?
"אחד התלמידים אמר להורים בבוקר שהוא לא מוכן ללכת לבית הספר. האמא התקשרה אלי. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שזה קרה. התקשרתי לתלמיד והוא החל להתלונן ולספק תירוצים, השבתי: 'תקשיב חמוד, אני נותנת לך הזדמנות לקום ולהתארגן, או שאני באה ואוציא אותך. זה לא איום וזה לא עונש ולא סנקציות. יש חוק חינוך חובה. ואז הוא קם והלך לבית הספר. התלמיד ידע שאני לא עושה זאת מתוך שיפוטיות ושאני מתכוונת למה שאני אומרת".
מה החזון שלך?
"להוציא ילדים עם ערכים של נתינה וכבוד ולפתח בהם חשיבה ביקורתית".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף הסתדרות המורים ובנק מסד
פורסם לראשונה: 07:30, 10.06.22